חרם חרם תרדוף: האם למחאת הקוטג' יש סיכוי?

בזמן שבחודשים האחרונים קמו עמי המדינות שסביבנו, הרימו קול זעקה והחליפו את המשטרים הרודניים שהלכו עליהם אימים במשך עשרות שנים, בישראל כמו בישראל - האדישות מנצחת הכל.

בימים האחרונים צצה בפייסבוק קבוצה חדשה, הקוראת להימנע מלקנות את גבינת הקוטג' בשל עליית מחירה. הסיבה: מאז הוסר הפיקוח על מחיר הקוטג' ב 2006, מחירו הוכפל ולאחרונה הגיע למחיר שלך 8 שקלים. כתגובה, הצהירו החותמים על הצטרפות אליה כי הם מתחייבים לא לקנות קוטג' של אף אחת מהחברות בחודש הקרוב. הקמת הקבוצה עוררה הדים רבים ועד עתה הצטרפו כ 30 אלף איש לחרם.

בעקבות המחאה החל גל גדול של הוזלות ברשתות שיווק שונות, שעדיין לא ברור אם תופסות טרמפ על הטרנד החדש, או באמת מתכוונות ללכת לכיוונם של הלקוחות. כך או כך, בשנים האחרונות ניראה שיש עלייה במודעות הצרכנים הישראלים ביכולתם להשפיע ולהכריע. לא תמיד זה הצליח.

קבלו הצצה לכמה מההתארגנויות של השנים האחרונות, שהחלו כמחאה שקטה (או קולנית), וניסו להתרומם לכדי חרם צרכני אמיתי. במרבית המקרים, כצפוי, אין סיבה אמיתית להיות אופטימיים. מה שכן, שווה ללמוד משהו מהמגזר החרדי, שבכמה מאבקים הוכיח שהוא מסוגל לשלוט היטב ביחס הרשתות כלפיו.

מרד הדלק: לפעמים המחאה עוזרת

בינואר 2011 כמה עשרות אלפי אזרחים התארגנו במספר קבוצות בפייסבוק בניסיון להוביל מאבק נגד עליית מחירי הדלק. המחאה הצליחה לצאת מחוץ לגבולות הרשת, המשיכה בשיבושי תנועה והגיעה לדיונים בכנסת.

התוצאה: מחירי הדלק הורדו.

חרם צרכנים נגד חברת צ'ארלטון: הטבלה לא משקרת

לקראת המונדיאל ב 2006 חברת צ'ארלטון, בעלת הזיכיון לשידור משחקי המונדיאל, דרשה מחירים גבוהים עבור הצפייה במשחקים. הפעם הקהל הצביע ולא נכנע ו-1,500 איש בלבד רכשו את חבילת המונדיאל.

התוצאה: חבילות שידורי המונדיאל הורדו.

החרדים נגד דודי וייסמן: שיעור חלקי בצרכנות

בשנת 2007 היה ניסיון לארגן מרד צרכנים בעדה החרדית. הסיבה: דודי וייסמן, הבעלים של רשת "שפע שוק" המשווקת לציבור הדתי, הוא גם הבעלים של רשת AM:PM הפועלת בשבת. מארגני החרם, טענו שמי שקונה ברשת זו עוזר לחילול השבת שמתרחש ב AM:PM .ולכן קראו להחרים את הרשת.

התוצאה: מול החרם הדתי התאגדה קבוצה של חילונים שתמכו ברשת "שפע שוק" ובכך טרפדו חלקית את הצלחת החרם.

המועצה לצרכנות נגד חברות הסלולר

בדצמבר 2010 המועצה לצרכנות קראה ללקוחות להפסיק להשתמש בנייד מהבית ומהמשרד. לפי נתוני המועצה, המרה של 3 דקות שיחה בנייח במקום בנייד, תגרום לחסכון של מאות שקלים למנוי ותפחית את הכנסות החברות במיליארד שקל בשנה.

התוצאה: כשלון מוחלט של החרם - הצרכנים המשיכו לדבר בסלולרי בהיקף רגיל.

קפה שחור: החרם שלא היה על "ארומה"

בנובמבר 2006, חוייב סער שפע, מבעלי "קפה ארומה", בתשלום פיצויים לנציגת מכירות של יבואנית מרצדס. שפע, שנאלץ להמתין לנציגת המכירות, התנפל עליה בקללות כגון: "הלבן הזה ילמד אותך לקח", "את כתם שחור", "את אישה שחורה ונחותה, את מטומטמת", "את אפס ואני מרוויח 800 דולר לדקה". 

פעילי "הקשת הדמוקרטית המזרחית" קראו לצרכני הקפה להחרים את הרשת. מנגד, הודיעו השותפים האחרים ברשת כי הם מתכוונים לתבוע את שפע ב 20 מיליון שקל שיתרמו לקהילה.

התוצאה: הציבור המשיך לקנות ב"ארומה".

חרם מכל הלב: הישראלים מחרימים את טורקיה

במאי 2010, בעקבות ארגון מסע השייט של המרמרה למען תושבי עזה ומה שהתרחש בעת ההשתלטות על הספינה, הוקמו מספר קבוצות בפייסבוק, וכן קבוצות פרטיות שקראו לתושבי ישראל להחרים את הקלאבים ואת כל תוצרת טורקיה. כמובן שבכל אלו היתה רק עליית מדרגה למצב המתוח שהיה בין שתי המדינות סביב המצב הפוליטי.

ליוזמה הצטרפו רשתות "מגה" ו"רמי לוי" ובהתחלה נראה היה שהציבור מתכוון לכך ברצינות, בסקר שנערך ברשות שדות התעופה ביוני 2010, עלה כי כמות הנוסעים מישראל לטורקיה ירדה בקרוב ל-50%.

תוצאה: נכון ליוני 2011, נראה שהחרם הולך ודועך.