השיר שלהם: המרוויחים הגדולים בתעשיית הרינגטונים
אט-אט צמחה תעשייה שמגלגלת 150 מיליון שקל בשנה שמהווה ומקור רווח גדול לסלולריות ולאמנים: "מלהיט גדול אפשר להרוויח 200 אלף שקל, מלהיט ענק - חצי מיליון שקל". כל המספרים מתעשיית הורדות השירים בסלולר
פורטל התוכן המקוון של פרטנר הושק לפני ימים ספורים ברעש גדול. במקביל דווח שפלאפון וסלקום נכנסות לתחרות עם השקה קרובה של שני אתרים בהשקעה גדולה - אתרים שיציעו בעיקר חנות תוכן מקוונת לתחומי המוסיקה. לאן רצות חברות הסלולר, ומה העניין הגדול שלהן במוסיקה?
כניסתן של חברות הסלולר לשוק המוסיקה מורגשת בשנים האחרונות. פלאפון יזמה את פרויקט "הבית הכחול", סדרה של הופעות מוסיקה בקיסריה. פרטנר מפיקה הופעת חינם לפרויקט המוסיקה "עבודה עברית" עם שורה של אמנים ששירותיהם לא זולים במיוחד, וסלקום נותנת חסות לתוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד" ומנהלת את פסטיבל "ווליום כנרת" זה כמה שנים.
עם כל הכבוד לטיפוח יצירה מקומית, העניין של חברות הסלולר במוסיקה הוא כלכלי בעיקרו. לפי הערכה זהירה, תעשיית המוזיקה בסלולר מגלגלת כ-150 מיליון שקל בשנה. כשאומרים "תעשיית המוסיקה בסלולר", הכוונה לצפיות בקליפים בסלולר ולהורדות של רינגטונים, טרוטונים, פאנטונים ועוד טונים למיניהם. בחברות הסלולר מגדילים את ההשקעה בקביעות, מתוך הנחה שהרומן של המכשירים הסלולריים עם המוסיקה רק ילך ויעמיק.
"החיבור בין צרכן למוסיקה הוא כאן לתמיד, כי יש מכשיר שיודע לקבל מוסיקה ולהשמיע מוסיקה", אומר מוטי כהן, מנהל אגף מוצרי תוכן בפלאפון. "היום, כשגופים באים להפיק מוסיקה, הסלולר הוא חלק משמעותי עד עיקרי בתוכנית החזר ההשקעה שלהן - ואפשר להצביע על אלבומים שכיסו את עצמם רק באמצעות הסלולר. לכן התעשייה היום חושבת סלולר. יש מקרים שבהם בכלל לא צריך להוציא דיסקים, הם גם ככה לא נמכרים. נוצר עולם של מוצרים בדידים, והאמנים מתאימים עצמם לעולם הזה".
כמה זה בכלל רציני
קצת מספרים על היקף התופעה. פלאפון מעניקה כבר שנתיים "אלבומי זהב" לאמנים שמייצרים 20 אלף שימושים בסלולר, ו"אלבומי פלטינה" לאמנים שמייצרים 40 אלף שימושים. אייל גולן, למשל, ייצר בשנה האחרונה רק בפלאפון 160 אלף צפיות והורדות, כלומר ארבעה "אלבומי פלטינה". אם נכפיל את ההורדות פי שלושה - מספרן של המפעילות הסלולריות - נגלה שבכל המפעילות ייצר גולן כ-480 אלף שימושי סלולר.
זה שווה הרבה מאוד כסף, כי שימוש ממוצע בסלולר שווה כ-3 שקלים למשתמש. כך שאייל גולן לבדו יצר הכנסות מוערכות של 1.5 מיליון שקל. אחרי גולן הרשימה ארוכה. קובי שמעוני (סאבלימינל), למשל, דיווח על 100 אלף הורדות של השיר "תיזהר ממנה" בחודשים האחרונים, ששוות 300 אלף שקל.
"מלהיט גדול אפשר להרוויח כ-200 אלף שקל, ומלהיט ענק אפשר לעשות גם חצי מיליון שקל", מספר שמעוני. הוא מציין עוד דוגמה לחשיבותו של הערוץ הסלולרי: "האלבום 'בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר', שהוצאתי ב-2006, מכר 20 אלף עותקים - אלבום זהב. מוצרי התוכן הסלולרי מתוך האלבום, לעומת זאת, רשמו יותר ממיליון הורדות". לפי המספרים ששמעוני מוסר, ובהתחשב בעלות ממוצעת של כ-65 שקל לדיסק, ההכנסות מהדיסק היו כ-1.3 מיליון שקל - בעוד ערכן של ההורדות היה כ-3 מיליון שקל.
לאן הולך הכסף
חברות הסלולר מכניסות מכל שקל כ-40 אגורות לכיסן. שרשרת הערך המלאה בנויה כך: 50% מכל הכנסה מגיעים לבעל הזכויות בשיר, כלומר חברת התקליטים. מדובר בדרך כלל בחברות מוכרות כמו הליקון, NMC והד ארצי, שכבר למדו לעבוד מול חברות הסלולר, אבל יש גם חברות מתחום התוכן הסלולרי, כמו יוניסל, שנהפכו לבעלות זכויות דיגיטליות של אמנים. במקרה של יוניסל מדובר במושיק עפיה, שלומי סרנגה, ריטה, עידן יניב ועוד. קיימים שחקנים נוספים בשוק, כמו iMusic ותטה.
37.5% נוספים מכל שקל הולכים למפעילה הסלולרית שדרכה מתבצעת ההורדה. 12.5% הנותרים זורמים אל אקו"ם, שמעבירה תשלומים למלחין, למעבד ולמחבר. באשר לזמרים עצמם, חברות התקליטים מעבירות 20%-50% מהנתח שלהן אל היוצרים, לפי הסכמים משתנים.
ההיסטוריה של ההיסטריה
תעשיית המוסיקה בסלולר היא ענף צעיר יחסית. השוק החל להתפתח כאשר המכשירים הסלולריים נהפכו לחכמים יותר ולתומכים במוסיקה. כיום הם כבר נגנים מעולים.
במקביל השתפרו רשתות הסלולר, וההורדה נהפכה למהירה ובטוחה יותר. בנוסף, עבור האמנים הפקת שיר בודד נהפכה לזולה יותר בשנים האחרונות, ולכן ערוץ ההפצה הסלולרי נעשה רלוונטי.
לדברי כהן, "לפני כמה שנים אף אחד לא ידע שהחיבור בין הסלולר למוסיקה יהיה כל כך הדוק. בשלב הראשוני זה היה עולם מוגבל של יוצרים ומלחינים לסלולר, וחברות התקליטים לא היו שותפות.
"אבל ב-2005 התחיל להיכנס לשימוש הדור השלישי, והוא איפשר לנו לעבור מצפצופים למוסיקה אמיתית. התחילו שירותים שמבוססים על השיר האמיתי, כמו שיר בהמתנה. הדבר יצר לראשונה שוק סינגלים ישראלי, מה שמעולם לא היה פה, כאשר הצרכן בוחר מה הוא רוצה לשמוע", מסביר כהן.
כהן מספר כי "בהתחלה היינו יוצרים את ההצעות שלנו למשתמשים לפי הפלייליסט של גלגל"צ, אבל כיום הם כבר מסתכלים עלינו. גם האמנים עצמם, שבהתחלה היו חשדנים כלפי הסלולר ואנחנו פנינו אליהם, פונים היום אלינו. גילינו שהטעמים ודפוסי השימוש שונים מאוד מאיך שהם מוצגים במדיות המסורתיות, כמו הרדיו. המוסיקה המזרחית חזקה מאוד, ובאמצעות הסלולר היא נהפכה מזרם מקופח לזרם מרכזי, שרואים בו היקף הורדות עצום".
חלק מהקריירה של האמן
לדברי גיל וייט, סמנכ"ל התוכן ביוניסל, "הסלולר כיום הוא הרבה יותר מאשר ערוץ הכנסה - הוא חלק מבניית הקריירה של האמן. קידום אצל המפעילות הסלולריות נחשב לא פחות מהשמעה ברדיו. מדובר בפלטפורמה שבה האמן יכול להציע את מרכולתו בלי מחסום של פלייליסט ובלי ועדות עורכים.
"זה יקום מקביל, עם חוקים משלו", מוסיף וייט. "אנחנו מגלים פתאום ששלמה ארצי או צביקה פיק עושה אחד לעשרים ממה שקובי פרץ עושה בסלולר. מלבד זאת הסלולר הוא מקור רווח חדש: ההכנסות אצל הזמר הממוצע כיום מגיעות מהופעות במקום הראשון, ובמקום השני - הכנסות מסלולר. מקום שלישי זה תמלוגים מהשמעות ברדיו, ומקור ההכנסה האחרון, אם בכלל, הם הדיסקים".
