אלוני חץ: לא ייתכן שבעלי מניות מיעוט יחליפו את הדירקטוריון

במזכר שהגישה אלוני חץ לוועדה לקידום התחרותיות היא טוענת כי מספר השחקנים המצומצם במשק פוגע בצמיחה וברווחת הצרכנים ■ עם זאת, לדבריה חיזוק הממשל התאגידי באמצעות העברת החלטות לטיפול המיעוט "יוצר אבסורד ניהולי חסר תקדים"

אלוני חץ הגישה השבוע את הסתייגויותיה מהמלצות הוועדה הממשלתית לקידום התחרותיות במשק, לקראת גיבוש המלצותיה הסופיות. את הפנייה אישר דירקטוריון החברה, כולל הדח"צים ירום אריאב ויצחק פורר, ובעלי השליטה נתן חץ ואבי ורטהיים. "ועדת הריכוזיות איפיינה באומץ כמה כשלים מרכזיים במשק הישראלי, בראש ובראשונה היותו משק קטן שסובל מרמת תחרותיות נמוכה בתחומים מסוימים, ובעקבותיה פגיעה ברווחת האזרחים", נכתב בתגובת החברה.

"גם מספר השחקנים המצומצם במשק, ופרישתם על פני שטחי פעילות רבים ומגוונים, יוצר חשש, שעליו הצביעה הוועדה, בצדק, לתחרותיות כלל-משקית נמוכה בין הקבוצות. לכך יש השלכות שליליות על הפריון, הצמיחה ורווחת הצרכנים", הוסיפו בחברה.

החברה הביעה תמיכה בהגברת האכיפה של דיני ההגבלים העסקיים, ומתחה ביקורת על ההמלצות בנושא הממשל התאגידי. "חיזוק הממשל התאגידי באופן שכמעט כל החלטה ניהולית מהותית שוטפת עוברת לטיפולו של המיעוט, נוגד את הרציונל שלפיו האחריות בעניינים אלה מסורה לדירקטוריון. פועל יוצא מכך הוא שדווקא ההחלטות המשמעותיות יוכרעו בידי בעלי מניות המיעוט. זהו אבסורד ניהולי חסר תקדים", ציינו בחברה.

המלצתה החלופית לחיזוק הממשל התאגידי היא "חיוב חברות בנות ציבוריות של חברה אם ציבורית (שהן 'חברות פער', על פי הגדרת הוועדה) לקיום רוב של דירקטורים בלתי תלויים בדירקטוריון. קביעה זו תייתר את רובן המכריע של המלצות הוועדה בפרק הרביעי. אם המלצות אלה ייושמו הן יפגעו קשות בהתנהלותן התקינה של חברות ציבוריות רבות. פגיעה זו תיצור אנדרלמוסיה במרבית המגזר העסקי בישראל", ציינו בחברה.

אלוני חץ עוסקת בהשקעות בנדל"ן מניב במערב אירופה, בישראל ובצפון אמריקה.החברה נוסדה בידי נתן חץ, ואליה הצטרפה מ.ורטהיים (אחזקות). החברה נשלטת בידי אלוני וורטהיים ב-45%, ומחזיקה באמות השקעות, שנחשבת על פי הגדרות הוועדה הממשלתית חברת פער.

אם יאומצו המלצות הוועדה, ניהול החברות יעבור בנושאים מרכזיים למחזיקי מניות מיעוט אקראיים, שעלולים להיות להם אינטרסים שאינם בהכרח טובת החברה. ביקורת נוספת נמתחת על כך שהועדה לא שקלה את טובת החברות ויציבותן. "כיצד ניתן יהיה לקדם את טובת המשקיעים אם טובת החברות תיפגע? לפגיעה בחברות כה רבות יהיו השלכות מקרו-כלכליות שליליות בדמות פגיעה בנתוני צמיחה, תעסוקה, השקעות, צריכה פרטית ועוד", ציינו באלוני חץ.

בחברה ציינו, כי מידת התחרותיות במשק הישראלי אינה אחידה. ואולם בצד הענפים הלא תחרותיים קיימים ענפים שהם תחרותיים ויעילים, הכוללים חברות שהצליחו גם בחו"ל. לכן אין לפגוע בהן.

עוד הוסיפו באלוני חץ, כי "אין כל היגיון לגזור גזירה שווה על כל החברות הציבוריות במשק כתוצאה מבעיות השוררות בענפים מסוימים, או במבנה של חברות מסוימות. יתר על כן, אין לייחס את חוסר התחרותיות בענפים מסוימים למבנה הפירמידאלי של כלל החברות הציבוריות ללא קשר לענף, ללא קשר לגובה הפירמידה, ללא קשר לגודל הפער, ללא קשר לרמת הממשל התאגידי שלהן, ללא קשר להיקף הפעילות שלהן וללא קשר לרמת התחרותיות השוררת בענף.

"לא כל קבוצת חברות, שבה קיימת חברה ציבורית המוחזקת בידי חברה אם ציבורית, היא קבוצה עסקית דורסנית הפועלת נגד התחרותיות ונגד האינטרס הציבורי. במקום שבו אובחנה בעיה של פגיעה בתחרות בגלל ריכוזיות ענפית, מן הראוי שבעיה זו תטופל באכיפה מוגברת והקניית כלים נוספים בדיני ההגבלים העסקיים, כמקובל במדינות מתוקנות בעולם המערבי.

"אין זה נכון לעוות מושכלות ראשונים של דיני התאגידים כדי לתקן כשל תחרותי בענפים מסוימים. אלוני חץ, במישרין ובעקיפין, כמו גם חברות ציבוריות רבות אחרות בישראל, אינה מהווה קבוצה עסקית גדולה, ואין בפעילותה כדי לפגוע בתחרותיות במשק הישראלי או ביציבותו. גישה אחראית וזהירה מחייבת הבחנה בין קבוצות שמעצם מהותן והיקפן פוגעות בתחרותיות במשק, לבין אלה שאינן אמורות לחסות בצל הכותרת של 'קבוצה עסקית גדולה'".