נסרדישי: "המחאה החברתית, שבעיניי היא צודקת, הביאה להורדת תשלומי המסים"

יום שני האחרון של אוקטובר היה יום העבודה האחרון של יהודה נסרדישי ברשות המסים - 45 שנה לאחר שנכנס בשעריה לראשונה. כמעט יובל קודם לכן, באוקטובר 1966, הוא הגיע לנציבות מס הכנסה, מבלי שיידע שהקריירה שהתחילה כמספר שתיים בחוליה של גובי מס בפקיד שומה נתניה תסתיים יום אחד בתפקיד מנהל רשות המסים.

בעולם רב התהפוכות וחסר היציבות של המאה ה-21, לא ניתן למצוא עוד יהודה נסרדישי. מדובר בתופעה, במובן הכי חיובי של המלה. נסרדישי, 67, השתחרר מהצבא מיחידה קרבית (נח"ל מוצנח), נשלח על ידי לשכת העבודה לעבוד בפקיד שומה נתניה, התחיל בתפקיד הנמוך ביותר, עבד כל חייו באותו מקום עבודה, טיפס וטיפס למעלה, מילא שורה של תפקידים בכירים, ומאז אפריל 2007 שימש כמנהל הכל-יכול של מערכת המס.

אך את חודשיו האחרונים של נסרדישי בתפקיד ליוו שני עננים קודרים. בספטמבר ואוקטובר חלה ירידה רצופה בהכנסות המדינה ממסים, ובמקביל הסתבך תהליך המינוי של יורשו בתפקיד. לעת עתה, את נסרדישי מחליף מנהל המכס לשעבר דורון ארבלי, במינוי זמני לשלושה חודשים.

בכל שנות כהונתך בראש הרשות, מלבד שנת המשבר הכלכלי, גביתם יותר מסים מיעד הגבייה. איך אתה מסביר את הירידה בגבייה השנה?

"התחלנו את השנה טוב מאוד. יעד גביית המס ל-2011 הוא 213.5 מיליארד שקל, ועד אפריל הגבייה היתה 1.8 מיליארד שקל מעל היעד. במאי התחילה התמתנות בגביית המע"מ, כמו שקרה בשנת המשבר 2008. ייתכן שהירידה תימשך גם בנובמבר ודצמבר, בין השאר כי אין כעת עסקות נדל"ן. רשות המסים גובה מס רכישה בשנה בהיקף 4-4.5 מיליארד שקל, בעיקר מרכישת דירות להשקעה. כשהשוק הזה קפוא, אין הכנסות. בשל ההקלות הרבות, גם הכנסות ממיסוי מקרקעין נפגעו. גם ההכנסות מהמערכת הפיננסית, בנקים וחברות ביטוח, נפגעה בשל המדיניות השמרנית של בנק ישראל בכל הקשור למתן אשראי. המחאה החברתית, שבעיניי היא בהחלט צודקת, הביאה להורדת תשלומי המסים, שכן פדיון רשתות השיווק קטן ב-4%-5%. הכנסות המסים פחתו גם בשל ההחלטה להקפיא את המס על דלק ופחם, וגם הירידה ביצוא פוגעת בנו. בסך הכל ההכנסות שלנו ב-2011 יהיו נמוכות ב-3-4 מיליארד שקל מהתחזית. זה לא נורא, אבל הגבייה ב-2011 משמשת בסיס לגבייה ב-2012, וזו כבר בעיה".

לאור הסיבוך במינוי מחליפך בתפקיד, מי צריך להיות המנהל הקבוע הבא של רשות המסים?

"מי ששר האוצר יחליט. אני לא רוצה להיכנס לשמות. עדיף כמובן מנהל המשלב גם את הידע המקצועי במס וגם את יכולות הניהול, אבל זה נדיר במקומותינו כיום. ברשות המסים יש עובדים טובים, ראויים, מוכשרים. עדיף שהמנהל הבא יבוא מתוכם. רע לרשות לחיות תקופות ארוכות עם מנהל זמני".

כניסתך לתפקיד ב-2007 נעשתה על רקע פרשת ג'קי מצא. האם יש שחיתות ברשות המסים?

"תכתוב את זה באותיות גדולות: רשות המסים אינה מושחתת. זו מערכת של 5,230 עובדים. מדובר במערכת רגישה מאוד, שעוסקת בגביית מסים, בשירות לקוחות. אני בוכה על פרשת ג'קי מצא. היתה תקלה בתחום המינויים, לא שוחד. גם פרשת ואנונו היתה כשל נקודתי של איש אחד. לאחר הפרשה היו לי פגישות אחת לחודש עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. הוא רצה להקים ועדה חיצונית שתבדוק את הפרשה. כדי לא לזעזע שוב את המערכת, הסכמנו להקים ועדה פנימית עם נציג היועץ המשפטי, שעשתה עבודה יסודית. 80% ממסקנותיה כבר מיושמות. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, כתב לי שאם ניישם את כולן נהיה במקום טוב יותר".

מה לגבי היקף ההון השחור בישראל?

"באיזו מדינה אין הון שחור? גם בישראל יש. למלחמה בהון השחור הקמתי את יחידת יהלום. היה לה חלק מרכזי במעצר של ריקו שירזי לאחרונה. תפקידה להילחם בקבוצות הפשע, במעלימי המס. ביחידה מעל ל-50 איש. מחצית מהמשרות קיבלתי מהאוצר, מחציתן האחר בא מתקן עובדי רשות המסים".

"פעם אמרתי שמדובר במיליארדים, אבל לא יהיה זה אחראי להגיד מה ההיקף. אנחנו משוועים לתוספת כוח אדם. מספר מפקחי המס היום הוא 545, ב-2004 היו 731. מספר התיקים גדל מ-520 אלף ב-2004 ל-840 אלף כיום. ב-2004 נעשתה בדיקה מדגמית ב-8.8% מהתיקים, היום היא נעשית ב-2.4%. איך אפשר להילחם כך בהון השחור?!".

"בתקופה שבה רוני בר-און היה שר האוצר ביקשתי תוספת של 700 משרות, וכך גם משטייניץ. בישיבת הפרידה שלי אמרתי לשר 'תן לנו תוספת של 700-800 עובדים ונגדיל את הגבייה במיליארדים'. בכיר באגף התקציבים התפאר לפני שפרש - 'בשנתיים שלוש האחרונות ייבשנו את רשות המסים'. בוועדת טרכטנברג אמרתי כי עם עוד 200-300 עובדים היינו מגדילים גביית המסים במיליארד שקל. כל מפקח עולה למדינה 200 אלף שקל בשנה, אבל תרומתו היא תוספת מס שנתית של 21 מיליון שקל. מבקר חשבונות שעלותו זהה יביא לתוספת מסים של 7 מיליון שקל בשנה. אמרתי לשטייניץ, 'אני יכול להביא עוד 4-5 מיליארד שקל אם תתן לי אנשים".

בצד השני של המשוואה הזו ניצבות חברות כמו טבע, אינטל, כיל ואחרות, שירון זליכה אמר באחרונה כי הן כמעט ולא משלמות מסים. האמנם?

"הוא צודק. חוק עידוד השקעות הון נותן להן הטבות מס. מדינת ישראל רוצה בחברות האלו. אינטל וטבע הן ספינות דגל של מדינת ישראל. אנחנו רוצים אותן. יש לנו אתן חוזים ואישורים".

"אחרי מעצר ראשי הרשות נשארתי כמעט לבד"

כשהתחלת לעבוד במס הכנסה לפני 45 שנה, חלמת שתגיע לראש הפירמידה?

"'חלמתי' זו אמירה מרחיקת לכת. זה היה מאוד רחוק ממני. אבל כשהייתי פקיד שומה נתניה, כששאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, אמרתי נציב מס הכנסה. כשהתקדמתי, כשהגעתי לתפקידים בכירים, פשמ"ג (פקיד שומה מפעלים גדולים), סגן ומשנה לנציב מס הכנסה, מאוד רציתי להיות הנציב. בתפקיד הראשון שלי בנציבות מס הכנסה, סגן נציב לגבייה ומודיעין, הבנתי כי בתפקיד הנציב יש גם דבש וגם עוקץ. רציתי את התפקיד אבל בפחות התלהבות, כי מעבר לניהול, ואני מאוד אוהב לנהל, יש בתפקיד גם מאבקים עם עובדים וחיכוך עם פוליטיקאים".

"כשקרה מה שקרה ב-2007, המעצר של צמרת רשות המסים, הניצוץ נדלק בי מחדש. הייתי אז המשנה למנהל רשות המסים. אמרתי לעצמי 'כזקן השבט אתה חייב לקחת את תפקיד ניהול הרשות על עצמך'".

כדי להגיע לתפקידים הבכירים במערכת, בכל מערכת, צריך מרפקים. לא נראה שיש לך מרפקים.

"אני לא חושב שכדי להגיע לתפקיד מנהל רשות המסים צריך מרפקים. אולי אני נאיבי. אם אתה מפגין יכולות, כישורים, אם אתה מצליח, גם מקבלי ההחלטות מבחינים בך ומקדמים אותך".

במה אתה מתגאה מהקדנציה שלך כמנהל הרשות?

"אחרי מעצר ראשי הרשות נשארתי כמעט לבד. מנהל הרשות וסמנכ"לים נעצרו. הייתי בו-זמנית גם מנהל רשות המסים, גם המשנה למנהל, גם סמנכ"ל לשומה, סמנכ"ל מקצועי וסמנכ"ל מינהל. ההחלטה הראשונה שלי היתה להרכיב הנהלה חדשה. הבאתי מהשטח את אבי ארדיטי ומיניתי אותו לסמנכ"ל חקירות. את דורון ארבלי מיניתי לראש מינהל המכס. בד בבד עם בניית ההנהלה החדשה בניתי גם את הדרג שמתחתיה. כשמוניתי למנהל רשות המסים מצאתי כי מספר לא מבוטל של פקידי שומה ומנהלי משרדי מס הכנסה מחזיקים בכפל תפקידים. עשיתי כ-100 מינויים בכירים. בניתי את השדרה הניהולית של רשות המסים. למקומות שהתפנו מיניתי צעירים מוכשרים".

"נושא חשוב אחר שאני זוקף לזכותי הוא הטיפול בנזקי מלחמת לבנון השנייה. עם כניסתי לתפקיד, ברשות המסים היו אלפי תביעות לפיצויים. בניהולי ובהפעלת הסמנכ"לים הנוגעים בעניין שילמנו ופיצינו את הנפגעים בסדר גודל של 4 מיליארד שקל. היינו אחראים לשיקום והחזרת המצב לקדמותו באזור הצפון שנפגע קשות".

"בתקופת המשבר עבדתי בוקר עד לילה"

גם את תקופת המשבר הכלכלי ב-2008 זוכר נסרדישי היטב. "בתקופת המשבר קראתי כל יום בחמש וחצי בבוקר ארבעה עיתונים כלכליים, וכולם כתבו שרשות המסים לא תוכל להתמודד עם המצב. זה פגע בי. עבדתי מבוקר עד לילה. היו ימים שלא נסעתי הביתה. ישנתי במשרד. רשות המסים היתה פקטור מרכזי בהתמודדות האוצר עם המשבר. אחת הבעיות המרכזיות של המשק היתה בעיית תזרים המזומנים. עזרנו. פתחנו שערים למשקיעי חוץ, שיבואו וישקיעו. דחינו גביית מסים. נתנו הקלות ברכישת דירות. סייענו בכל מה שיכולנו בנושא הדיווידנדים".

"כשהמשבר חלף, ל-40 חברות גדולות, בהן גדולות מאוד, היו בעיות עם האג"ח הקונצרניות שלהן. עזרנו להן. נתנו פרשנות מקילה בביצוע החוק בקיזוזי הפסדים. הצלנו אותן. נתנו הקלות למשקיעי חוץ שקנו את האג"ח הקונצרניות האלו. העיתונים צפו ב-2008 שגביית המסים תהיה נמוכה מהיעד ב-30-40 מיליארד שקל. סיימנו את השנה עם גבייה נמוכה מהיעד ב-6.9 מיליארד שקל. זה לא היה פשוט. הוצאתי את כל אנשי הרשות, כולל אנשי מטה, מפקחים ומנהלים, לשטח לביקורות. הרחבנו את רשת המסים. עשינו כמעט כל שבוע מבצעי פתע בקנה מידה עצום. הנחיתי את האנשים להתמקד בתיקים הגדולים, במי שיכולים לשלם".

"ואז היה מבצע 'עופרת יצוקה'. הנזקים היו גדולים. פעלנו במהירות לפיצוי ושיקום כל הדרום. לא יכולתי לשבת במשרד כשיורים פצמ"רים. חרשתי את אזורי הדרום הרגישים שוב ושוב. הרבה פעמים הגעתי למקומות נפילת הקסאמים לפני שהמשטרה וראשי הערים הגיעו. עזרתי בפינוי. תוך כדי הלחימה הקמנו מוקדי מס בשדרות ובאשקלון".

"לא פשוט לעזוב"

האם יורשך צריך לפעול לחיזוק איחוד שני אגפי המס במסגרת רשות המסים, או שיש לחזור למסגרת הישנה של אגף מס הכנסה ואגף מכס ומע"מ?

"דעתי היתה שונה כשהייתי בתפקיד משנה, אבל רק סוסים לא משנים את דעתם. מדינת ישראל זכתה במוצר שנקרא רשות המסים. זכתה גם בקורלציה המוגברת עתה בין שני אגפי המס בכל הקשור לשירות לאזרח. הוא מקבל עתה באותו מקום שירות של מס הכנסה ושל מע"מ. יש תוכנית לאחד את המטות של שני האגפים. צריך לשמר ולחזק את הרשות, לחזק את האינטגרציה ברמת המטה. מאידך, אי אפשר לאחד את תחומי ההתמקצעות השונים ברמת השדה. שר האוצר, יו"ר ההסתדרות ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה נתנו את ברכתם לאיחוד המטות. גם ועדי העובדים בשלים לתוכנית. אני ממליץ שהבא אחרי יישם אותה. יצטרכו אולי לשלם לוועדים".

איך היתה עבודתך מול שרי האוצר, רוני בר-און ויובל שטייניץ?

"בר-און ושטייניץ הם שני סגנונות עבודה שונים. שני טיפוסים שונים. שטייניץ תמיד שמע אותי, תמיד התייחס בצורה רצינית לדברים, גם בישיבות הנהלת האוצר, גם בדיווחים השוטפים שמסרתי לו. יחסי העבודה בינינו היו טובים מאוד. לא תמיד הוא קיבל את דעתי. הוא חכם, אדיב, מנומס. הוא בא לאוצר ממקום אחר, אבל למד מהר מאוד את הדברים עד כדי כך שהוא יכול לחלוק עלינו, אנשי המס, בישיבות הנהלה".

חיכית לפרישה?

"בנובמבר 2010 נפגשתי עם שר האוצר. אמרתי לו כי בסוף אפריל 2011, לאחר סיום הקדנציה בת ארבע השנים שלי כמנהל רשות המסים, בדעתי לפרוש משירות המדינה לגמלאות. כשהגיע סוף אפריל, הוא ביקש ממני להמשיך עוד חודש. אחרי כן היו עוד שתי בקשות להאריך את הכהונה בחודשיים ובשלושה. בסוף אוקטובר שר האוצר ואני הגענו למסקנה כי לא יהיה נכון שאמשיך תקופה נוספת. בשתי ההארכות הראשונות, ועדת האיתור עסקה בחיפוש מנהל קבוע לרשות. חיכיתי שתסיים את עבודתה. רציתי להעביר את המערכת בצורה מסודרת ליורש, למנהל שזכה באמון הממשלה, שיישב על כסא המנהל מספר שנים ויוביל את המערכת להישגים. לצערי זה לא הסתייע".

ומה תעשה עכשיו?

"לא סגרתי שום תפקיד בחוץ. לא דיברתי עם אף אחד. אגמור את החפיפה ונראה. הייתי פה 45 שנה. זה לא פשוט לעזוב".