לשכת רואי החשבון: המלצות ועדת הריכוזיות על חברות פער - חריפות מדי
לדברי אנשי הלשכה, "ניתן להשיג תוצאות דומות בטיפול בכשלים בחברות הציבוריות גם באמצעות שימוש בדרכים מתונות יותר"
>> צוות של לשכת רואי החשבון בישראל בראשות רו"ח אדיר ענבר, סגן נשיא הלשכה ויו"ר המועצה המקצועית, פירסם את התייחסות הלשכה להמלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק.
הוועדה, שדנה בחברות פער - חברות הנשלטות על ידי בעלים בשרשור באמצעות הון מועט - זיהתה כשלים לאורך שרשרת האחזקות שאליה שייכת חברת הפער.
"כדי לטפל בכשלים ובבעיות שזיהתה הוועדה היא מציעה במסגרת גישה זו כלים ו'תרופות' שחלקם נראים חריפים מדי או שעשויות להיות להם השפעות לוואי בלתי רצויות, שייתכן אף כי נזקיהן יעלו על תועלתן", מציינת הלשכה בהסתמך על המלצות הוועדה.
"באופן כללי, הלשכה סבורה כי באותם הקשרים ניתן להשיג תוצאות דומות באמצעות שימוש בכלים ובתרופות מתונים יותר לגבי החברות הציבוריות בישראל. החלת כלים אלה על כלל החברות הציבוריות בישראל (ולא רק על חברות הפער) עשויה לייתר את הצורך בשימוש בכלים החריפים יותר שהומלצו על ידי הוועדה".
בהתאם לכך טוענים בלשכה כי ממשל תאגידי משופר בכלל החברות הציבוריות, ולא רק בחברות הפער, יביא לריסון השפעתו העודפת של בעל השליטה ולהגברת עצמאות הדירקטוריון לאורך כל שרשרת האחזקות. ריסון השפעתו העודפת של בעל השליטה וחיזוק השפעתו של המיעוט לאורך שרשרת האחזקות יפחיתו את הסיכון בהתממשותן של הבעיות הפוטנציאליות בחברות הפער.
הלשכה מונה המלצות הוועדה שלטענתה יש להחילן על כלל החברות הציבוריות, למשל, להגדיל את המספר המועט של הדירקטורים החיצוניים בחברות פער ולקבוע כי בחברות אלו יכהנו שני דירקטורים חיצוניים או מספר אחר שיהווה שליש לפחות מקרב כלל חברי הדירקטוריון, לפי הגבוה מהם. להגברת עצמאות הדירקטורים החיצוניים בדרך זו, סבורה הלשכה, יש חשיבות רבה לגבי כלל החברות הציבוריות, ולפיכך ראוי ליישמה לגבי כלל החברות הציבוריות.
כמו כן הוועדה מציעה לקבוע כי מינוי דירקטור חיצוני בחברת פער יהיה טעון אישור אסיפה כללית, וכי במניין הקולות לא יובאו בחשבון קולות בעל השליטה או מי שיש לו עניין אישי במינוי המועמד.
אחת מההמלצות של הוועדה היתה לקבל את המלצות רשות המסים בדבר אי התרת הוצאות מימון בשל הכנסות מדיווידנד. הכוונה היא להמלצה לבטל את התמריץ המיסויי לרכישת חברות בהון זר. לפי הוועדה, במקרים שבהם הוצאות המימון יהיו גבוהות מההכנסה מדיווידנד ייתוסף ההפרש לעלות המניות לצורכי מס. פירוש הדבר - הוצאות שייווצרו לחברה הרוכשת חברת אחרת כתוצאה ממימון הרכישה בהון בהלוואה או באג"ח, ינוכו מהדיווידנד שתמשוך ממנה. בדרך זו לא יהיה ניתן לקזז את הוצאות המימון מההכנסה החייבת של החברה. בלשכה רואים בהמלצה זו מיסוי כפול והעלאת שיעור המס האפקטיבי ללא תלות באופי החברה בה בוצעה ההשקעה.