למבקס: החלטות ועידת מנהיגי אירופה מצביעות על מנהיגות והקרבה, אך לא יצילו את הגוש מקריסה

ועידת מנהיגי אירופה הסתיימה ונראה כי למרות שהתקבלו בה החלטות המצביעות על מנהיגות והקרבה, לא החלטות אלה הן שיצילו את הגוש מקריסה.

מבט מהיר על ההבנות מהוועידה מביא למסקנה מרכזית אחת: ראשי האיחוד האירופי מבינים כי יש צורך בחריש עמוק יותר כדי לרפא את הפצע המדמם שנקרא משבר החובות באירופה. לצערם אין כרגע אמצעים לביצוע מהלך כזה מבלי להסתבך עוד יותר, וגם הועידה הנוכחית מסתיימת בהחלטות שהן בבחינת פלסטר בלבד.

מה בכל זאת התקדם כתוצאה מהוועידה? קריאה לבנק המרכזי להמשיך ולרכוש אג"ח ממדינות ה-PIIGS (יוון ספרד פורטוגל אירלנד ואיטליה) והבטחה ליישום מהיר של ההחלטות. מחזיקי האג"ח של יוון מצדם, יקבלו "הישג" משלהם: אובדן של כ-50% משווי האחזקות שלהם.

יחד עם זאת, אם לשים את הציניות בצד, ישנו הישג חשוב ומהותי - צפי להגדלת קרן החילוץ של אירופה ליותר מטריליון יורו, לעומת היקפה הנוכחי העומד על 440 מיליארד יורו. הגדלה זו נועדה כדי למנוע מצב של חדלות פירעון ביוון והגשת סיוע נוסף לפורטוגל בשלב הראשון, ובמטרה למנוע מבנקים גדולים ביבשת להיכנס לבעיית נזילות ולהיפגע.

כיום כבר ברור כי גוש היורו אינו יכול להציל את עצמו ורק סיוע חיצוני ישיר ממדינות אחרות שירכשו את החוב של המדינות הבעייתיות יסייע בהצלתו. שתי מדינות שהועלו כאופציה אפשרית הן סין וברזיל.

ברזיל כבר הודיעה השבוע, כי לא תסייע באופן ישיר אלא רק דרך קרן המטבע העולמית, וסין כהרגלה שומרת את הקלפים קרוב לחזה ולא ידוע אם תסייע או לא. בשנה שעברה רכשה סין אג"ח של ממשלת פורטוגל בשווי 5 מיליארד יורו, כאשר כבר היום החשיפה שלה למשבר החוב האירופי בכללותו עומדת על למעלה מ-450 מיליארד יורו ולא ברור האם תסכים להגדיל חשיפה זו.

גוש היורו מורכב ממספר מדינות שמציגות חוב בלתי אפשרי ביחס לתמ"ג, המובילות שבהן הן יוון שעומדת על חוב של יותר מ-140% מהתמ"ג, איטליה עם 120% בלגיה ואירלנד עם קרוב ל-100% ופורטוגל עם 90%. אותן מדינות מציגות גם שיעורי אבטלה "מרשימים" כאשר יוון וספרד מציגות שיעורי אבטלה של 16.30% ו 20.89% בהתאמה.

המשבר ואנחנו

משבר החובות כמובן לא ייעצר ביבשת האירופית, מכיוון שישנם בנקים מסחריים רבים שחשופים למדינות ה-PIIGS, בהם גם הבנקים הישראלים אשר חשופים למדינות בעייתיות באירופה בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקלים.

גם נגיד בנק ישראל הביע אמש את חששותיו בנושא, וציין כי 40% מסך היצוא של מדינת ישראל הוא לאירופה והאטה בצמיחה שם תפגע בו. דווקא בארה"ב התנהלו הבנקים המסחריים בחוכמה והחשיפה שלהם למשבר האירופי אינה גדולה מדי ביחס להון.

המשבר והיורו

החרפת משבר החובות השפיעה ותשפיע, בראש ובראשונה, על המטבע של האיחוד. אל מול האירו נסחרים שני מטבעות – הדולר והשקל - עליהם משפיעים כוחות שונים, אך משבר החובות המחריף הוא שייתן את הטון בקביעת המגמה.

לפני פרוץ משבר החובות בסוף 2009 עמד היורו אל מול הדולר בשער של 1.51 ואל מול השקל בשער של 5.79. מאז הספיק האירו לרדת כ- 21% עד לשער של 1.18 אל מול הדולר ולשוב לשערו הנוכחי של 1.40. אל מול השקל התנועות היו חדות אף יותר, עם ירידה של כ-27% לשער 4.55 וחזרה לשערו הנוכחי 5.08.

ההחלטות שהתקבלו בוועידה אתמול ממחישות את רמת המחויבות הגדולה של מנהיגי הגוש למנוע מהבעיות באזור להחריף. עם זאת, אם לא יחול שינוי מהותי בדרכי התנהלות המדינות - גוש היורו יישאר בסכנה.

הציפייה במצב כזה היא שהיורו יאבד כ-10% מהערך שלו מה שיביא אותו לרמות קודמות של 1.2 דולר ליורו. בינתיים הוועידות הללו חיזקו את היורו ברמה של 5% מחודש שעבר. במקביל, שער היורו שקל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית של הוועידות, ועשוי לחזור לרמות של 5.2 שקל ליורו.

במידה וציפיות המדינות לשינוי לא יתגשמו, נראה שערים של 1.2 דולר ליורו ו-4.6 שקל ליורו.