בין הקוטג' לטקסטיל

>> ועדת קדמי שהוקמה בעקבות המחאה על מחירי הקוטג', שמה לה למטרה להתמודד מול הבעייתיות בשוק המזון הריכוזי ובעיקר בענף מוצרי החלב. הוועדה הצביעה על כמה גורמים לבעיה: שוק קרטליסטי, מכסים, היטלים ומנגנוני פיקוח ממשלתיים מיושנים המושתים לא רק על מחירי החלב הגולמי, אלא גם על כמויות הייצור.

חסמים אלה הביאו את הציבור אל אחת המחאות הצרכניות המוצלחות והאותנטיות שצמחו בישראל - "מחאת הקוטג'". לא רק שהמחאה הצליחה לערער את שאננותם של המחלבות הגדולות ורשתות השיווק, אלא גם הניעה את הממשלה לטפל בחלק מהחסמים בענף, בין השאר, על ידי הבטחה להורדה חלקית של המכסים על מזון. הפחתת המכסים אמורה להגביר את התחרותיות ולמשוך מטה את מחירי מוצרי המזון לרווחת הצרכנים. אבל לא צריך להיות נביא כדי לחזות שבתוך זמן קצר יימצא מי שינגח את הצעד החשוב הזה כדי לגזור הון פוליטי.

אם ניקח את ענף הטקסטיל כדוגמה, נוכל לראות כיצד פתיחת השוק לתחרות לפני כשני עשורים הביאה עמה יבוא של מוצרי טקסטיל במחירים נמוכים משמעותית מהייצור המקומי. התחרות, שהתחזקה בעשור האחרון עם כניסת היבוא מסין, היטיבה מאוד עם הצרכן הישראלי, הורידה מחירים והרחיבה את מגוון המוצרים. ואולם לצד זה, הציבה גם אתגר לא פשוט לייצור המקומי. המפעלים המקומיים שהשכילו לשדרג את הייצור ולהביא ערך מוסף טכנולוגי (מול כוח העבודה הזול של המתחרים מעבר לים) שרדו ואף צמחו. לעומתם, אלה שלא נערכו בצורה נכונה, נאלצו לסגור את השאלטר.

המראות של עובדים מפוטרים היו קרקע פורייה לח"כים, נציגי ארגוני עובדים ושאר פופוליסטים לדקלם את משנתם נגד השוק החופשי הדורסני, לדבריהם. העובדה שהצרכנים קיבלו מוצרים זולים בעשרות ולפעמים במאות אחוזים, וכן שהפתיחה לתחרות הגבירה את יכולת הקנייה בעיקר של העשירונים התחתונים, לא נראתה להם רלוונטית וחברתית מספיק.

יש להבין: קיים מתח בין שוק תחרותי ליציבות. תחרות משמעותה צורך תמידי להתייעל ולהשתפר מול הצרכן, ומי שנכשל מפנה את מקומו לזה שעושה זאת טוב ממנו. לא ניתן להעמיד את כללי השוק החופשי על דוכן הנאשמים בכל פעם שחברה נכשלת לעשות זאת - זהו לבו של השוק התחרותי, ומכאן נובע המנגנון המאפשר להביא לצרכן את המוצר הטוב ביותר במחיר המשתלם ביותר.

כיצד זה מתקשר לקוטג'? אם אכן נצליח להגיע לשוק מזון תחרותי, קיים בהחלט סיכון שמחלבה או יצרן מזון שלא ישכילו להציע לצרכנים מוצר במחיר תחרותי ימצאו עצמם בסכנת סגירה. דין זה חל לא רק עבור חברות המתמודדות מול חשיפה ליבוא, אלא לגבי הגברת התחרות בכל ענף: תקשורת, אנרגיה או אפילו בנקאות. הוספת מתחרים משמעותה שמנהלי החברות הקיימות בשוק קרטליסטי יצטרכו מעתה לעבוד קשה יותר כדי להצדיק את השכר שלהם. שכן, לצד הרווחה לצרכן, שוק תחרותי מציב סיכון עבור כל חברה שלא תדע להתאים עצמה לכללי המשחק החדשים.

במקרה של כישלון, כבר יצוצו המתמחים בתיעול תמונות שערי המפעל הנעולים לשם קידום האינטרסים הפוליטיים שלהם. את התמונות של אזרחים זועמים על מחירי המחיה הגבוהים הם כנראה ישכחו, ולצערנו, הניסיון מראה שגם אנחנו.

הכותב היה יועץ מקצועי לשר התמ"ת