עונת הדו"חות ביפן מעוררת חשש: צניחה ברווחי הונדה ופנסוניק

בימים אלה משלימים באוצר את מערך התיקונים בתקציב המדינה ל-2003. בקרוב יועלו הדברים על הכתב ותוכן מצגת מפורטת. מיד לאחר הבחירות יוצגו התיקונים לשר האוצר החדש ולראש הממשלה. לאחר שיזכו לאישורם יובאו התיקונים לאישורה של הממשלה החדשה.

במרכז התוכנית קיצוץ חד בתקציב - בהיקף של 8-7 מיליארד שקל - בעיקר בשל הירידה הנמשכת בגביית המסים ובשל העלייה בצורכי הביטחון. התוכנית לא ממליצה על הגדלת הגירעון בתקציב, או הטלת מסים חדשים. היא מעריכה כי צמצום משרדי הממשלה ל-18, כפי שאישרה הממשלה השבוע, יחסוך לממשלה עלויות רבות, כולל במשכורות. ואולם רוב הסכום יגיע מקיצוץ רוחבי נוסף בתקציבי כל משרדי הממשלה, ביטול יחידות ואגפים, וקיצוץ נוסף בתשלומי הביטוח הלאומי.

ראשי כל האגפים הקובעים באוצר מתנגדים בתוקף להעלאת יעד הגירעון בתקציב ולהעלאה במסים. לדעתם, נטל המס בישראל הוא כיום הגבוה בעולם, ויש להורידו. התוכנית נצמדת ליעד צמיחה של 1%, העומד בבסיס תקציב המדינה ל-2003 - חרף הביקורת שיעד זה ספג בחודשים האחרונים, כולל מבנק ישראל. התוכנית ממליצה להחזיר בהקדם את התקרה על הביטוח הלאומי ומס בריאות לרמה של פי חמישה השכר הממוצע במשק, בנימוק שביטולה הסב נזקים כבדים הן למס הכנסה הן לביטוח הלאומי.

בנוגע לתקציב הביטחון התוכנית עמומה, בשל הציפייה לסיוע מיוחד מארה"ב (יחד עם הערבויות) בהיקף של 4 מיליארד דולר, וחוסר הבהירות סביב המלחמה בעיראק. באוצר קיימות שתי גישות; הממונה על התקציבים, אורי יוגב, סבור כי אין להגדיל את תקציב הביטחון, בשל התכווצות סעיף ההוצאות בתקציב המדינה. לפי גישה זו, מערכת הביטחון צריכה לפרוס תוכניות רב-שנתיות למספר שנים גדול יותר, כדי להקטין את הוצאותיה ב-2003. אחרים באוצר אומרים כי לנוכח המצב הביטחוני הקשה, האינתיפאדה והיערכות למלחמה במפרץ, לאוצר לא תהיה ברירה - אם לא יתקבל הסיוע מארה"ב - אלא להעביר עוד כ-2 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב-2003.

תוכנית 10 שנתית לקידום המשק

מצב המשק רע. ב-2001 ו-2002 נסוג המשק כפי שלא נסוג מעולם בשנתיים רצופות. כל המדדים מצביעים על התכווצות. לפי הערכות הכלכלנים והסימנים המוקדמים, 2003 עלולה להיות שנה עוד יותר רעה מהשתיים שקדמו לה. בכנס הרצליה למאזן החוסן הלאומי, שקיים המרכז הבינתחומי בהרצליה, הציג ד"ר רפי מלניק - לשעבר המשנה לראש מחלקת המחקר בבנק ישראל וכיום מרצה בכיר במרכז - תוכנית אופטימית להחזרת המשק למסלול של צמיחה בת-קיימא, ולהדבקת המשקים המערב-אירופיים המפותחים. לדבריו, מדובר בתוכנית 10 שנתית, הדרגתית ומתוכננת, שבהחלט נמצאת בטווח יד, ואשר יישומה יביא להשגת היעדים הכלכליים הלאומיים, כולל חידוש הצמיחה.

התוכנית קרויה "תוכנית לקונסולידציה פיסקלית בישראל, 2012-2003". קונסולידציה פירושה ייצוב, גיבוש וחיזוק. לדברי מלניק, מטרתה להביא את המשק ליעדי מאסטריכט של האיחוד המוניטרי האירופי. כלומר, להביא את ישראל למצב שבו כל המדדים הכלכליים שלה יהיו ברמה של המדינות המפותחות בעולם, למרות בעיות הביטחון וקליטת העלייה.

המטרות העיקריות של הקונסולידציה הן הקטנת משקל ההוצאות של הממשלה ביחס לתוצר; הקטנת מעורבות הממשלה במשק תוך התייעלות כללית באספקת שירותיה; הקטנת משקל החוב הציבורי ביחס לתוצר; הקטנת מספר המועסקים במגזר הציבורי, ושמירה על היציבות באמצעות גירעון נמוך והקטנת נטל המס. מלניק סבור כי האסטרטגיה הכלכלית-חברתית הנהוגה בישראל מאז תוכנית הייצוב ב-85' פשטה את הרגל. בשנים האחרונות הדרישות הביטחוניות גדלו, התקציב מוגבל, ולא ניתן עוד לעמוד בהוצאות החברתיות.

מלניק מפרט בשתי החוברות שפירסם מסגרות כמותיות מפורטות לתקציב המדינה הרצוי, כולל הוצאות, הכנסות וגירעון בכל אחת מעשר השנים הקרובות. הוא מגדיר סדרי עדיפות לאומיים ובונה מסגרת תקציבית בתחומי הביטחון, החברה והכלכלה. כך למשל, הטבלאות מציינות כי ב-67.7% '85 מהתמ"ג הופנו להוצאות הציבוריות, 12.0% לצריכה הביטחונית המקומית ו-10.6% לתשלומי העברה. ב-2002 ירדה ההוצאה הציבורית ל-55.0%, הצריכה הביטחונית המקומית היתה 7.0% ותשלומי העברה היו 15.5%. לפי המודל, ב-2012 תהיה ההוצאה הציבורית 47.8% מהתוצר, הצריכה הביטחונית המקומית תרד ל-5.5% ותשלומי העברה יהיו 13.% מהתמ"ג.

סך כל ההוצאה הציבורית לשירותים חברתיים ב-2002 היתה 137.7 מיליארד שקל (במחירי 2001), שהם 29.6% מהתמ"ג. 8.2% מהתמ"ג הופנו לחינוך, 6.1% לבריאות, 1.8% לתרבות, בידור, ספורט ושירותי דת, ו-13.5% לביטוח חברתי וסעד. ב-2012 תהיה סך ההוצאה החברתית גבוהה בהרבה - 185.129 מיליארד שקל (במחירי 2001). עם זאת כאחוז מהתמ"ג תהיה ההוצאה הציבורית נמוכה יותר - 27.4%. ההקצבה לחינוך תהיה 8.1% מהתמ"ג, לבריאות - 6.0%, לתרבות, בידור, ספורט ושירותי דת - 1.7%, ולביטוח חברתי וסעד "רק" 11.6%.

התוכנית מבוססת על צמיחה של 1% ב-2003, כפי שגורס האוצר, ועל צמיחה שנתית ממוצעת של 4% בעתיד. לדברי מלניק, זו היתה הצמיחה הממוצעת של ישראל מ-74' ועד סוף שנות ה-90. צמיחה חדה יותר תאפשר דרגות חופש גבוהות יותר. לדבריו, האמינות שהציבור מייחס להשגת יעדי הטווח הארוך היא מרכיב מרכזי בהצלחת התוכנית.

התוכנית מציבה שלושה יעדים עיקריים לעשור הקרוב: הפחתת הוצאות הממשלה הרחבה בישראל מ-55.0% מהתוצר ב-2002 עד ל-47.8% ב-2012; הפחתת החוב הממשלתי מ-89.0% מהתוצר ב-2002 ל-72.9% בעוד עשור, והקטנת מספר המועסקים במגזר הציבורי מ-30% מכוח העבודה כיום ל-26% ב-2012. לדברי מלניק, בתום כל שנה ניתן לבדוק היכן התקדמנו והיכן לא, ולפעול לשיפורים בשנה הבאה.

משקף מכולות חדש בנמל אשדוד

בחודשים אלה מתקין אגף המכס ומע"מ בנמל אשדוד מכשיר חדש לשיקוף מכולות, שעלותו 14.26 מיליון דולר. לדברי מנהל האגף, איתן רוב, 12 מיליון דולר יבואו מהסיוע הביטחוני האמריקאי ו-2.26 מיליון דולר מתקציב האגף.