אלביט מערכות מציגה גידול של 11% ברווח התפעולי לכ-70.3 מיליון דולר

בימים כתיקונם יכול שר אוצר חדש לקבוע את סדר היום של המשרד; לנתניהו לא יהיו מותרות כאלה. לא יעמדו לזכותו מאה ימי חסד - בקושי עשרה * שוחט: היחסים בין שרון לנתניהו יגרמו נזק לכלכלת ישראל * לפני הבחירות נתניהו הציע: 35% מס

מאת מוטי בסוק ורותם שטרקמן

בשבועיים האחרונים עקבו בכירי האוצר במתח רב - אבל גם תוך שתיקה תקשורתית מוחלטת - אחר התהפוכות היומיומיות סביב זהותו של שר האוצר החדש. כמעט כל יום עלה שם חדש - יעקב פרנקל, בייגה שוחט, אהוד אולמרט, ביבי נתניהו. גם אתמול, לאחר שנקבע כי נתניהו יהיה שר האוצר הבא, העדיפו הבכירים לשמור את דעתם לעצמם. למה להסתבך עם השר החדש, עוד לפני שנכנס לתפקיד.

רה"מ לשעבר מעולם לא שמר את דעותיו הכלכליות לעצמו. לא מכבר אמר כי בשנתיים האחרונות ניתן היה לנהל את כלכלת ישראל - חרף האילוצים החיצוניים - בצורה הרבה יותר טובה.

נתניהו הוא איש המשק החופשי, ליברל בתפישתו הכלכלית, חסיד מובהק של כלכלת השוק. הוא מצדד ברפורמות כלכליות ושונא מובהק של הביורוקרטיה. תיאורטית, הוא אמור לפעול לביזור המשק. הוא יעשה הכל להגדלה מאסיווית של ההשקעות הממשלתיות והלא-ממשלתיות בתשתיות, כאחת הדרכים להוצאת המשק ממיתון לצמיחה, ויפעל להאצת תהליך ההפרטה במשק.

בתקופתו כראש ממשלה (96'-99'), כשיעקב נאמן היה שר אוצר ויעקב פרנקל נגיד, דחף נתניהו להשלמת תהליך הליברלזיציה במשק ולשילובה של ישראל בכלכלה העולמית. כמו כן הוא נחשב לחסיד נלהב של ענף ההיי-טק.

באוצר מדגישים כי בתקופה בה היה ראש ממשלה היה פער גדול בין הדברים שאמר נתניהו למעשיו, בפרט בתחום הכלכלי. הוא העביר את רשות החברות הממשלתיות למשרד רה"מ, דיבר רבות על חשיבות ההפרטה, אבל בפועל עמד משרד רה"מ מאחורי ההפרטה של חברות שוליות במשק. ההפרטה הגדולה היחידה - בנק הפועלים (פעלים: ת"א) - בוצעה דווקא על ידי החשב הכללי באוצר. אתמול, במו"מ עם רה"מ אריאל שרון, התעקש נתניהו כי רשות החברות תחזור לאוצר.

באוצר אומרים כי על הפרק עומדים כעת הקיצוצים בתקציב המדינה ל-2003. בימים כתיקונם יכול שר אוצר חדש לקבוע את סדר היום של המשרד; לנתניהו לא יהיו מותרות כאלה. לא יעמדו לזכותו מאה ימי חסד - בקושי עשרה.

הוא חייב להעביר קיצוצי ענק של 10-15 מיליארד שקל, כמעט ללא יכולת להשפיע על הצעד. זה לא סדר יום אידיאלי לכניסה לאוצר. הקיצוצים יכתיבו את סדר היום שלו גם בהמשך 2003. סילבן שלום, בכל הקדנציה שלו כשר אוצר, נע מקיצוץ לקיצוץ. אם ברצונו להצליח יצטרך נתניהו לגבש תוכנית כוללת, רב-שנתית, להחזרת המשק לצמיחה.

נתניהו כבר התמודד בהצלחה עם קיצוץ כואב בתקציב; זמן קצר לאחר שנבחר לראש ממשלה אישרה הממשלה את הצעת האוצר לקיצוץ של 4.9 מיליארד שקל בתקציב המדינה ל-97', כדי שהגירעון הכולל בתקציב יהיה 2.8% מהתוצר.

דבר נוסף שיעסיק את נתניהו עם כניסתו לתפקיד יהיה העניין הפרסונלי. באוצר חוששים מהדחות של פקידים בכירים. לנתניהו היו טענות רבות, עם סיום הקדנציה שלו כרה"מ, לפקידי האוצר. לדעתו, הם הכשילו אותו בביצוע תפקידו. בינתיים, מי שהיו בכירי האוצר ב-99' עזבו ובמקומם באו אחרים, בעלי אידיאולוגיה כלכלית-חברתית דומה מאוד - אולי אף זהה - לזו של הבכירים ב-99', וגם ב-96'.

עם זאת, האידיאולוגיה של הבכירים דומה מאוד, אולי זהה, גם לזו של נתניהו. סביר להניח שנתניהו יחליף כמה מהם זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד; הוא ישמח להביא במקומם בכירים מהמגזר העסקי. נתניהו מוקיר אנשים שעשו כסף; הוא פחות מאמין בפקידים. הוא יעדיף לראות סביבו אנשי עסקים צעירים, רצוי מתחום ההיי-טק.

בבחירות 99' הפסיד נתניהו בגלל הידרדרות המצב הכלכלי בשלוש השנים בהן כיהן כראש ממשלה. ב-96' קיבל נתניהו משק עם צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה והותיר אחריו משק במיתון מעמיק, תוצר יורד, יצוא פוחת ואווירה קשה. השורה התחתונה של פעילותו לימדה כי 98' היתה השנה הכלכלית הגרועה ביותר בעשור שקדם לה. עצירת תהליך השלום בשנתיים האחרונות לכהונתו תרמה לאווירה העסקית הקשה.

עם זאת, בחינה מעמיקה מראה כי המיתון החל עוד בשנתה האחרונה של ממשלת רבין-פרס, וכי נתניהו סבל גם מצרות כלכליות שלא הוא היה הגורם להן. אחת הסיבות העיקריות להאטה במשק היתה המחזוריות הכלכלית ומיצוי כמה תהליכים ארוכי טווח, כמו גל העלייה של תחילת שנות התשעים.

נתניהו - שהיה ראש הממשלה הראשון בעל תואר אקדמי בכלכלה מאוניברסיטה יוקרתית בארה"ב (MIT) - גם היה חייב לבלום את תהליך הגידול הגירעון שהחל בתקופת שוחט. הקיצוץ שהוביל בתקציב ומערכת היחסים הטובה עם בנק ישראל מנעו התפתחות משבר במאזן התשלומים. הליברליזציה שהנהיג בתחום המט"ח והתמיכה במדיניות מוניטרית מרסנת תרמו לייצוב המשק.

שלושה שרי אוצר כיהנו בממשלתו של נתניהו ולעוד שניים הובטח המינוי. במשך חודשיים כיהן גם נתניהו עצמו כשר אוצר בפועל. לאחר הניסיון להעביר בצמרת הליכוד את מינויו של יעקב פרנקל לשר האוצר מינה נתניהו את האיש האחרון שרצה לראות בתפקיד - דן מרידור. מרידור התפטר בעקבות עימות עם פרנקל, נגיד בנק ישראל. נתניהו, שתמך בפרנקל, סימן למעשה למרידור את הדרך החוצה.

לאחר התפטרות מרידור ניהל נתניהו שיחות עם שר התשתיות אריאל שרון, אך ברגע האחרון מינה את יעקב נאמן לתפקיד. נאמן התפטר בשיאו של משבר כלכלי-

פוליטי, כשחשש כי הממשלה לא תצליח לאשר את התקציב ותהיה חשופה לסחטנות. שר האוצר שסיים את הקדנציה של נתניהו במשרד ראש הממשלה היה מאיר שטרית.

נתניהו הרבה לתרץ את כשלונתיו בתחום הכלכלי ב"ירושה הכבדה" שקיבל מהממשלה הקודמת. מצבו של המשק כיום הוא קשה לאין ערוך ממצב המשק שהשאיר לברק. כשר אוצר ייאלץ נתניהו לגייס את כל יכולותיו וכישוריו כדי להצליח בתפקיד החדש, אך לא יהיה זה מפתיע אם יחזור להשתמש במטבע הלשון השחוק מ-99'.