כלי מיקוח חדש מול הבנקים: תשואות האג"ח הממשלתיות יפורסמו כל חודש

בפני חוסך ישראלי המבקש לשים את כספו בנכס פיננסי חסר סיכון לחלוטין עומדות שתי אפשרויות מרכזיות. באפשרותו לשים את כספו בפיקדון בנקאי או לחלופין באג"ח ממשלתית. לא פעם הפער בין שני המסלולים הללו גדול במיוחד, ובבנק ישראל סבורים שהגברת השקיפות בתחום יכולה לשפר את מצבו של החוסך הישראלי בתחום זה.

כחלק מהניסיון להגביר את השקיפות נוקט בנק ישראל ביוזמה חדשה. במסגרתה, יפרסם הבנק מידי חודש את התשואות של האג"ח הממשלתיות, בכל המסלולים ובמגוון של תקופות לפדיון. החוסך הישראלי יוכל לפתוח את אתר האינטרנט של בנק ישראל ולקבל נתונים מעודכנים על הריביות אותן הוא יכול לקבל אם ירכוש אג"ח ממשלתיות. נתונים אלה יוכלו להוות נקודה להשוואה אל מול הריביות שמציע הבנק עבור הפיקדונות.

כך למשל, בנתון שמפרסם הבנק לחודש אוקטובר, ניתן לראות בקלות כי אג"ח ממשלתיות נושאות ריבית נומינלית של 2.83% לפדיון תוך שנה, 4.77% לפדיון תוך עשר שנים ו-5.26% לפדיון בעוד 15 שנים. בהנחה שמדובר בנכס פיננסי חסר סיכון במידה דומה לפיקדונות שמציעים הבנקים, תשואות אלו צריכות לשמש בסיס להשוואה בתהליך ההתמקחות של הלקוח מול הבנק.

לאחרונה פורסם ב-TheMarker כי ללקוחות הבנקים נגרם נזק של 2 מיליארד שקל בשנה בשל היעדר שקיפות מצד הבנקים וריביות נמוכות המוענקות ללקוחות על פיקדונות. כך למשל, עיון בטבלת התעריפים התלויה בסניף המרכזי של בנק איגוד בתל אביב גילה כי התעריף הרשמי של בנק אגוד לריבית על פיקדון שקלי לשלושה חודשים הוא 0.02% בלבד למפקידים פיקדון בהיקף של עד 10,000 שקל. למפקידים עד 50 אלף שקל נוקב הבנק בריבית של 0.07% ולמפקידים פיקדון של עד 100 אלף שקל הבנק נוקב בריבית של 0.19%.

מתודולוגיה שפותחה בבנק ישראל

נתוני התשואות שיפרסם בנק ישראל באתר האינטרנט שלו ייגזרו על פי מתודולוגיה שפותחה בבנק ישראל, אשר מאפשרת לחלץ מתוך תשואות אגרות החוב לטווחים השונים לכל טווח נדרש. הריביות צמודות המדד והריביות השקליות שיפורסמו הינם לתקופה לפדיון של שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שבע, עשר, וחמש עשרה שנה. הנתונים יתפרסמו פעמיים בחודש: ביום העסקים הרביעי שלאחר הראשון בחודש (ממוצע קלנדרי) וביום העסקים הרביעי שלאחר ה-15 בחודש (ממוצע מדדי).

מבנק ישראל נמסר כי בשלב הראשון של פרסום הנתונים תתקיים תקופת התייעצות מול הבנקים, שתימשך שישה חודשים, ובמסגרתה יפורסמו הנתונים. הבנקים יוזמנו להעיר ככל שימצאו לנכון. בתקופה זו מתבקשים הבנקים שלא להשתמש בחישובים אלה לכל צורך שהוא. בתום תקופת ההתייעצות יחליט בנק ישראל אם ובאיזו דרך (מבחינת אופן החישוב) לפרסם את עקומי התשואות הללו.