ב. יאיר לעליון: בעלי מניות מיעוט סחטנים יוכלו לשתק חברות ציבוריות

>> חברת הנדל"ן הציבורית ב. יאיר עירערה לבית המשפט העליון על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג. השופט קבע מנגנון תקדימי לצורך הכרעה בסיווגם של בעלי מניות מיעוט בהצבעות על אישורי עסקה, כאשר בעל מניות המיעוט עלול להימצא בניגוד עניינים.

בעלי השליטה בחברה, האחים יאיר ויוסף ביטון, ביקשו מאסיפת בעלי המניות של החברה לאשר להם הסכם דמי ניהול, כלומר שכר והטבות שונות. הסכם כזה מחייב אישור של אסיפת בעלי המניות ברוב של לפחות חצי מבעלי המניות שאינם מסווגים כבעלי עניין אישי בעסקה. בעל מניות מיעוט בחברה התנגד לעסקה. החברה טענה להגנתה שמדובר בבעל מניות שמנסה לסחוט את החברה במיליוני שקלים.

בפסק הדין שניתן לפני כחודשיים קבע סולברג כי אם בעל המניות המתנגד לעסקה הוא בעל עניין אישי גלוי, שאין לגביו מחלוקת, אזי בעל המניות זה לא ייכלל במניין הקולות הבלתי נגועים. בנוסף, אם בעלי השליטה טוענים כי לבעל המניות יש עניין אישי, אך זה "אינו גלוי ועצם קיומו רק נטען על ידי בעל מניות אחר, בעוד שהוא עצמו איננו מודה בו" - בעל מניות זה יוכל להצביע באסיפה, ובעלי השליטה יוכלו רק לפנות לבית המשפט ולבקש בדיעבד לפסול את ספירת קולו.

בערעור לבית המשפט העליון טוענת ב. יאיר, באמצעות עוה"ד ניר מילשטיין ונועם מחלב ממשרד שניצר, גוטליב, סאמט ושות' ויואב נרי ורונן בר-און ממשרד רונאל פישר, נרי ושות', כי בית המשפט מעודד בעלי מניות מיעוט לסחוט את בעלי השליטה, שעלולים להיענות לסחטנות כדי שבאסיפות יועברו החלטות שבעל השליטה מעוניין להעביר.

החברה מתריעה בערעורה כי "אם ניתן לבעל מניות סחטן כוח לסכל הצבעה ולהכפיף כל שינוי להכרעת בית משפט, ניצור מצב בלתי אפשרי למנהל התאגיד, ועסקות ראויות יעוכבו זמן רב ויגרמו לחברה ולאחרים נזק כבד".

כבוב חותם על פסק הדין

החשש מפני סחטנות של המיעוט לא נעלם מעיני השופטים. שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, התייחס מפורשות לפסק הדין בנאום שנשא ביום חמישי בכנס של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. כבוב הזהיר כי "בחברות בעלות סחירות נמוכה מאוד בעלי מניות המיעוט חסרי דבק מקשר ויש חשש שיימצא בעל מניות מיעוט שיסחט את הרוב ויקבל את מה שהוא רוצה על חשבון הרוב".

עם זאת צידד כבוב בפסק הדין ואמר: "פסק הדין בעניין ב. יאיר הוא טוב וראוי. הייתי חותם על 95% ממנו. עם זאת, בפסק הדין איפשר השופט לצדדים לפנות לבית המשפט בעתירה לסעד מקדים. כאן אני רואה סכנה.

"אני בספק אם לבית המשפט יש סמכות להתערב בהחלטה האם אפשר לסווג בעל מניות מיעוט כמי שיש לו עניין שמונע ממנו להצביע. אם בעתיד בעל מניות מיעוט יתגלה כבעל אינטרס אישי, יכול בעל מניות הרוב לפנות לבית המשפט כדי להוציא אותו מההצבעה. זה סירבול שיוצר קושי".

כבוב הציע לאמץ את המודל האמריקאי: "המחוקק קבע תיקון לחוק לפיו משקיעים קטנים שמשקיעים לצורך סחיטה יחויבו בכניסה וביציאה במס של 50%. בארה"ב הסחטנות נפסקה מיד לאחר החקיקה".