תשוקה ושמה חשמלית: כך תבחרו את כלי הרכב העירוני המושלם

כל מי שגר במרכזי הערים הגדולות, בראשן תל אביב, לא יכול שלא לשים לב למהפכה התחבורתית המתרחשת מתחת (וגם מעל) לפני השטח. הכוונה היא לכך שיותר יותר ויותר כלי רכב אלטרנטיביים חשמליים גודשים את רחובות ושדרות העיר. 

מהפכת התחבורה האורבנית מאופיינת בעיקר בשקט, ולא רק בגלל השקט שמאפיין את המנוע החשמלי, אלא דווקא בגלל שהיא הגיעה מלמטה, מהאנשים שפשוט החליטו להתנייד אחרת, ולא בעקבות שום קמפיין. הסיבות שהביאו כל כך הרבה אנשים למסקנה הזו הן רבות - גאות מחירי הדלק השיטתית, זיהום האוויר במרכזי הערים, רעש מנועי הבנזין וכמובן, המודעות הגוברת לאיכות הסביבה.

מי שעשה את הבחירה הנכונה - תיאורטית - לגור קרוב למקום העבודה, מתעורר ומסתכל על העובדות: הכבישים עמוסים, התחבורה הציבורית לא מספקת מענה מלא, ביטוח האופנועים והקטנועים שהאמיר בשנה האחרונה לסכומים הזויים, וזאת רק ההתחלה, הרבה לפני מחיר כלי התחבורה עצמו. במקביל לכל אלו, האלטרנטיבה הירוקה, החסכונית והשקטה של כלי הרכב החשמליים הפכה לאטרקטיבית יותר מאי פעם, זאת בעקבות התפתחויות מבורכות בתחום, בניהן ההתקדמות האחרונה בתקינה והבטיחות.

אולם, גם למי שרוצה לקחת חלק במהפכה, שאלה אחת נותרה פתוחה: האם הכלי שמתאים לסטודנט המאחר לשיעור יהיה נכון גם לעורך הדין שאמור להגיע רענן לדיון בבית המשפט? מתי עדיף להצמד לקטנוע המוכר? ובכלל, איזה מהאפשרויות הכי משתלמת מהבחינה הכלכלית?

אז אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר: לפניכם כל המידע הנחוץ לגבי שלוש האופציות החשמליות המובילות - הסגוויי, האופניים החשמליים והקורקינט החשמלי. אחד מהם יכול להתאים בדיוק לצרכים שלכם, בהתאם לגודל הכיס, מאפייני הדרך והכי חשוב - מה שהכי עושה לכם את זה. 

הרבה יותר מסמל סטטוס - הסגוויי

הכלי העתידני המהנה הזה קורא את תנועות הגוף ומרכז הכובד של הרוכב ומשווה הרגשה של ריחוף מעל הקרקע. הסגוויי הוא כלי חשמלי חוקי לחלוטין, שקיבל תקנה קבועה ביולי 2009. הכלי מותר לשימוש על המדרכה ואפילו קיימת אפשרות לביטוח. לסגוויי מהירות מירבית של 20 קמ"ש, המוגבלת בישראל ל-13 קמ"ש בלבד, והרוכב צריך להיות מעל גיל 16. זוהי גם האופציה היקרה ביותר. מחירו של הסגוויי דומה למחיר אופנוע חזק ולא זול, שלעומתו, יכול לשמש גם לנסיעה מחוץ לעיר. מסיבה זו, מאז התחלת הייבוא של המכשיר ב-2004 נמכרו כ-120-150 יחידות בלבד לשוק הפרטי, שמהווה שליש מכלל המכירות. שני השלישים האחרים נחלקים לשניים, לשוק התיירות (טיולי סגוויי, גם בשטח) ולשימוש תפעולי (לעובדים בנמל התעופה בן גוריון למשל).

מחירו הגבוה של הסגוויי נובע משילוב של כמה סיבות: הסגווי מיובא לארץ בלעדית על ידי חברת Universal Mobility Technology, חברה בת של UMI. ברשת ניתן למצוא תמונות של חיקויים סיניים וטיוואנים, אבל לטענת היבואן, הם עדיין לא הגיעו לארץ. רון קהתי, סמנכ"ל השיווק של החברה, מספר שהמחיר היה גבוה עוד יותר בכ-4,000 ₪, וירד בעיקר הודות לירידת הדולר. "זה מוצר יקר כיוון שהיצרן האמריקאי, שהוא אחד ויחיד, השקיע כמאה מיליון דולר רק בפיתוח. הכלי אטום לגמרי, מיוצר מחומרים משובחים, וכולל מעבדים ברמה של 4 מחשבים אישיים".

כמה זה עולה לנו?

בימים אלו משווקים בארץ שני דגמים בלבד, שהם הדור החדש של הסגוויי. מחיר הדגם הרגיל - I2, הינו 31,146 ₪ כולל מע"מ. דגם השטח - X2, שיוביל אתכם גם בטיולי שטח, על גבעות ובחוף היום יעלה לצרכן הפרטי 34,626 ₪. האחריות כוללת 12 חודשים על המכלולים הטכניים והסוללות, ו-3 חודשים על חלקי הפלסטיק. תוכלו להביא מכשיר מחו"ל, מארצות הברית למשל, שם הוא זול יותר, ולקבל שירות מ-UMI, אבל אז לא תקבלו אחריות. עלות הביטוח שהסדיר היבואן עם חברת הביטוח "איילון" היא 630 ₪ לשנה. הביטוח מומלץ, אך אינו בגדר חובה.

מחירי סגוויי מיד שניה כצפוי נוחים יותר – הדור הישן החל מ-15,000 ₪, והדגם החדש החל מ-25,000 ₪, אבל ההיצע, כצפוי, קטן מאוד.

לעלויות הדלק אין בכלל סיבה להשוות. טווח הנסיעה בטעינה מלאה הוא 39 ק"מ, שעלותה כ-60 אגורות בלבד, פחות מ-2 אגורות לקילומטר.

שורה תחתונה, משתלם?

מעבר ליתרון החוקיות המלאה והעובדה שהכלי מוסדר, הסגוויי הוא קודם כל תוספת שווה ביותר למערך האקססוריז למי שמיצובו העצמי חשוב לו. הכלי נוח לתפעול, קטן מספיק כדי להיכנס בקלות למעלית הכי קטנה בתל אביב, מותר לשימוש על המדרכה, מקובל גם בתוך מבנים, מהנה מאוד ולא מצריך כל מאמץ.

אולם לעומתו האופניים החשמליים קלים יותר ומותרים לנסיעה על הכביש (לסגוויי אסור), וחשוב מכך, כשלסגוויי מתרוקנת הסוללה, אי אפשר לדווש לשקע הקרוב. לצערנו, בארץ עדיין אי אפשר לעלות עם הסגוויי לרכבת, כמו בגרמניה, שם יש קרון מיוחד, שהוא גם הכי זול. לרכבת ישראל אפשר לעלות עם אופניים מתקפלים, גם אם ממונעים, בתיק ייעודי.

אופניים חשמליים – חבל שאין באמת סדר

הרכישה על האופניים החשמליים מהנה מעצם העובדה שלא חייבים ממש להתאמץ אם לא רוצים. בהשוואה לקטנוע, הנסיעה רגועה ושקטה, אפשר לשלב בין הכביש למדרכה, ורוכבי האופניים גם מדווחים שכלי רכב עושים להם כבוד ועוצרים במעברי חצייה. הבלגן מתחיל בסוגיית החוקיות והתקינה. במרץ האחרון אימץ משרד התחבורה את התקן האירופאי המחמיר, וכל עניין היבוא על פי התקן מסובך ולא ברור לגמרי עד הסוף אפילו ליבואנים והמשווקים עצמם, שספגו גם החרמות בפשיטת פתע של נציגי משרד התחבורה, התמ"ת ואפילו היס"מ, עניין ששווה כתבה נפרדת. עיקרי העניין הם שמשרד התחבורה הוציא בתחילת יוני הודעת אזהרה, לפיה הוא מתריע בפני הציבור לרכוש אופניים חשמליים העומדים בתקן בלבד, שבעקרון אמור להיות זמין באתר של משרד התחבורה, רק שמאוד קשה למצוא אותו שם.

עיקרי דרישות התקן כוללים מנוע בעל הספק מירבי של 250 וואט ומהירות נסיעה של עד 25 קמ"ש. גיל הרוכב צריך להיות מעל 14 שנה.כדאי גם לדעת שעבור נסיעה באופניים חשמליים אין צורך ברישיון נהיגה או רכב אבל היא מחוייבת חבישת קסדה. האופניים חייבים לעמוד בתקן האירופאי EN 15914, ובנוסף לקבל את אישור מכון התקנים הישראלי או המעבדה המוסמכת של הטכניון. בין השאר המנוע חייב להיות מופעל רק בדיווש, מה שאולי מתאים לאקלים האירופאי, אבל קצת מוציא את האוויר והרעיון עבור הרוכב הממוצע שמעוניין להגיע למשרדו באופן ירוק וללא כתמי זיעה. בנוסף, נפח המנוע התקני גם לא מתאים לאזורים לא מישוריים, ולכן לא רלוונטי לחיפה או ירושלים, ומעבר לכך, כרגע רק דגם אחד או שניים באמת עברו את הבדיקה של מכון התקנים וחוקיים מעל כל ספק. כל השאר בעצם נשארים בהגדרה של כלי רכב ממונע לכל דבר, ומכאן מחייבים רישיון נהיגה, רישיון רכב, ביטוח וכל מה שרכב ממונע מחייב.

מצד שני, ואולי אלו החדשות הטובות נכון להיום, אין שום דרך לאכוף את העניין בשטח – הרי שוטר לא יוכל בשטח לבדוק את הספק המנוע שלכם, ולכן עיקר האיום הוא על המשווקים ולא הצרכנים, וזאת עד התאונה, שם העניינים יכולים להסתבך, בטח בפגיעה בצד ג'.

אבל כמו במערכון המיתולוגי של חבורת לול – חוק זה חוק. המשווקים בשטח מספרים שבגלל כל הסיבות שהוזכרו, כ-70% מהצרכנים לא קונים אופניים העומדות בתקן, ואי אפשר להאשים אותם. אבל – הסיכוי לתאונה לא בלעדי לאופניים חשמליים אלא גם לרגילים, ומעבר לכך, סביר להניח גם שזה רק עניין של זמן לפני שהכל יוסדר לפי החוק, ולפני 3 חודשים אכן התפרסם שמשרד התחבורה שוקל לאשר הספקים הרבה יותר חזקים. לשם השוואה, בארה"ב הליברלית מבחינה תחבורתית כבר המציאו שם לקטגוריית האופניים החשמליים – Commutic, על משקל הניידות היום-יומית לעבודה.

כמה זה עולה לנו?

בפני הצרכן מגוון שלם של אפשרויות שבגדול נחלקות לשניים: האפשרות הראשונה היא לרכוש אופניים חשמליים מקוריים. הדגם שככל הנראה הוא גם היחיד שעבר בדיקה של המעבדה של הטכניון והוא עומד לחלוטין בתקן, הוא דגם TDN28Z, של החברה הסינית Yongkang. מדובר באופניים מתקפלים, בעלי שילדת אלומיניום, בולם קידמי, סוללת ליתיום ומנוע 250 ואט. ב-e-bike בחולון, שמתמחים דווקא באפשרות השניה, של הרכבת ערכות, ניתן להשיגם במחיר 4,500 ₪. משווקים אחרים, מציעים מגוון גדול של אופניים חשמליים, חלקם עומדים בתקן, וחלקם לא, בטווח מחירים שמתחיל ב-3,000 ₪, ועד 8,000 ₪. בחנות e-go בהרצליה ניתן להשיג בנוסף למגוון השכיח גם אופניים אירופאיים ברמה גבוה מאוד העומדים בתקן בעלות של למעלה מ-10,000 ₪, לדוגמא אופני חברת KalKhoff הגרמנית בעלות 11,000 ₪. בחנות גם ישמחו לתת שירות תיקונים לכל דורש מתוך אידיאולוגיה.

האפשרות השניה היא להתקין ערכה על אופניים רגילים, הכוללת מנוע, בטריות ליתיום, מטען חשמלי וידית שליטת מהירות. היתרון הגדול הוא ההתאמה האישית, שנתפרת כמו חליפה למידותיכם, כמו משקל הגוף, תוואי הדרך, טווח הקילומטרים הרציף הנחוץ לנסיעתכם ומהירות מקסימלית רצויה. על הרכבת הערכה תשלמו החל מ- 3,500 ₪ ועד 5,000 ₪, לא כולל האופניים. בהרכבה עצמית תחסכו כ-500 ₪. בשתי האפשרויות מקובלת אחריות של כשנתיים על המצבר. כמו כן, ניתן להשיג בלוחות יד שניה אופניים חשמליים בסכומים של החל מ-800 ₪. הגבול העליון תלוי באופניים עצמם, ולכן למעשה מאוד רחב. בשורה התחתונה – מחיר אופניים חשמליים נמוך יותר מביטוח לשנה אחת לאופנוע או קטנוע.

ולהלן כמה המלצות מטעם המשווקים - למרות שבארץ נמכרים לרוב מנועי 24 וולט, הם נחשבים בעלי שחיקה גבוהה. המשווקים טוענים, שעדיף להשקיע במנוע 36 וולט, המחזיק מעמד ליותר זמן. אבל הוא כמובן גם יקר יותר. להחלטתכם. כמו כן, המומחים טוענים שככל שיורדים בהיקף הגלגל הכלי יהיה יותר קל אבל פחות יציב, ולכן ההיקף המומלץ למשקל נוח וגם יציבות הוא 20".

שורה תחתונה, משתלם?

היתרון הגדול של האופניים החשמליים, מעבר האפשרות של הנסיעה על הכביש, הוא שהם מאפשרים את הבחירה אם לעסוק בספורט או לא. אתם יכולים לבחור לנסוע לעבודה בבוקר ללא דיווש כדי לא להגיע מיוזעים לעבודה, ולעשות את מנת הכושר היומית בדרך חזרה הביתה. מה גם שבמידה ונגמרת הסוללה, אתם עדיין יכולים להמשיך ולדווש.

בנוסף, ההיצע הוא בעצם אין סופי בגלל מגוון האופניים הרגילים הקיים, וגם מגוון האופניים החשמליים המקוריים לא חסר. כל אחד ימצא את האופניים בהם חשקה נפשו – אופני שטח, אופניים בעיצוב נשי ואפילו אופניים בהשראת אופנועי הארלי דייווידסון. בעצם במחיר של ביטוח שנתי של אופנוע אפשר להתאבזר בכלי תחבורה ידידותי לסביבה, מותאם אישית, ולא פחות מכך – טרנדי ומדליק ביותר.

פחות בטיחותי אבל זה עוד לא אבוד – הקורקינט החשמלי

בתחום הקורקינטים הכל יותר מסובך. הכלי הטרנדי שצבר תאוצה מטאורית בשנים האחרונות ספג מכה יח"צנית קשה עם תאונת הקורקינט הקטלנית, שגבתה את חייו של רוכב תל אביבי כשהתנגש ברכב חונה. באופן כללי הם נחשבים לכלי מסוכן – קורקינטים רבים מיוצרים בוואטים גבוהים כדי לייצר מהירות, בעוד הרוכב רוכב בעמידה, הגלגלים קטנים ולכן הכלי לא יציב, מה גם שהבלימה מוגבלת מאוד. מכאן, הקורקינט העומד בימים אלו בתקן הוא למעשה קורקינט צעצוע לילדים, במשקל של 12 ק"ג, מנוע 100 ואט, ומהירותם עד 12 קמ"ש. על פי המפרט הזה, ספק אם הכלי יוכל בכלל לשאת משקל של אדם בוגר. לאחר שנים של פריצות בתחום, מה שהביא לשכלולים ובניית כלים שהגיעו למהירויות מסוכנות, בימים אלו רבים מבעלי הכלים נפטרים מהם באתרי יד שניה, מה שכמובן הוזיל גם את המחירים של הכלים החדשים. אבל עדיין אין להספיד את הכלי הזה.

חשוב לציין, שבמידה ולא תסעו במהירות הגבוהה מכ-15-20 קמ"ש, הוא שווה בדיקה, וסביר להניח, שוב, שזה עניין של זמן עד שהתקינה תעודכן לרמות רציניות אך בטיחותיות והעניין יוסדר. מה גם שלאחרונה הוחלט בבג"ץ במסגרת תביעת ביטוח ששני רוכבי קורקינטים הגישו לאחר תאונה, שהקורקינט אינו נחשב כלי רכב ממונע, מה שמוציא אותו ממסגרת החובות החלים על כלי רכב ממונעים, וזה יקל על התקינה. בנוסף, ביוני האחרון פורסם, שוועדה מטעם משרד התחבורה ממליצה על תקן בנפח גדול הרבה יותר, ואפילו גדול פי 6 מזה של האופניים, באופן לא ממש הגיוני (1500 ואט). אבל שום דבר עדיין לא נסגר סופית.

טווח הנסיעה של הקורקינט הממוצע הוא כ-15-17 ק"מ, מהירותו מגיעה לעד 30 קמ"ש. גם פה, אם להשוות לארצות הברית – שם הכל מותר, אבל ב-Off Road, מה שנקרא בארץ "רכב תפעולי". מומלץ לרכוש ממשווק מוכר ומנוסה, כמו חברת טרקר ישראל, שגם עוסקת בפיתוח הכלים.

כמה זה עולה לנו?

הקורקינטים הממונעים החדשים נמכרים כיום בטווח של כ-4,500 ₪ -5,500 ₪. באתרי יד שניה ניתן למצוא את הכלים האלו בטווח של כ-1,500 ₪ ועד 3,500 ₪, תלוי באיכות ומפרט המכשיר.
גם עלות האחזקה של הקורקינטים נמוכה מאוד. עלות הטענה מלאה, המספיקה לטווח של כ-15-17 ק"מ מגיעה לפחות מ-20 אגורות, כלומר כאגורה לקילומטר.

שורה תחתונה, משתלם?

הקורקינט הוא כלי צעיר, דינמי והקומפקטי ביותר בקרב הכלים החשמליים. מכאן, הוא קל לניוד, אחסון והובלה ברכב. ניתן לעלות איתו לרכבת מקופל בתיק ייעודי, ובאופן כללי, הוא אולי האופצייה הכי כייפית מבין הכלים.

הערה: במשך כשבועיים לא התקבלה תגובה מסודרת לכתבה זו ממשרד התחבורה, שבסך הכל התבקש לעשות עבור הגולשים סדר ולהוציא מסמך מסודר ומעודכן לגבי כל כלי. לאחר המתנה של כשבוע וחצי, בחרו בדוברות משרד התחבורה להפנות אותנו לדף הראשי של האתר, שכאמור מסורבל ולא נוח לשימוש בלשון המעטה. לא מפתיע שזה המצב גם בשטח.