"אבא השתגע - רוצה לעשות ממני יו"ר"

שמונה בערב, בית משפחת אלרואי, מושב אביחיל.

טלפון: דרינג דרינג

רוני: כרמית, אבא על הקו.

כרמית: אתה יכול לסגור, מאמי, אני אענה מהסלון.

יצחק: כרמית חמודה, מחר יכתבו בעיתון על מינוי שלך ליו"ר באחת החברות שלנו.

כרמית: אוח, העיתונים האלה. רק שטויות יש להם בראש. מה הם חושבים שאתה, נוחי דנקנר? עזוב, שיכתבו מה שהם רוצים. מה שלום אמא?

יצחק: לא, כרמיתי. הפעם זה אמיתי.

כרמית: מה? על מה אתה מדבר? איזו חברה?

יצחק: בינתיים זה בלון ניסוי אבל הכוונה היא למנות אותך לתפקיד יו"ר דלק ישראל. משה עמית, שהיה בתפקיד הרבה זמן, פורש - בן 76 הבחור - ויש לנו כמה דברים לעשות בשנה הקרובה עם החברה הזאת.

  כרמית  : נו באמת, אבא, משה עמית היה מנכ"ל משותף בבנק הפועלים.

  י   צחק:  עזבי, הוא היה נרדם בישיבות. את בחורה מקסימה ורגישה ואינטליגנטית. אל תדאגי, נעמוד מאחורייך.

כרמית: אבל אבא, תהיה רציני, מה אני מבינה בשוק הדלק? והרפורמות והתחרות. גם ככה כועסים עלינו. אחרי ועדת ששינסקי והריכוזיות ועכשיו עם הצדק החברתי. הם עוד לא שכחו את החתונה של אלעד, שעלתה 7 מיליון שקל.

יצחק: אלעד הוא סגן יו"ר קבוצת דלק והיורש, מגיעה לו חתונה יפה. גם אחותך גל (נאור) קיבלה עבודת עיצוב בפלאזה ואפילו קנינו דרכה 20% מזכיינית ערוץ 2 קשת בכמה מיליונים, ורמי בעלה מקבל כבר שנים מיליונים כדמי ייעוץ. אגב, זוכרת שקניתי לך את הקניון בביתן אהרון ב-38 מיליון שקל? חשבת שלא תצטרכי לעבוד קצת בשביל זה?

כרמית: יש לי תואר ראשון בחינוך מיוחד, וכבר 15 שנה אני עוסקת רק ברפואה סינית. אני אוהבת את זה וגם הקמתי חברה חדשה, פארמה סין.

יצחק: כן, באמת התקשרו אלי השבוע מהבנק בגלל החברה שלך. הכנסות של מיליון שקל בשנה.

כרמית: סיפרנו לעיתונאים שזה הדבר היחיד שמעניין אותי, ושאני בחיים לא מתערבת בעסקים שלך? איך יאמינו לנו?

יצחק: הם מאמינים לכל דבר. נגיד שזהחלק משינוי אסטרטגי ושאת דירקטורית בחברה כבר שנה.

כרמית: אבא, זה לא יעבור.

יצחק: כרמית... לא שומעים אותך... את נקטעת... כנראה יש בעיה בקו. אמא בסדר, מוסרת נשיקות. נדבר בהמשך, צ'או.

הטלפון מנותק

כרמית: אבא השתגע. רוצה לעשות ממני יו"ר של חברה ציבורית בשווי 900 מיליון שקל.

רוני: כן, גם לי הוא עשה את התרגיל הזה בדלק נדל"ן. לנקות את כל השטויות שהם עשו שם. חוב של 2 מיליארד שקל לפנסיונרים. אלוהים יודע איך אפשר לצאת מזה.

כרמית: בעצם, למה אבא בעצמו לא עשה שום תפקיד רשמי אף פעם?

רוני: הוא מעדיף להיות מאחורי הקלעים. את יודעת, הרגולטורים, התקשורת.

כרמית: אז מה אני צריכה לעשות? לבוא כל יום למשרדים בנתניה?

רוני: זה לא נורא. צריך לחתום על כל מיני מסמכים, וישיבת דירקטוריון פעם ב-. זה גם יכניס לנו איזה מיליון שקל בשנה.

כרמית: ומה לגבי העניין הזה של ממשל תאגידי שמדברים עליו עכשיו?

רוני: נארגן לך פגישה עם פיני (רובין).

 כרמית : והדירקטורים לא ישאלו שאלות?

 רונ י: מי  ישאל, רחל תורג'מן?

טלפון: דרינג דרינג

כרמית: רוני תענה, אני טובעת בדו"חות הכספיים. חוב של 3.8 מיליארד שקל ומכירות של 5 מיליארד שקל לשנה.

טלפון: דרינג דרינג

רוני: כרמית, זה מ"מעריב", עושים כתבה לחורף.

כרמית: שוב הטיפים לנזלת? תגיד להם שיפחיתו אכילת בוטנים, מוצרי חלב ובננות, כי זה עושה ליחה, ושיסחטו מיץ מבצל וימרחו על האוזן - זה נגד כאבי אוזניים. להקלה בשיעול יש לקצוץ בצל ולהשרות אותו לילה עם שלוש כפות דבש. בבוקר לסנן ולשתות כפית ממנו בכל שעתיים-שלוש.

רוני: הם שאלו מה עושים נגד בחילה.