הספקות באשר לתוכנית החילוץ האירופית ממשיכים לחלחל: יכבידו על מניות הבנקים

האופטימיות ששררה בשוק ההון ביום חמישי לאחר ההודעה מאירופה על תכנית לפתרון משבר החובות לא שרדה את סוף השבוע ושבוע המסחר נפתח אתמול בירידות שערים. מניות הבנקים שהובילו את העליות ביום חמישי עם זינוק של 6.1%, איבדו אתמול 3%.

יום המסחר נפתח בירידות קלות שהלכו והתגברו לקראת סגירת המסחר. ת"א 25 סגר בירידה של 2% ומדד ת"א 100 איבד 2.2%. מדדי התל בונד סיימו את היום בירידה של עד 0.6%. מחזור המסחר היה נמוך מהממוצע והסתכם ב-1.16 מיליארד שקל.

שבוע המסחר כולו, והמסחר היום, יעמדו בסימן התגובה של השווקים לתכנית הסיוע. לאחר שהפרטים נלמדו, מתחילים להישמע יותר ויותר קולות הטוענים כי התוכנית שהציגו מנהיגי אירופה איננה מספיקה על מנת לפתור את בעיות החוב באירופה. ספקות אלו מאיימים להחליף את העליות החדות שנרשמו בשווקים בעקבות פרסום התוכנית בחזרה למגמת ירידה. כך למשל, הכלכלן נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק, שחזה את המשבר שפקד את שוק ההון האמריקאי והביא למפולת של 2008, העריך אתמול כי בתוך כמה שבועות השווקים יאבדו אמון בתוכנית. לטענתו, גוש היורו כבר נמצא במיתון.

גם בישראל עולים ספקות באשר לתוכנית האירופית. אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המקרו הראשי של דש ברוקראז', אמר אתמול כי המטרה העיקרית של התוכנית לטיפול במשבר החובות באירופה היתה לעצור את ההידרדרות בשווקים, שמאיימת להכניס גם את איטליה וספרד, ואולי אף את צרפת, למעגל המדינות הנזקקות, ולדרדר את הכלכלה העולמית למיתון. עם זאת, זבז'ינסקי מטיל ספק ביכולתה של התכנית לעמוד במטרותיה.

בכדי שהסיכוי שהמטרה תושג יהיה גבוה, הוא אומר, מנהיגי אירופה היו צריכים להציב מחסומי ענק בדרכה של המפולת בשווקים. הסיכוי לכך יהיה גבוה יותר, ככל שהקרן תהיה גדולה יותר שכן קרן מספיק גדולה תרתיע מתקפה ספקולטיבית ותסייע להשיב את האמון לשווקים. לפי מה שפורסם עד עתה, הקרן צפויה להגיע לגודל של כ-1.4 טריליון דולר ולדעת זבז'ינסקי זה ככל הנראה לא יספיק.

"סכום זה אומנם גבוה מאשר סך צורכי הגיוס בשנת 2201 בקרב המדינות שמסומנות כבעייתיות ביותר באירופה, המסתכמים בכ-1 טריליון דולר, אך אליו צריכים להוסיף את צורכי הגיוס של הבנקים באירופה, שגם שמסתכמים בסך של כ-1 טריליון דולר בשנה הקרובה", הוא אומר. "לא רק שגודל הקרן לא נראה כמכה מוחצת להתקפות הספקולנטים, היא גם מבוססת על כספי הממשלות ויוצאת מתוך הנחה שימצאו משקיעים פרטיים שירצו להשקיע בה ולמנף את ההשקעה הממשלתית. היינו הרבה יותר רגועים ובטוחים בהצלחת הצעדים אילו הבנק המרכזי האירופאי, שהוא בעל האמצעים האין סופיים, היה עומד רשמית מאחורי הקרן, ולא כספי ממשלות ומשקיעים פרטים".

בישראל, הממשלה אישרה אמש את פרק המסים של ועדת טרכטנברג, שייכנס לתוקף, אם יאושר עד סוף 2011 ע"י הכנסת, ב-1 בינואר 2012. המלצות ועדת טרכטנברג שישפיעו ביותר על המשקיעים באחד העם הם ההחלטה להעלות את המס על רווח הון (ריבית, בורסה, מכירת מניות, פקדונות, דיבידנד) מ-20% ל-25%. (לבעל מניות מהותי יעלה מ-25% ל-30%), ואת מס החברות יועלה ל-25% (אמור היה להיות מופחת במסגרת מתווה מס הכנסה פוחת מ-24% ל-23%).

בנוסף, תבוטל העלאת הבלו על הדלקים, יינתנו 2 נקודות זיכוי לגבר לכל ילד עד גיל 3, יוטל מס עשירים בשיעור 2% לכל מי שהכנסתו מכל מקור שהוא עולה על מיליון שקל לשנה, יבוטלו המכסים על ייבוא מוצרים שאין להם ייצור מקומי, יורדו מיסי הקנייה בענפים תחרותיים.

מניות במרכז

כור, שבשליטת אי.די.בי של נוחי דנקנר, עידכנה אתמול בערב (א') כי למרות שקיבלה שתי הצעות ממתווך לרכישת בניין HSBC בניו יורק לפי שווי של עד 525 מיליון דולר, בכוונתה להיצמד לתוכניתה המקורית ולמכור 50% מהנכס לחברה האחות נכסים ובנין - זרוע הנדל"ן של קבוצת אי.די.בי - לפי שווי של 480 מיליון דולר בלבד. כור מציינת בדיווח כי ההחלטה התקבלה מכיוון שמדובר בהצעות מקדמיות בלבד הכפופות לבדיקות שונות, וכן שמדובר בסופו של דבר בפער זניח של 3-5.6 מיליון דולר בלבד לאחר שקלול ההוצאות ומסים על המכירה.

מניית אאורה השקעות סיימה את המסחר בזינוק של -14% לאחר עלייה של כ-20% ומחזור של 758 אלף שקל במהלך יום המסחר. החברה, בעלת שווי שוק של 37.8 מיליון שקל, מקבלת עתה הערכת שווי שוק לחברה הבת - אאורה ישראל יזמות והשקעות, ל-234 מיליון שקל, על פי חוות דעת שהוזמן על ידי דירקטוריון החברה מחברת תבור כלכלה ופיננסים.

תמיר פישמן הון סיכון, שבשליטת תמיר פישמן (10.3%), דיווחה אמש למשקיעים כי פנתה לבית המשפט בבקשה לאשר חלוקת דיווידנד חריג של 20 מיליון שקל לבעלי מניותיה. הבקשה לחלוקת הדיווידנד נעשית לאחר שהחברה מימשה את אחזקותיה בחברת ההיי-טק הישראלית אלוט, הנסחרת בנאסד"ק ובתל אביב. חלוקת הדיווידנד היא חלק ממהלך שגרתי להשבת ההון הראשוני הנעשה עבור המניות של החברות המושקעות.

לוי רחמני התפטר מתפקידו כיו"ר קבוצת הביטוח איילון לאחר כ-35 שנים בתפקיד. רחמני שכיהן עד עתה גם כמנכ"ל הקבוצה וגם כיו"ר הוא הבעלים של איילון ומחזיק בהיקף של כ-83% ממניות החברה. במקומו של רחמני ימונה לתפקיד היו"ר, רו"ח יעקב דרזי העובד עם איילון כבר במשך 20 שנה. ההתפטרות של רחמני מגיעה על רקע הכללים החדשים של ממשל תאגידי המנוסחים בתיקון 16 לחוק החברות שנכנס לתוקף בפברואר האחרון. התיקון אוסר על מנכ"ל בחברה ציבורית להחזיק במקביל גם בתפקיד היו"ר.

ביג מרכזי קניות, שבשליטת יהודה ורוני נפתלי, דיווחה אמש כי השלימה בסוף השבוע גיוס בהיקף של כ-149 מיליון שקל. רובו של הגיוס, כ-148.3 מיליון שקל ברוטו, נעשה בדרך של הנפקת חוב וכ-600 אלף שקל בדרך של גיוס מניות. במסגרת ההנפקה, ביצעה החברה הרחבה של סדרה ג', שהונפקה בשנת 2007, הנסחרת כעת בתשואה של 4.2% עם מח"מ (זמן ממוצע להחזר החוב) של 4.8 שנים, וכן ביצעה הנפקה חדשה של מניות.