פרשת הסיליקון בחלב: תנובה תפצה לקוחותיה ב-55 מיליון שקלים
יותר מ-10 שנים לאחר שהתפוצצה פרשת הסילקון בחלב, חייב ביהמ"ש את תנובה לפצות את לקוחותיה. השופט: תנובה הטעתה במזיק את צרכניה ורשויות המדינה. תנובה: סכום הפיצוי מוגזם וחסר תקדים
13 שנים אחרי התפוצצות פרשת הסיליקון בחלב, תנובה חויבה בתשלום פיצויים בסך של 55 מיליון שקלים. על פי החלטת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר עמירם בנימיני, היום, סכום הפיצויים יחולק בין שלוש קבוצות: לצרכנים שיקבלו הטבה באמצעות הוזלת מחירי חלב עמיד 1% שומן או הגדלת התכולה בלא העלאת מחירו, חלק מסכום הפיצוי יוקצה לקרן מחקרים ומלגות בתחום המזון והתזונה, וסכום נוסף יוקצה לחלוקת חלב חינם לאוכלוסיות נזקקות באמצעות עמותות. השופט הורה לצדדים להגיע להסדר בנוגע לחלוקת הכספים בין שלוש המטרות ולהביאו לאישורו.
התובענה הייצוגית הוגשה ב-95' על ידי תופיק ראבי ז"ל והמועצה הישראלית לצרכנות, נגד תנובה בגין הטעיית הצרכנים בנוגע לתכונותיו ותכולתו של חלב עמיד דל שומן 1%. מסוף 93' ועד ספטמבר 95' ייצרה תנובה במחלבה ברחובות ושיווקה כ-13 מיליון ליטר חלב המכיל סיליקון. גם לאחר שהחדרת הסיליקון לחלב התגלתה בבדיקה של משרד הבריאות, המשיכה תנובה להכחיש עובדות אלו בתקשורת ובהופעת נציגיה בועדת הכלכלה של הכנסת, עד שלבסוף הודתה בהן. התובע טען כי רכש את החלב במשך שנים, וכאשר התגלה כי הכיל סיליקון נתקף עגמת נפש קשה, הרגשת גועל, זלזול, רמאות וחרדה מהסיכונים הבריאותיים הפוטנציאלים הכרוכים בכך.
תנובה: החומר אושר לשימוש בתעשיית במזון
בכתב ההגנה הודתה תנובה כי השתמשה בסיליקון בייצור החלב, על מנת למנוע את הקצפתו, אך לטענתה מדובר בחומר מאושר לשימוש בתעשיית המזון, המשמש כתוסף במוצרי מזון שונים. תנובה הוסיפה כי לא היה צורך לציין על האריזה את הימצאות הסילקון בחלב. החברה הכחישה כי הטעתה את צרכניה והדגישה כי לא הייתה כל סכנה בשתיית החלב.
במסגרת וועדה שמינו מנהלי תנובה נמצא כי הסיליקון נמכר לתנובה תחת סיווג של "חומר ניקוי", וכי תנובה החדירה אותו לחלב במינון העולה פי 10 על המינון המותר לפי הוראות היצרן לשימוש במזון שאינו חלב לשתיה. זאת בלא שביצעה בדיקות כלשהן של ריכוז החומר או של השפעתו. משרד הבריאות הורה להשמיד את החלב עם הסיליקון, ואסר לספקו אפילו לבעלי חיים.
השופט בנימיני מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של תנובה בפרשה וכותב "הטעיה" היא מילה עדינה מכדי לתאר את התנהגותה של תנובה, הגובלת בהונאת הלקוחות. השופט קובע כי תנובה הטעתה את לקוחותיה ולא דיווחה על תוספים פגמים שהיו בחלב. השופט הוסיף "עסקינן במצרך בסיסי שאמור להיות טבעי וטהור, ואשר ניתן בדרך כלל לאוכלוסיה הפגיעה יותר. מכאן נובעת חומרת ההפרה וחומרת תוצאותיה מבחינת הצרכן".
השופט: תנובה הטעתה במזיד
לגבי טענת ההגנה של תנובה, לפיה החברה לא הרוויחה דבר מהתנהגותה, מציין השופט כי הטענה לא בוססה בנתונים כלשהם. לדברי השופט, "מה שברור הוא שתנובה בחרה להחדיר סיליקון לחלב על מנת לחסוך השקעת בסכום של כ-400-300 אלף דולרים, וכי היא מכרה כמויות עצומות של החלב הפגום, כמויות שהצרכנים היו מעדיפים שלא לרכוש, לו ידעו שהחלב מכיל סיליקון בניגוד לחוק ולתקן".
לדברי השופט עמירם בנימיני, "תנובה הטעתה במזיד את צרכניה ואת רשויות המדינה". בנימיני מוסיף כי "תנובה פגעה בצורה חמורה באוטונומיה של הפרט של כלל צרכני החלב העמיד דל השומן, וגרמה לנזק ללא-ממוני שהתבטא בתחושות שליליות שונות". השופט קובע כי סכום הפיצוי הכולל צריך להיות הולם ופרופורציונלי למעשה העוולה ונסיבות ביצועה. באשר להסדר חלוקת כספי הפיצויים, קובע השופט כי הצדדים יגיעו להסכמה בנוגע לחלוקת סכום הפיצוי, שנקבע בין שלוש ראשי הקבוצות שנקבעו על ידו. לדברי בנימיני, "התיק טרם הסתיים כל עוד לא נקבעו המסקנות הסופיות לגבי דרך חלוקת סכום הפיצוי הכולל".
תנובה: סכום הפיצוי מוגזם
מתנובה נמסר בתגובה כי "מקריאה ראשונה של פסק הדין נראה כי סכום הפיצוי הוא מוגזם וחסר תקדים. מדובר באירוע שהתרחש לפני כ-13 שנים, בעקבותיו עברה תנובה מהפך גדול ומשמעותי, שבמסגרתו הוחלף כל צוות ההנהלה הבכיר, נבדקו מחדש כל תהליכי הייצור, נבנו מערכות בקרה קפדניות ואיכותיות על-פי סטנדרטים בינלאומיים.
"בנוסף, גובשו מנגנוני דיווח למשרד הבריאות ונפתחו ערוצי תקשורת ישירים לצרכנים, תוך הנהגת מדיניות של שקיפות ואחריות מלאים. בעקבות המהפך, הפכו בשנים האחרונות מערכות בקרת האיכות ובטיחות המוצרים של תנובה למודל לחיקוי בענף המזון בישראל. תנובה לומדת את פסק הדין ושוקלת את צעדיה".