מחאת המובטל והאומלל

עם פרוץ המשבר של 2008 היו כבר כאלו שראו את התמונה הכללית הולכת ומתגבשת. להלאמת המוסדות הפיננסים במהלך המשבר קראו הפוליטיקאים האמריקאים -"חילוץ" - והבונוסים המשיכו לזרום לחשבונות הבנק וחנויות היוקרה היו מלאות. השווקים הפיננסיים התאוששו מאוד מהר והאופוריה חזרה לשלוט פחות מחצי שנה אחרי שהיה נראה כי כולנו ניפול לתהום.

קצת קשה להבין איך ציבור שלום הסובל מ-9% אבטלה, מיליונים של מחוסרי דיור, חובות כבדים ומטבע זול מניח את הכול בצד ויוצא לעמוד בתור בהמוניו לרכוש IPHONE בגרסתו החדשה. אין גבול לתעלול?!

התמונה, שעד לפני שנתיים הייתה נחשבת כהזויה, נראית עתה מציאותית יותר מתמיד – מיליוני בני אדם ברחבי העולם מתחילים להפנים, מאוד לאט יש לומר, שבסופו של דבר החשבון צריך להיות מוגש למישהו, והם לא רוצים להיות אלו לשאת בעול. אם עד לפני שנתיים חשבנו שגלי המחאה הציבורית יהיו מינוריים ולוקליים הרי שעכשיו זה נראה אחרת- זה ככל הנראה הולך להיות משהו גדול.

הפגנות שהורגלנו לראות במדינות העולם השלישי גולשות לאיטם גם לעולם המערבי כאשר על הדגל חרוטים סיסמאות הקוראות לשים סוף למניפולציה ולחוסר השוויון שלהם אחראית וול סטריט.

וול סטריט - מכונת הכסף המשומנת ביותר בתבל הצליחה מאז מלחמת העולם השנייה לגרום לכולנו להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה. אתר "תחזית.קום" (FORCAST.COM) פירסם בחודש שעבר את התחזית הסטטיסטית למדד S&P 500 ל-10 השנים הקרובות.

המודל הסטטיסטי הנ"ל, הנשען על 100 השנים האחרונות, מלמד אותנו עד כמה התאמצה ( או שלא התאמצה כלל) וול סטריט לזרוע בנו את האופטימיות הבלתי ניתנת לערער.

ובאמת לא ניתן לערער על עובדות בשטח - הסיכויים לעליות שערים ב-10 השנים הקרובות גבוהים פי כמה וכמה מהסיכויים לירידות שערים. אנחנו כל כך מסנוורים מהנתונים הללו עד שאנחנו שוכחים להסתכל ברזולוציה המצומצמת יותר- בין ספטמבר 2001 לספטמבר 2011 עלה מדד ב-9% ונכנס לסטטיסטיקה של שוק עולה בסבירות של 93%, אבל הבעיה היא שרובנו לא מצליחים להחזיק מעמד כל כך הרבה שנים.

במיוחד כמו בעשור החולף, שהיה ממש כמו רכבת הרים, ולכן למובטל ולאומלל שמוחאים כרגע על מדשאות סנטרל פרק, וול סטריט ומול אנדרטת וושינגטון עלולה להיות השפעה מאוד לא חיובית במהלך השנה הקרובה, שהיא למי ששכח שנת בחירות בארה"ב.

אנו נכנסים אם כך לרזולוציה סטטיסטית של 4 שנים עוקבות. כמו כן אנו נכנסים לשנה הרביעית מאז משבר 2008 שהרחש ערב הבחירות האחרונות בארה"ב. 4 שנים ברציפות הכי טובה הניבו תשואה של 172% בעוד הכי גרועות הניבו תשואה שלילית של 39% והממוצע עומד על 37%.

בין ספטמבר 2008 לספטמבר 2011 הניב המדד תשואה שלילית של 12% אם נותרה עוד שנה לסגירת 4 שנים, הרי שעל פי הממוצע אנחנו לפני עליות של 49%. ההיסטוריה ללא ספק מסנוורת אותנו וגורמת לנו לחשוב תמיד על הצד החיובי של המשוואה כי ככה הורגלנו. במקרה שכזה האם באמת "מה שהיה הוא שיהיה ו"אין חדש תחת השמש" יתפוס גם הפעם?

אבל בואו לרגע נצא מהקופסא הסטטיסטית ונחשוב בהיגיון – על מנת להגיע לשיא כל הזמנים צריך מדד ה-S&P 500 לעלות בשנת הבחירות הבאה עלינו לטובה בשיעור של 28%.

האם אחרי 4 שנים לכל המשבר שעבר עלינו אין מחיר? השווקים לא היו צריכים לרדת? האם מחירו של המשבר הוא "רק" 28%? האם אבטלה של 9% בארה"ב, מחירי נדל"ן בשפל חסר תקדים וחובות עתק שאין ספק שלעולם לא יוחזרו שווים ירידת מחירים בבורסה של 28% בלבד?

רק לפני מספר שבועות אמרנו כאן שאלמלא מניית אפל השווקים בארה"ב היו שווים הרבה פחות ולכן כל התמונה מעוותת. המוסדות הפיננסים כבר חוו ירידות של עשרות אחוזים במניותיהם. וול סטריט כבר קיבלה את העונש, ולכן המחאה יתכן שמכוונת בכלל למקומות הלא נכונים. מצד אחד קיימת מחאה גלובאלית, ומצד שני תורים ארוכים לרכוש את ה IPHONE החדש. בנקים בעולם ירדו עשרות אחוזים ומניות AAPL בשיא כל הזמנים....האם המובטל באמת אומלל?