הפיקוח על הבנקים לא יציל את לקוחות השבויים

דודו זקן כמפקח דואג ליציבות - וקריאה לתחרות עלולה לסכן אותה

חייזר שהיה נוחת אתמול בוועדת הכלכלה של הכנסת והיה מקשיב לדברי המפקח על הבנקים דודו זקן, היה מתפעל מהמערכת הבנקאית הנפלאה שיש לנו, אפילו מתקנא בה. מהדברים של המפקח אפשר היה להבין שמערכת הבנקאות בישראל היא אידיאלית, למעט בעיה נקודתית כזו או אחרת. אבל המציאות הרבה יותר מאכזבת, עבור לקוחות הבנקים.

זקן הסביר אתמול כי הח"כים קטעו את דבריו ולא איפשרו לו להציג את עמדותיו באופן מסודר. אכן, אפשר היה להתרשם כי עם חזרת הכנסת מהפגרה הח"כים ביקשו יותר להוציא קיטור בדיון מאשר לנהל דיון ענייני ומעמיק. עם זאת, המפקח הגיע לוועדה בידיים ריקות. זקן לא הציף בעיות שיש לטפל בהן, וגם לא הציע פתרונות אפשריים. בזמן הקצר שניתן לו, זקן העדיף להציג תמונה ורודה, בהתאם למסורת שהנהיגו קודמיו לתפקיד.

דודו זקן מכיר היטב את הכשלים במערכת הבנקאות. הוא החל את דרכו בבנק ישראל לפני יותר מ-20 שנה ומקורביו מספרים כי למפקח עמדות פרו-תחרותיות. מספרים שהמפקח סבור שיש לטפל בתעריפוני הבנקים ולנקוט צעדים חריפים להגברת התחרות ולהגנה על הצרכנים. ואולם לצד דעותיו האישיות, עמדותיו ומחשבותיו של זקן, כאשר הוא חובש את כובעו כמפקח על הבנקים - הן קודם כל דאגה ליציבות. קריאה לתחרות או הצפת הבעיות שמצריכות טיפול עלולות לבוא על חשבון היציבות. לכן תפקיד המפקח על הבנקים כולל בתוכו ניגוד עניינים מובנה.

ניגוד העניינים של מוסד הפיקוח על הבנקים מכאיב, כי מחלקת הפיקוח על הבנקים היא הגוף שיש לו את הידע והיכולות המקצועיות הטובות ביותר כדי לזהות את הכשלים ולתקנם. עד שניגוד עניינים זה יוסדר, בין אם על ידי הקמת גוף נפרד שיטפל ביחסי בנק-לקוח ותחרות בין הבנקים ובין אם בדרך אחרת, קשה יהיה לצפות כי השינוי במערכת הבנקאות יגיע מהמפקח.

מי שמצפה שהבנקים ייזמו לבד מהלכים להגנת הצרכן צפוי להתבדות. הבנקים הגדולים מתנערים מהקולות שנשמעו בצעדת 400 אלף איש שיצאו בקיץ לרחובות, והם האחרונים שיצאו מיוזמתם ויכריזו על שינוי.

ללקוחות משקי הבית, הקורבן המרכזי ממבנה מערכת הבנקאות, יהיה לא פשוט לגרום לבנקים להגביר תחרות ושקיפות. הלקוחות הפרטיים הם קהל שבוי במערכת בנקאית משומנת היטב. חוסר השקיפות במערכת מקשה על הלקוחות להבין אפילו כמה הם משלמים ועל מה. לקוח שלא יודע כמה עולה לו לנהל פעילות פיננסית בבנק הוא לקוח שלא יודע עד כמה הוא צריך למחות על התנאים שמוצעים לו. מעבר לכך, הכוח של כל לקוח לבדו מול המערכת הוא אפסי. התאגדות של לקוחות, שהחלה במינונים נמוכים בשבועות האחרונים ברשת, עשויה להוות איום שיוביל לשינוי.

מי שבכוחם לחולל המהפכה הם נבחרי הציבור, חברי הכנסת שמתכוונים להתמקד במושב הכנסת בנושאים חברתיים כלכלים. ח"כ שאמה-הכהן אמר אתמול כי "אף שצדק חברתי אמור לכלול גם צדק פיננסי ובנקאות הוגנת, הבנקים והמוסדות הפיננסיים חמקו מתחת לרדאר המחאה החברתית. היום הובהר להם שהם לא רק על הרדאר של ועדת הכלכלה, אלא גם על הכוונת שלה. הזחיחות שהפגינו הבנקים בדיון וגישתם לא משאירות ברירה אלא להניע הצעות חוק פרטיות".