כמה באמת עולה "חינוך חינם"?

כל הורה בוודאי מכיר את דף התשלומים שמביא הילד מבית הספר בימים הראשונים של הלימודים. מדובר בסכומים שנעים בין מאות לאלפי שקלים לתלמיד לשנה.

חוק לימוד חובה קובע כי הלימודים יהיו חינם, אם כן, מדוע מתבקשים הורים להעביר לבית הספר תשלומים נוספים בכל שנה? במשרד החינוך טוענים כי חוק לימוד חובה קובע כי המדינה נושאת בתשלומים עבור העסקת מורים, מנהלים, עובדי חינוך ומינהל, ובעבור בנייה ואחזקה של מוסדות חינוך.

אולם, הרשות המקומית או בית הספר רשאים לבקש מההורים תשלומים עבור שירותים נוספים, שאושרו על ידי ועדת החינוך של הכנסת.

על מה, בעצם, נדרשים ההורים לשלם מאות עד אלפי שקלים בשנה? הסכומים כוללים תשלום חובה עבור ביטוח תאונות אישיות, ביטוח בריאות השן (בחלק מבתי הספר) ותשלומי רשות נוספים הכוללים, בין היתר, סל תרבות, טיולים, מסיבות כיתתיות, שעות תל"ן (תוכנית לימודים נוספת) ורכישת שירותים מרצון.

הסכום המרבי לתשלומי הרשות והתל"ן מאושר בכל שנה על ידי ועדת החינוך, ואילו הסכום המרבי לרכישות שירותים מרצון אינו טעון אישור של הוועדה - אך נקבע בכל שנה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. באותו חוזר מפורסמים הסכומים המרביים לכל תשלומי ההורים. התשלומים - שמגיעים לאלפי שקלים לתלמיד לשנה - נקבעים בהתאם לכיתת הלימוד, לתשלומי הרשות שהחליט בית הספר לגבות, למספר שעות התל"ן ולסכום הרכישות מרצון. קיים איסור לחרוג מהסכומים המרביים המותרים ובתקנות לגבי תשלומי הורים מצוין כי מנהלים שיחרגו מהנהלים - עלולים להיקרא לבית דין משמעתי.

ע', שילדיו לומדים בבתי ספר באזור המרכז, טוען כי הבעיה המרכזית היא שמשרד החינוך לא אוכף את החוקים שלו ובתי הספר מוסיפים כספים לבקשות בדרכים שונות ומגוונות. "בשנים האחרונות בדקתי לעומק את נושא תשלומי ההורים, ומצאתי כמה בעיות - המרכזית בהן נמצאת בסעיף רכישת שירותים מרצון", הוא מפרט.

הטענות שמעלה ע' תואמות את המסקנות שעלו בדו"ח שפירסם בפברואר מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא תשלומי הורים. בדו"ח נמצא כי משרד החינוך מפרסם הנחיות להפעלת תל"ן ולגביית תשלומי הורים בעבור תל"ן ובעבור רכישת שירותים מרצון - אך כמעט ואינו נוקט צעדים פעילים לאכיפה של ההנחיות.

הדו"ח מפרט כי "בבדיקות שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי משרד החינוך אינו מנהל מעקב מרוכז אחר הפעלת תל"ן במערכת החינוך, ויש חריגות רבות מהנחיות המשרד ולעתים אף אין מודעות לקיומן של הנחיות אלה".

הבעיה לא מסתכמת בנושא התל"ן. "גם בתחום רכישת שירותים מרצון נמצאו חריגות רבות מההנחיות ועוד נמצא שבסעיף זה נגבים תשלומים גם בעבור שירותים הכלולים בתשלומי הרשות", נכתב בדו"ח.

חייבים לאשר מראש

מהי בדיוק רכישת שירותים מרצון? לפי ההסבר המופיע בחוזר המנכ"ל בנושא תשלומי הורים, מדובר בשירותים המוצעים על ידי בית הספר המיועדים להעשרת התלמידים או להוזלת עלויות על ידי רכישה מרוכזת. משרד החינוך מפרט שירותים שיכולים להיכלל בסעיף: חוגים, שימוש באינטרנט, רכישת תוכנות ולומדות למחשב, פרויקטים לימודיים שונים, תלבושת אחידה, תמונות כיתתיות ועיתון בית הספר.

אין הנחיה ברורה לגבי השירותים שיכולים להיכלל בסעיף, אך בחוזר המנכ"ל מודגש כי "גבייה לשירותים אלה חייבת לקבל את אישור כל הורי התלמידים המקבלים את השירות ואת אישורו של מפקח בית הספר. בשום מקרה אין לחייב תלמידים להזדקק לשירותים אלה ולחייב את ההורים ברכישתם".

הדו"ח מפרט עוד כי "שיעור ההוצאה הכולל ייקבע בתיאום עם ועד ההורים המוסדי, ורצוי שייקבע כבר בתחילת שנת הלימודים, לאחר שההורים הביעו את הסכמתם לרכישת השירות". בנוסף, הדו"ח מחייב את מנהל בית הספר לשלוח להורים חוזר בנושא הרכישות מרצון, בנפרד מחוזר אגרת השירותים, שכולל את פירוט השירותים ואת עלותם.

טענות נוספות של ע' תואמות את ממצאי הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיהן בתי הספר כוללים תחת סעיף הרכישות המרוכזות שירותים הכלולים בתשלומי הרשות. בדו"ח של מרכז המחקר והמידע מצוין בהקשר זה כי "שירותים רבים שמוצעים להורים בסעיף זה עשויים להיות זהים לשירותים שנגבים בעבורם תשלומי הורים אחרים, ובדרך זו אפשר לעקוף את ההגבלות על הסכום המרבי שמותר לגבות בסעיף תשלומי הרשות או התל"ן".

עוקפים את התקנות

תחת כל סעיפי הרשות מציין משרד החינוך בחוזר המנכ"ל כי אין לגבות יותר מסכום המרבי. במיוחד מצוין לגבי טיולים כי "אין להוסיף גבייה על התשלום המרבי שנקבע עבור טיולים נוספים. בית הספר רשאי להאריך את משך הטיול אם הוא עושה זאת ללא חריגת גבייה בסעיף זה וללא גבייה נוספת בכל סעיף אחר של תשלומי הורים".

בבדיקה שערכנו של התשלומים שאושרו לשנת הלימודים הנוכחית על ידי משרד החינוך בבתי ספר ברחבי המדינה נמצאו בסעיף רכישת שירותים מרצון פעילויות שלא אמורות להימצא שם - טיולים וסיורים, מסיבות ואירועים, טקסים, הצגות, וביקורים במוזיאון. לכל אלה יש סעיף מתאים בתשלומי הרשות - סל תרבות, טיולים או מסיבות.

ע' מוסיף כי בניגוד לתקנות, בבית הספר של ילדיו לא ביקשו את אישור ההורים לרכישת שירותים מרצון. "משרד החינוך לא מפקח ובודק אם בית הספר קיבל את הסכמת ההורים לשירותים הכלולים בסעיף זה, כפי שהתקנות מורות, והורים פשוט משלמים. אולי כתוצאה מהמחאה החברתית והמצב הכלכלי אנשים יתחילו לחשוב פעמיים על מה הם משלמים".

בדו"ח של מרכז המחקר והמידע נמצא כי במרבית בתי הספר קיימות גם חריגות בסעיפי תשלומי ההורים שנגבים. הדו"ח מפרט כי "במסגרת בקרה מדגמית על גביית תשלומי הורים שעורך משרד החינוך בכל שנה, נמצאו כי בשנת הלימודים תש"ע (2009/10), בכחצי מבתי הספר שנבדקו נמצאו חריגות בדרישת התשלומים". החריגות הגבוהות ביותר, בפער של 330% בממוצע, נמצאו בסעיף רכישת שירותים מרצון. חריגה ממוצעת של כ-150% נמצאה בסעיף מסיבת סיום, וחריגה של כ-20% נמצאה בסעיף הטיולים.

כיצד ניתן לוודא שבית הספר לא דורש כספים מעבר למותר? הורים יכולים לבדוק את הסכומים המרביים לכל סעיפי התשלומים במערכת המקוונת אפיק - מערכת שמפעיל משרד החינוך לטובת הורים. מלבד צפייה בסכומי התשלומים, ניתן לקבל דרך המערכת מידע כללי על גובה התשלומים השונים ולצפות בכל חוזרי התשלומים של בתי הספר בישראל.

משרד החינוך: "גביית יתר אסורה"

תגובת משרד החינוך: "המשרד אוסר גביית יתר של תשלומים מההורים. המשרד אוכף את נהליו ומדיניותו באמצעות פיקוח ישיר על בית הספר וכן באמצעות בקרות פתע בתוך בתי הספר".

"במקרים בהם נמצא כי נגבו תשלומים חריגים, הנושא מטופל מיידית, כמו במקרים שבהם מגיעות למשרד תלונות בנושא. דו"ח מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מצביע על מגמת ירידה בשיעור בתי הספר הגובים תשלומי יתר. מגמה זה נובעת מהבקרות שעורך המשרד".

"מהדו"ח עולה כי בשנת הלימודים תשס"ה (2004-5) הסתכם שיעור בתי הספר החורגים בדרישות התשלום ב-80%, לעומת 51.3% בשנת הלימודים תש"ע. משרד החינוך ימשיך להגביר את האכיפה כדי למנוע גביית תשלומי יתר".

"מנכ"ל משרד החינוך מבהיר כי בתי ספר שיחרגו בתשלומי החובה והרשות יוזהרו באם לא יחול שינוי יינקטו נגדם הליכים משמעתיים. אשר לתשלומי התל"ן ציין מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, כי המשרד מוביל מדיניות ברורה שעניינה חיזוק החינוך הציבורי ומניעת זליגת תלמידים לבתי הספר שנמצאים בבעלות פרטית".

"בהתאם לזאת, ציין מנכ"ל המשרד, כי אם יש דרישה מצד הורים לקיים לימודים במסלולים ייחודיים, הרי שיש לאפשר זאת במסגרת תשלומי תל"ן או תוכניות משלימות.