הרשות שוקלת להוזיל את האגרה הנגבית מהקרנות הכספיות

בלעדי רשות ניירות ערך שוקלת להוזיל את האגרה הנגבית ממנהלי קרנות הנאמנות הכספיות. הקרנות הכספיות משלמות כיום אגרה דומה לזו שמשלמות קרנות מסורתיות. ברשות ניירות ערך שוקלים לבצע דיפרנציאציה בין האגרות ולגבות מהקרנות הכספיות אגרה נמוכה מזו הנגבית מקרנות הנאמנות המסורתיות.

קרנות הנאמנות משלמות לרשות ניירות ערך שני סוגי אגרות. האגרה הראשונה משתנה בהתאם לנכסים המנוהלים בקרן ונעה בין 10,600 שקל לנכסים מנוהלים בהיקף של פחות מ-7 מיליון שקל, לבין 40 אלף שקל לנכסים מנוהלים בהיקף של כ-114 מיליון שקל ויותר; סכומים אלה נקבעו לאחר הפחתה של 40% שבוצעה באחרונה בגובה האגרות.

האגרה השנייה הנגבית ממנהלי הקרנות היא בגובה של 0.03% מהצבירות נטו לקרן, כשהצבירות החדשות נבחנות מדי חודש. לפיכך, בימים של תנודתיות בשווקים, המאופיינים בגלים של פדיונות וגיוסים, הגופים נאלצים לשלם את האגרות שוב ושוב בכל פעם שהכסף חוזר לקרנות.

עד לאחרונה, מרבית הקרנות הכספיות נוהלו באפס דמי ניהול, כשבצד ההוצאות נאלצו הגופים לספוג, מלבד תשלום האגרות, גם עמלות הפצה ששילמו לבנקים בגובה של 0.125% מהנכסים. על רקע זה, שחקנים רבים בתעשיית קרנות הנאמנות פנו לרשות ניירות ערך והתלוננו על כך שהאגרה הנגבית מהקרנות הכספיות מהווה מטרד ומחריפה את ההפסדים שמתלווים ממילא לפעילות הקרנות הכספיות. בשוק טענו כי המצב הקיים, שבו אין הבדל בין האגרות שמשלמות הקרנות המסורתיות הרווחיות, לבין האגרות שמשלמות הקרנות הכספיות הנחשבות לסולידיות מאוד, ומנוהלות לרוב בדמי ניהול הפסדיים - אינו הגיוני.

לפי גישתה העקרונית של הרשות, מבחינת הפיקוח והבקרה אין הבדל בין ניהול קרן כספית לניהול קרן מסורתית - גם קרנות כספיות מנהלות כספי ציבור ודורשות ניהול בהתאם למערכת של כללים, כך שהאגרה אינה אמורה להיות שונה מזו הנגבית בקרנות מסורתיות.