אי.די.בי: "אין בישראל בעיית ריכוזיות משקית"

הירידות החדות בשוקי הטכנולוגיה דיללו בשלוש השנים האחרונות את מספר החברות הישראליות הנסחרות במדדים המובילים בוול סטריט ואירופה. תהליך זה עדיין לא תם, אך הוא נושא עמו גם כמה בשורות חיוביות בעבור המשקיעים. נראה כי כמה חברות קטנות ובינוניות הצליחו לבצע את השינויים המתאימים כדי להגביר את יכולתן לשרוד את הטלטלות בשוק.

החברות הגדולות בישראל הגיבו לאתגרים בשוק בקיצוץ הוצאות וארגון מחדש. דוגמה לכך היא חברת אמדוקס (DOX: NYSE) , שפיטרה 1,300 עובדים ב-2002. החברה הצליחה לעצור את ההידרדרות בהכנסותיה, ועם רוח גבית של חוזי מיקור חוץ גדולים היא עשויה לראות את 2003 יציבה יותר. כמובן שעם כחצי מיליארד דולר נטו בקופה הביטחון של החברה גדול יותר.

לחברות הטכנולוגיה הקטנות יותר אין לרוב את היתרון הטמון בכרית המזומנים של אמדוקס. על אף זאת כמה חברות השכילו למצוא ב-2002 את הדרך לשמור על רוח חיים בעסק, בהמתנה להתאוששות. "יש לא מעט חברות ישראליות שמתחילות את 2003 יציבות יותר", אמר אתמול טובי פישביין, אנליסט בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס.

חברות קטנות כמו ואלור (VACS: גרמניה) וג'קאדה (JCDA: NASDAQ) , או חברות גדולות מעט יותר כמו רדויז'ן (RVSN: NASDAQ) ורדוור (RDWR: NASDAQ) - הבינו כי הצמיחה המהירה של סוף שנות ה-90 לא תחזור על עצמה. כל החברות הכלולות בטבלה פועלות אמנם בנישות שונות, אך המאחד את כולן הוא סממנים של שיפור שנרשמו בתוצאותיהן במחצית השנייה של 2002.

חלק מהחברות בטבלה ראו את שורת ההכנסות שלהן מתכווצת גם ב-2002, וחלקן מעריכות כי כך יקרה גם ב-2003. ואולם הן הצליחו להשיג את האיזון המיוחל על ידי קיצוץ עקבי בשורת ההוצאות - כפי שאמדוקס הגדולה עשתה.

שונה מכל החברות ברשימה היא נייס (נייס: ת"א), המפתחת מערכות להקלטת וידיאו וקול. נייס ביצעה את העסקה הגדולה בתולדותיה - על סף ההגעה לאיזון תפעולי לאחר משבר מתמשך של כשנתיים. נייס רכשה את חברת ת'אלס בנובמבר 2002 תמורת 17.2 מיליון דולר במזומן ו-2.2 מיליון מניות. בעוד יתר החברות ברשימה מקצצות ונאבקות על שימור הקיים, ניצלה נייס את השפל בשוק להרחבת עסקיה. לאחר הרכישה נייס היא החברה הגדולה בתחום הקלטות הקול עם נתח של 24%. נייס גם שונה מהאחרות בתחזיות הצמיחה הפריות שלה. רכישת ת'אלס העלתה את תחזיות נייס להכנסות של 240-255 מיליון דולר ב-2003, לעומת 162.5 מיליון דולר ב-2002.

מרבית החברות האחרות בחרו בפתרון של קיצוץ ההוצאות התפעוליות ב-2002. לדוגמה, הפסידה חברת ואלור 3.3 מיליון דולר ב-2001 במחזור של 24.9 מיליון דולר. החברה עוסקת באופטימיזציה של מכונות הרכבה בקווי ייצור, ונסחרת בבורסה בפרנקפורט.

ואלור פיטרה ב-2002 כ-20% מהעובדים בחברה. כפי שאירע בחברות רבות אחרות, רמת המכירות דעכה אף היא ב-2002 ל-23 מיליון דולר. הצמצומים בוואלור נשארו בשורה העליונה ובכוח האדם. החברה רשמה רווח של 500 אלף דולר ברבעון הרביעי של 2002, לעומת הפסד של 360 אלף ברבעון המקביל ב-2001.

חברת ג'קאדה היא דוגמה בולטת נוספת להשפעת הידוק החגורה, עם פיטורי רבע מעובדיה ב-2002. בעקבות המהלך, הצליחה החברה לרשום רווח תפעולי קטן ורווח נקי של 440 אלף דולר ברבעון הרביעי של 2002. עם זאת מעריכים בג'קאדה כי החברה תשוב להפסיד בתחילת 2003.

יהודה וזהר זיסאפל סיפקו את אחד האקזיטים הבודדים ב-2002. קבוצת רד-בינת שבבעלותם מכרה את הסטארט-אפ רדלן למארוול בעסקה שעשויה להגיע ל-100 מיליון דולר. ואולם קבוצת רד-בינת עומדת גם מאחורי שתיים מהחברות המשתפרות של השנה שחלפה, רדויז'ן ורדוור.

כיאה לחברות שיצאו ממכונת ההנפקות של האחים זיסאפל, רדוור ורדויז'ן גם מגובות בקופת מזומנים נאה לגודלן. המזומן נטו של רדויז'ן מסתכם ב-88 מיליון דולר, וברדוור ב-125 מיליון דולר.

רדויז'ן, המפתחת פתרונות VoIP, גם הצליחה לרשום עלייה של 6% בהכנסות השנתיות ל-49.1 מיליון דולר. הכנסות מימון בגין קופת המזומנים של רדויז'ן איפשרו לחברה לרשום רווח נקי של 2.8 מיליון דולר ב-2002. ואולם גם ללא תמיכת המזומנים, רשמה החברה איזון תפעולי זעיר של 90 אלף דולר ב-2002, לעומת הפסד תפעולי של 6.3 מיליון דולר.

ההכנסות של רדוור נשארו באותה רמה גם ב-2002, עם מכירות של 43 מיליון דולר. על אף זאת הצליחה החברה לרשום רווח נקי ראשון לאחר חמישה רבעונים באמצעות קיצוץ קל בכל סעיפי ההוצאות. החברה גם רשמה תזרים מזומנים חיובי מפעילות לאורך השנה כולה, והיא עשויה לעבור לרווח תפעולי ברבעון הראשון של 2003. "רדוור נראית כבעלת סיכויים לצמוח בצורה נאה בשנים הקרובות", אמר פישביין.

פישביין אמר כי חברות כמו רדוור ואם-סיסטמס (FLSH: NASDAQ) הצליחו להוריד שומנים מבלי לאבד נתחי שוק. החברות העולמיות וענקיות כמו קומברס (CMVT: NASDAQ) וצ'ק פוינט (CHKP: NASDAQ) מתמודדות כיום על מעמד ומובילות בשוק שבו הן פועלות. לעומתן, אומר פישביין, "החברות הישראליות הקטנות והבינוניות מתמודדות על הזכות להיות, או לא להיות כלל".

עם זאת אין פישביין ממהר לעודד את נהיית החברות אחר הקיצוצים והרווחיות. "איני משוכנע שחברה בעלת מספיק מזומנים צריכה לקצץ", הוא אומר. לדבריו, חברות מבוססות פיננסית צריכות לשמר את יתרונן הטכנולוגי. פישביין מוסיף כי השקעה גדולה יותר בפיתוח כיום יסייע תסייע להן לתפוס נתח שוק משמעותי כשהשוק יתאושש.

דוגמה לחברה שבחרה להתעלם מדרישת המשקיעים לרווח מיידי היא אם-סיסטמס. מפתחת זיכרונות הפלאש בחרה שלא לקצץ בכוח האדם באופן מהותי ב-2002. לפיכך, צופה אם-סיסטמס כי המעבר לרווח תפעולי יידחה למחצית השנייה של 2003. המשקיעים לא קיבלו באהדה את התחזית ארוכת הטווח, ומניית החברה ירדה ב-55% מתחילת 2002.

לאחר שלוש שנים של התכווצות, מרבית האנליסטים ספקניים לגבי התאוששות שוקי הטכנולוגיה ב-2003. ללא התאוששות מספקת, לא תצמח השורה העליונה של החברות שישרדו את המשבר. פישביין גם אומר כי הקיצוצים בחברות הטכנולוגיה עדיין לא תמו. לדבריו, "החברות יבצעו התאמות נוספות בכוח האדם, אם כי לא ברמה שאפיינה את השנתיים שחלפו", הוא אמר. בחברות עצמן מקווים כי רשימת המתאוששות לא תהיה מדוללת יותר בינואר 2004.