למרות הסיכונים: דויטשה בנק מעניק המלצת "קנייה" למניות הפועלים ומזרחי

מניות הבנקים הישראליים הפכו בחודש האחרון לשק הכי חבוט בשוק ההון הישראלי. שילוב בין החשיפה למשבר החובות באירופה, הכבדה אפשרית של הרגולציה ותחילתה של מתקפה צרכנית חסרת תקדים על המגזר, הביאו לצניחה של כ-20% במדד מניות הבנקים בתקופה של שלושה חודשים.

מניות הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, מהמניות הכבדות ביותר של תל אביב, הובילו את הירידות בתקופה זו עם ירידות של 18% ו-22% בהתאמה. זאת לעומת מניית בנק דיסקונט שאיבדה 9% בלבד, ומניית בנק מזרחי טפחות שירדה 12%.

על רקע הירידות, מוציאה היום דן הרוארד, אנליסט מחלקת המחקר של דויטשה בנק, סקירה השוואתית בין הבנקים בישראל תחת הכותרת "להאיר את ההבדלים". למרות הסיכונים המאפיינים את הסקטור כולו, ביניהם הוא מונה את התחרות גבוהה יותר במגזר הקמעוני, את הלחצים הרגולטורים להעלאת יחס הלימות ההון, את התחממות היתר של שוק הנכסים ואת ההתמתנות בקצב הצמיחה, בשורה התחתונה, הרוארד מעניק המלצות "קנייה" למניות הפועלים ומזרחי-טפחות.

הבנקים, הנסחרים כיום ברמת מכפיל על ההון של 0.8%, יוסיפו להיסחר ברמות מכפיל הנמוכות מ-1% גם בעתיד הקרוב, מעריך הרוארד. למרות זאת, הוא מאמין כי מניות בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות נסחרות במחירים נמוכים מידי.

הארוארד מתייחס לבנקים הגדולים ומציין כי רמות הרווחיות מקנות עדיפות לבנק הפועלים על פני בנק לאומי. ההתמקדות בפעילות המשכנתאות של בנק מזרחי-טפחות לא מנעה ממנו להציג את רמות הרווחיות הגבוהות בסקטור, והפכה אותו לאפשרות המעניינת בין הבנקים הבינוניים.

בנק הפועלים עדיף

חלקה הראשון של הסקירה מוקדש להשוואה בין שני הבנקים הגדולים - לאומי ופועלים. "לבנק הפועלים ולבנק לאומי יש מאזנים דומים להפליא, אבל הם נמצאים ברמות שונות של רווחיות", כותב הרוארד בסקירתו. את הפער הזה ברווחיות שפתח בנק הפועלים מייחס הרוארד בין השאר לשיעורי הלימות ההון של הפועלים, לנתח השוק הגבוה יותר שלו בשוק כרטיסי האשראי ולתיק אשראי המייצר מרווחי ריבית גבוהים יותר. פער הרווחיות הזה, סבור הרוארד, לא מתומחר על ידי המשקיעים. "המניות נסחרות היום ברמות דומות של מכפילים, אבל אנחנו מאמינים שיש עדיפות ברורה למניית הפועלים בהינתן צפי לרווחים גבוהים יותר", הוא כותב.

מה עם החשיפה לאירופה?

"בדו"ח קודם עשיתי השוואה. החשיפה של לאומי לבנקים באירופה הוא בסביבות 5 מיליארד שקל לעומת חשיפה של 0.5 מיליארד של פועלים. בכל מקרה היום החששות הם פחות כבדים ממה שהיו לגבי מצב הבנקים באירופה אחרי ההסכם", אומר הרוארד.

מניה נוספת שזוכה להמלצת "קנייה" היא כאמור מניית מזרחי טפחות. בבנק התמקדו בתקופה האחרונה בשוק המשכנתאות, מה שהקטין את מרווחי הריבית עליהם עובד הבנק לרמה הנמוכה ביותר בין כל הבנקים. למרות זאת, מציין הרוארד, הרווחים של הבנק גבוהים יותר מהמתחרים.

"הבנק מפצה על ההבדל הזה דרך עלויות אשראי נמוכות יותר ויעילות יעילות תפעולית גבוהה יותר", מסביר הרוארד. "התשואה הגבוהה יותר על ההון מקורה בשיעורי מינוף גבוהים יותר של מזרחי טפחות (יחס מינוף של 19.5 לעומת 14 בממוצע בענף). מזרחי טפחות נהנה מהקלות רגולטוריות על הקצאת ההון למשכנתאות ששיעורי המימון בהן נמוכים מ-75% תחת תקנות באזל 2".

חצי מהתיק של מזרחי זה משכנתאות. לכן הוא נהנה מכניסתו לתוקף של באזל 2. על משכנתאות שרמת המינוף נמוכה מ-75%, המהוות רוב מוחלט של התיק, הבנק צריך לרתק רק 35% הון.

ההאטה בשוק המשכנתאות לא תפגע במזרחי-טפחות?

"צריך להפריד בין משכנתאות חדשות ובין התיק הקיים. התיק הקיים כמובן לא מושפע והוא ימשיך להיות מקור של רווחי מימון גם בעתיד. כמובן שהירידה בהיקף המשכנתאות החדשות משפיעה בקצוות אבל בהנחה שלא מדובר על תופעה שתתמשך על פני תקופה ארוכה, זה לא מהותי".

באופן כללי, אומר הרוארד, הביצועים של מניות הבנקים הישראליים דומים למתחריהם האירופאים. רמות המכפילים בהם נסחרות המניות דומות לרמות המכפילים של הבנקים הספרדים והשוויצרים, ומעל אלה של הבנקים הצרפתיים, הגרמניים, האיטלקיים, הבריטיים והאוסטרים. רק הבנקים של צפון אירופה נסחרים ברמות מכפילים גבוהות יותר.

"הביצועים של הסקטור בטווח הקצר יקבעו במידה רבה על ידי ההתקדמות באימוץ תקנות באזל 3 בישראל ורמת בהירות גבוהה יותר באשר לרמות הלימות ההון הנדרשות בעתיד", מוסיף הרוארד. אלה האחרונות יעמדו על פי הערכתו הנוכחית ברמה של 9%-11%.