"המינוף הגבוה של כמה חברות פירמידה מסכן את חסכונות הציבור"

>> כלכלת ישראל מאופיינת בנוכחות גבוהה של קבוצות עסקיות גדולות ברמת ריכוזיות גבוהה, כך מצוין בחוות הדעת שהגיש פרופ' אריה בבצ'וק בדו"ח הביניים לוועדת הריכוזיות. המבנה הפירמידאלי של חלק מהקבוצות האלה מאפשר שליטה נרחבת בנכסים שלא היתה מתאפשרת אחרת.

בבצ'וק, מומחה מוביל בתחום הממשל התאגידי, מציין בדו"ח כי המבנה הפירמידיאלי מאפשר פער בין כמות הון קטנה בבעלות בעל ההון, לעומת שליטה נרחבת בזרועות רבות במשק. מבנה זה יכול לגרום להפרעות בשיקולי הדעת ובקבלת ההחלטות בקבוצה. לעתים, מנתח בבצ'וק, התמריץ השגוי שנוצר במבנה זה לבעל השליטה הוא להוספת זרועות לפירמידה.

מאפיין נוסף של הכלכלה הישראלית, לפי חוות הדעת, הוא קשרים בין חברות פיננסיות לריאליות. כמה חברות פיננסיות המעורבות בפעילות בנקאית או ניהול נכסים נשלטות בעצם בידי קבוצות לא פיננסיות גדולות. הסכנה במקרה זה היא כי הון יזרום לחברות פיננסיות בתנאים מועדפים או בכמויות חריגות. בבצ'וק מציין כי יש להגביל שליטה מעורבת כזו מלכתחילה, במקום לדון מאוחר יותר בפעולות הרגולטוריות הדרושות כדי להבטיח תקינותה.

הבעיות בשליטת קונגלומרטים ריאליים על חברות פיננסיות דומות לאלה שהועלו בידי ועדת ברודט ב-1995, והן מעלות את בעיית חלוקת ההון במשק הישראלי. הדו"ח הסופי יציג את ההשפעות של המבנים האלו על כלכלת ישראל.

סיכונים נוספים על אלה שצוינו עוסקים ברמת המינוף הגבוהה של חלק מהחברות הפירמידיאליות וסיכון גבוה לחדלות פירעון של חלק מחובותיהן. מינוף חברות פירמידיאליות דורש פיקוח ממשלתי, שכן חוסר יכולת להחזיר חובות ישפיע במקרה זה על הכלכלה כולה בכלל ועל חסכונות הפנסיה של הציבור בפרט.

בין המלצות הביניים של בבצ'וק מצוין גם הצורך בחיזוק כוחו של הדירקטוריון, תוך הגדלת מספר הדירקטורים החיצונים וסמכותם. זאת בנוסף להקמת ועדת ביקורת שמורכבת מדירקטוריון שאינו קשור לבעלי השליטה. בנוגע לזכויות בעלי המניות, מציין בבצ'וק את מעורבותם בקביעת חבילות הבונוסים והפיצויים של הבכירים בחברה, ולמנהלים המקצועיים בחברה.