להרוויח מיליוני שקלים בלי לעבוד

>> גל המחאה ששטף את ישראל פיספס עד כה לא רק את הבנקים אלא את המגזר הפיננסי כולו. כמעט לא דובר בו על שכר הבכירים המטורף, או על הגזל המתמשך בתחום הפנסיוני. באחרונה נודע כי בהתאחדות הסטודנטים הארצית נערכת בדיקה בתחום זה, אלא שמהר מאוד, אולי כדי להנמיך ציפיות, הודיעה ההתאחדות כי מדובר בעצם בבדיקה שגרתית שנערכת מדי שנה לפני פתיחת שנת הלימודים.

בכל זאת טענו בהתאחדות כי בסיום הבדיקה יצטרכו הסטודנטים לבחור אם לצאת למאבק בנוסח המאבק שניהלו נגד תנובה. ואנחנו אומרים: חבל על הזמן, הבדיקה מיותרת. אפשר כבר עכשיו לצאת למאבק. המצב בתחום הפנסיה הוא החמור ביותר מבין כל הענפים שמרכיבים את יוקר המחיה.

הפנסיה, ולא הדירה, היא המוצר היקר ביותר שאדם קונה בחייו. יותר מ-18% מהשכר ברוטו הולך לחיסכון הפנסיוני (קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים), ועוד כ-10% לקרן השתלמות (עובד + מעביד). תמורת ניהול יותר מרבע מהשכר שלנו בשוק ההון -בצורה די עלובה - אנחנו משלמים דמי ניהול. כמה? המון. לפי בדיקה שערך בית ההשקעות אי.בי.אי (ראו טבלה), אדם עם שכר של 9,000 שקל בחודש (ברוטו) משאיר אצל חברת הביטוח או בית ההשקעות חצי מיליון שקל, בהנחת דמי ניהול של 1.5% וחיסכון של 35 שנים.

>> לזוג זה יעלה מיליון שקל. בני זוג עם שכר ברוטו של 15 אלף שקל בחודש (כל אחד) ישלמו במהלך חייהם דמי ניהול של 1.6 מיליון שקל. דמי ניהול של 2% יעלו לזוג עם שכר של 20 אלף שקל (כל אחד) סכום מטורף של 2.6 מיליון שקל (יחד). מדובר בסכומים עצומים ובהבדל בין לפרוש ברווחה ללפרוש במצוקה. בנוסף מועמסות על החוסכים המסכנים הוצאות בלתי נראות כמו ברוקראז' וחיתום.

ומי מתפרנס מכל הטוב הזה? תעשיית שוק ההון כולה, בתי ההשקעות, חברות הביטוח, וכן הבנקים ובעלי הבית שלהם. לא סתם מתפרנסת: שכר של מאות אלפי שקלים בחודש נשפך בתחום, כאילו בסיטי של תל אביב פועלת מכונה שמדפיסה כסף. בשנים האחרונות מימנו דמי הניהול שלנו, למשל, את הקמתם של עשרות בתים פרטיים גדולים במושבי גוש דן, מה שתרם לא מעט לאיכות החיים של מנהלים בכירים בשוק ההון.

האם אפשר לנהל פנסיה במחירים נמוכים בהרבה? כמובן. אפליית המחירים בתחום הפנסיוני גדולה. כמו תמיד, ההנחות שניתנות ללקוחות מאורגנים ומחוברים הן גדולות, ויש אף כאלו שמשלמים אפס (0%) דמי ניהול.

הבעיה היא שתחרות גבוהה יותר לא בהכרח תפתור את הבעיה, שכן המורכבות של הענף והמוצרים בו - יחד עם האינטרסים החופפים של המפיצים (אנשי השיווק וסוכני הביטוח) והיצרנים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות), לעומת הלקוח הבודד - יוצרים מצב שבו הלקוחות נפגעים בכל מקרה.

מה אפשר לעשות? רק רגולציה אלימה שתבוא בעקבות מחאה ציבורית נרחבת תוכל לייצר הוזלה משמעותית. על הסטודנטים לדרוש רף נמוך מאוד של דמי ניהול ולפגוע (עסקית) בגופים שלא יעמדו בהם. זה עשוי לגרור הוזלה וולונטרית של המחירים, וטיפול של העניין בכנסת ובאגף שוק ההון באוצר.