לידיעת הקורא אילן בן דב

<<השיח הציבורי סביב הפיטורים שמתכננת פרטנר צובר תאוצה מיום ליום. בטרם תרד חרב הפיטורים על מאות עובדים, נכון יעשה הבעלים, אילן בן דב, אם יבחן את החלופה של פרישה בהסכמה. פרטנר יכולה ליהנות מניסיונן של חברות רבות שהשכילו לקבל החלטה מקצועית, אך אנושית, ונפרדו מעובדיהן "בדרכי שלום".

הניסיון מוכיח שבכל מקום עבודה יש עובדים לא מרוצים, עובדים שחוקים, עובדים שחשים כי מיצו את עצמם, עובדים שתפוקתם ותרומתם המקצועית והמוראלית נמוכה, ולא אחת חוסר שביעות הרצון שלהם מקרין על הבאים איתם במגע - עובדים אחרים, לקוחות החברה וספקים. סביר להניח שגם בפרטנר יש עובדים שמעוניינים לעזוב אך נמנעים מכך מחשש שאם יתפטרו לא יהיו זכאים לפיצויי פיטורים.

אם תבהיר פרטנר לעובדיה שהיא נכונה לשקול פרישה בהסכמה, היא תסייע לעובדים שמעוניינים לצאת לדרך חדשה "לקפוץ" על ההזדמנות ולסיים את יחסי העבודה ברוח טובה הדדית. העובד מרוויח כי אין מדובר "בסילוק ממקום העבודה" אלא בעזיבה מרצון. כך הוא זוכה ב"נקודות" תדמיתיות בקרב בני משפחתו וחבריו, כמו גם בתהליך המציאה של מקום עבודה חדש, והופך משגריר של רצון רע לעובד שאינו מרגיש כי נוצל ונזרק לאחר "שהמעסיק ביצע בו את זממו".

פרטנר תרוויח הרבה יותר. בנסיבות של פרישה בהסכמה, העובד יהיה קשוב יותר לצורכי החברה, יבצע חפיפה הולמת למחליפו, יסגור קצוות מקצועיים בטרם עזיבתו ואף יסייע במענה על שאלות לאחר סיום עבודתו.

לפרישה בהסכמה יש גם יתרון תדמיתי, שכן היא משדרת יציבות ואיתנות של מקום העבודה, ומטפחת דימוי של ארגון שאינו "מחזיק" עובדים בכוח, אלא קשוב לתחושות ולרצונות של העובד הבודד. מובן שזכותו של המעסיק לא להסכים לכל בקשה של כל עובד לפרישה בהסכמה, וכדי למנוע התדיינויות מיותרות ואי נעימויות, ראוי שהוא יבהיר במפורש שהוא רשאי לעשות כן. מובן שסירוב המעסיק לבקשה של עובד לפרישה בהסכמה צריך להיעשות מטעמים ענייניים ובתום לב.

בימים סוערים אלה, שבהם חברות הסלולר נדרשות להתמודד חדשות לבקרים עם שורה של אתגרים הן מצד משרד התקשורת, הן מצד מפעילים חדשים והן מצד הלקוחות, פרישה בהסכמה עשויה להקטין באופן משמעותי את העימות בין העובד לחברה. גם התועלת התדמיתית שצומחת לחברה רבה - העיתונות, ובעקבותיה גם הציבור, לא ישתלחו בה, ותדמיתה לא תועלה על המוקד הציבורי.

הכותב הוא מומחה לדיני עבודה במשרד לפידור ושות'