משרד האוצר נהפך מדוברמן לפודל

האם האוצר - שבמשך שנים שמר על של הכלכלה הישראלית - שכח את תפקידו?

>> האם משרד האוצר נעשה נחמד מדי? יש יותר מדי סימנים שמעידים על כך. המשרד, שבמשך שנים תיפקד ככלב השמירה של הכלכלה הישראלית, שכח בשנים האחרונות את מהות תפקידו ונהפך מדוברמן לפודל.

אין דרך אחרת להסביר את הכישלון הנורא של משרד האוצר שנחשף השבוע, ואת האדישות שבה התקבל הכישלון הזה. המשרד הודה השבוע - שר האוצר פרש את הדברים במסגרת הסקירה הכלכלית הרבעונית בפני ועדת הכספים של הכנסת - כי ישראל חורגת מיעד הגירעון בתקציב שקבעה לעצמה. לא סתם, אלא שמדובר בחריגה של שנתיים ברציפות - 2011 צפויה להסתיים בגירעון של 3.3% מהתוצר, לעומת יעד גירעון של 3%. 2012 צפויה להסתיים בגירעון של 2.6%, לעומת יעד של 2%.

חריגה מיעדי הגירעון היא כישלון מהדהד, ובתקופה הנוכחית - כישלון מסוכן ביותר. המשבר הכלכלי העולמי הגיע לשלב המסוכן שבו הוא נמצא בשל גירעונות תקציביים גדולים וחובות לאומיים שהמדינות אינן מסוגלות לשאת בהם. אירופה, כידוע, נאנקת תחת הניסיון לתמוך במדינות החברות בה, בטרם קריסה (יוון, בפועל, כבר קורסת). הגדלת גירעון תקציבי במצב עולמי כזה משמעותו סיכון ליציבות הכלכלית של ישראל. גם אם מדובר בחריגה קלה בלבד בגירעון - זו חריגה שמציבה את ישראל על תוואי מסוכן.

זאת ועוד, דירוג האשראי של ישראל מתבסס במידה רבה על האמינות של המדיניות הכלכלית, כפי שזו עולה מעמידה ביעדים הכלכליים שישראל קבעה לעצמה. משרד האוצר הודה השבוע כי האמינות ממנו והלאה, וכי הוא אפילו אינו מוטרד מכך - עובדה שהמשרד אינו נוקט מהלכים כדי להחזיר את תקציב המדינה ב-2012 לתוואי שיעלה בקנה אחד עם יעד גירעון של 2%. בשלב זה, כנראה שחברות דירוג האשראי לא יפגעו בדירוג של ישראל, אבל שלאיש לא יהיה ספק - חוסר האמינות הזה לא נעלם מעיניהן, והוא בהחלט עלול להשפיע על הדירוג של ישראל בעתיד.

אלה הם הסיכונים העולים מהחריגה מיעד הגרעון, אבל מה שמדאיג במיוחד הוא התחושה כי משרד האוצר חשף את ישראל לסיכונים הללו בכוונה - מתוך אדישות, עצלות או רפיון ציבורי. אם נתעלם מ-2008 - אז פרץ משבר עולמי אדיר ממדים בספטמבר, שלא הותיר מספיק זמן לתיקון החריגה מהגירעון - זוהי הפעם הראשונה מאז 2003 שישראל חורגת מיעד הגירעון.

ב-2003 לפחות היה לנו תירוץ - ישראל שקעה אז במיתון הכבד ביותר בתולדותיה (משבר ההיי-טק והאינתיפדה השנייה). איזה תירוץ יש לנו השנה? העובדה שהמשבר העולמי חזר להרים ראש והתברר כי צמיחת היצוא נבלמה? קשה לומר שמדובר באירוע מפתיע, שלא אפשר היה לחזות אותו ולהתכונן אליו מראש. זאת בהנחה כי היה מי שרצה להתכונן.

אי אפשר שלא להבחין כי החריגה בגירעון נבעה מחריגה בתחזית גביית המסים - תקבולי המסים ירדו בגלל הצניחה ביצוא - ולא מחריגה בתחזית הצמיחה. הצמיחה בפועל ב-2011 תהיה עדיין גבוהה מהצמיחה החזויה בתקציב. כיצד, אם כך, נוצר לפתע חסר? התשובה היא כי מישהו במשרד האוצר השתולל עם תחזיות אופטימיות מדי בנוגע לגביית המסים.

אי אפשר שלא להבחין גם כי החריגה הצפויה בגירעון ב-2012 עלולה להתברר כאופטימית מדי. משרד האוצר ממשיך להעריך כי הצמיחה ב-2012 תהיה 4% - זאת בשעה שבנק ישראל כבר הפחית את תחזית הצמיחה שלו לשנה הבאה ל-3.2% בלבד. משמע, שוב נראה כי מישהו במשרד האוצר משתולל עם תחזיות אופטימיות מדי, הפעם גם תחזית הצמיחה, גם תחזית גביית המסים וגם תחזית הגרעון ל-2012.

פרץ האופטימיות הזה, שלא היה כמותו מאז 2003, ושמשרד האוצר מתעקש להחזיק בו על אף המשבר העולמי המחריף, מעורר תהיות נוגות. אי אפשר שלא לחשוש כי משרד האוצר נחלש. שנים של מלחמות, בניסיון לרסן את חוסר האחריות התקציבי הטבעי של הפוליטיקאים, שחקו את כוחו של המשרד.

הציבור הרחב, כידוע, לא השכיל מעולם לגמול למשרד האוצר על היותו זה "ששוכב על הגדר" כדי לשמור על הקופה הציבורית. נהפוך הוא, הציבור גמל למשרד האוצר רעה תחת טובה, והדביק למשרד תדמית של גוף אכזר, חזירי, שנהנה להתעלל בציבור ולמנוע ממנו הרחבה של התקציב.

המחאה החברתית, בעוורונה, הביאה את המגמה השלילית הזו לשיא. ראשי המחאה כשלו מלהבחין בין הדגשי מדיניות, שעליהם ראוי ואפשר להתווכח, ובין אחריות במדיניות התקציבית, שהיא הכרחית לשמירה על יציבותה של ישראל. ראשי המחאה צררו את כל מעשיו של האוצר בצרור אחד, פסול וחזירי, ובכך שמטו את הקרקע תחת העמדה המוסרית של משרד האוצר כשומר הקופה.

התוצאה היא שמשרד האוצר נחלש, וחדל לשמש בתפקיד כלב השמירה של האיתנות הפיננסית של ישראל. לו משרד האוצר היה בשיאו, הוא כבר היה מגיב על נתוני הגירעון בדרישה לערוך תיקונים תקציביים נדרשים - לקצץ בהוצאה התקציבית, או להעלות מיסים. אף אחד מאלה לא עלה כלל לדיון השבוע. החריגה מהגירעון, שנתיים ברציפות, התקבלה באדישות כללית - כאילו זה תקין ומובן מאליו שכך ישראל מתנהלת.

אם משרד האוצר ימשיך להיחלש כך, ואם הציבור הרחב ימשיך ויחליש את משרד האוצר בכך שהוא ימשיך לגלות חוסר הבנה לחשיבות של שמירה על אחריות תקציבית, אפשר יהיה להעריך כי הסיכון שישראל צועדת לקראת משבר כלכלי גבר מאוד.