"מחאת הקוטג' הגיעה למערכת הבנקאות"

"משבר הקוטג' הגיע למערכת הבנקאות" - כך אמר היום ל-TheMarker גורם במערכת הבנקאות. להערכתו, לאור הרגישות הציבורית, יימנעו הבנקים בתקופה הקרובה מקבלת החלטות על העלאת עמלות, אולם לדבריו קשה לראות תסריט שבו הבנקים יפחיתו עמלות.

בתוך כך, בנק ישראל הודיע בתגובה לפרסומים בתקשורת אודות היקפי הגבייה של הבנקים בגין עמלת ניהול פקדון ני"ע כי "בשלב זה בנק ישראל אינו מוצא לנכון להפעיל את סמכותו ולהטיל פיקוח על עמלת דמי ניהול פקדון ני"ע. ואולם בנק ישראל בוחן כל העת את ההתפתחויות בתחום וישתמש בסמכותו לפקח על עמלה זו במידת הצורך".

מדובר בעמלה המשולמת בגין אחזקת ני"ע בחשבון הבנק בשיעור של 0.15%-0.2% ברבעון, כלומר 0.6%-0.8% משווי ניירות הערך המוחזקים בחשבונות הבנק של לקוחות הבנקים. זאת, בשעה שבתי ההשקעות מצליחים לספק את אותו השירות בעלות שנעה סביב 60 שקל בשנה.

בבנק ישראל אמרו ל-TheMarker כי מבנה ההוצאות של בתי ההשקעות שונה ממבנה ההוצאות של הבנקים, שכן הבנקים מחזיקים בפרישה רחבה של מאות סניפים שבהם יכולים הלקוחות לבצע פעולות ולתת הוראות, וזאת בעוד שבתי ההשקעות מחזיקים בדרך כלל בסניף מרכזי אחד.

"עמלת דמי ניהול חשבון בהיקף של 2,180 שקל בשנה"

עמלת ניהול חשבון ני"ע בבנקים מצטרפת לעמלות קנייה ומכירה של ני"ע שאותה גובים הבנקים בשיעור של 0.69%-0.75% משווי העסקה. זאת, בעוד שבתי ההשקעות גובים עמלת קנייה ומכירה בשיעור של 0.1%.

המשמעות בפועל היא שלקוח שהחליט להשקיע 100 אלף שקל עודפים שיש לו בחשבון הבנק ב-10 מניות שונות, ישלם לבנק עמלות קנייה ומכירה ועמלת דמי ניהול חשבון בהיקף של 2,180 שקל בשנה, אם הוא לקוח של בנק דיסקונט; 2,000 שקל אם הוא לקוח בנק הפועלים; 2,100 שקל אם הוא לקוח של בנק לאומי; 2,180 שקל אם הוא לקוח של הבינלאומי ו -2,140 שקל אם הוא לקוח של בנק מזרחי. כלומר, מדובר בעמלה של 2% 2.18% משווי התיק מדי שנה.

לקוח שיבחר לנהל תיק כזה בבנק לאורך שנים, תוך שהוא מבצע עשר פעולות במניות או באיגרות חוב בשנה, יגלה כעבור 15 שנה שהוא שילם לבנק במצטבר עמלות בהיקף של 30% 32.7% משווי התיק שלו (בלי להביא בחשבון את עמלת הניהול שתיגבה גם מהתשואה שתיק ייצר במהלך התקופה). אלא שעמלה זו נגבית מחשבון העובר ושב בתשלומים רבעוניים, כשמנגד תיק ההשקעות גדל בהתאם לתשואה שהוא מניב, ולכן הלקוח לא בהכרח ישים לב שעל פני 15 שנה הוא שילם עשרות אלפי שקלים לבנק.

לקוח שיבחר לנהל את אותו תיק השקעות בבית השקעות ישלם מדי שנה 260 שקל בלבד. באותו תסריט, כעבור 15 שנה, היקף העמלות שהלקוח בבית ההשקעות שילם בגין אותם השירותים יסתכמו בכ 3.9% מהיקף התיק.

במסמך שהכין בנק ישראל במארס האחרון בנושא עמלת דמי ניהול פיקדון ני"ע, ושהגיעה לידי TheMarker, מציג בנק ישראל השוואה בינלאומית בין גובה העמלות שגובים הבנקים הגדולים בחו"ל למצב בישראל. לפי המסמך, סיטי בנק גובה עמלה של 0.45% בשנה (עמלה מינימלית של 200 דולר), מריל לינץ' גובה 100 דולר בשנה (מחויב על בסיס רבעוני), ANZ האוסטרלי גובה 0.25% ברבעון וגולדמן סאקס גובה 0.21% בשנה. זאת, כאמור, בעוד הבנקים בישראל גובים עמלה של 0.6%-0.8% בשנה.

במסמך של בנק ישראל צוין כי ההצדקה לעמלה המדוברת היא בכך שבנק שבו מתנהל חשבון ני"ע למעשה מבצע מעקב ודיווח ללקוח אודות הודעות המתפרסמות על ידי החברות, הבנק מנהל מערך מידע ובקרה ממוכן ואנושי, וכן מבטח את אחזקות הלקוחות בני"ע מפני אובדן או נזק עקב תקלה. בעוד שהמסמך של בנק ישראל מסביר את ההצדקה לעצם קיום העמלה, המסמך לא נותן מענה לסוגיית גובה העמלה.