המטרה: פירוק הפירמידות השיטה: חיזוק הציבור והחלשת הטייקונים
ועדת הריכוזיות חשפה אתמול את הטיוטה המלאה של מסקנותיה וקבעה: הקבוצות העסקיות הגדולות פוגעות בתחרותיות ובמשקיעים ומסכנות את יציבות המשק הוועדה יוזמת מהלכים רבים שיהפכו את האחזקה בפירמידות ללא כדאית ההמלצות העיקריות: חיזוק בעלי מניות המיעוט בדירקטוריונים, החלשת בעלי השליטה והגבלה של שכר הבכירים
>> טיוטת המסקנות המלאה של ועדת הריכוזיות שנחשפה אתמול, מגלה כי פרט לקריאה לפירוק אקטיבי של הפירמידות - הוועדה המליצה על כל צעד אפשרי במטרה להקשות על בעלי השליטה בהן ולהפוך את ההחזקה ללא כדאית.
הוועדה ממליצה, בין השאר, לאמץ את החוק העומד לאישור הממשלה, שמגדיל את כוחו וסמכותו של הממונה על ההגבלים העסקיים. אבל הפתרון שמציעה ועדת הריכוזיות לקיומן של הפירמידות ולאי-תחרותיות מתוחכם ומורכב הרבה יותר מכך.
המלצות הוועדה נועדו לחזק את בעלי מניות המיעוט - על חשבון הטייקונים. הוועדה מסבירה כי הטייקונים מנצלים את שליטתם בחברות הציבוריות לשם הפקת רווחים בהתאם לאינטרסים האישיים שלהם - על חשבון בעל המניות הפשוט, שקונה מניות בבנק או באמצעות הגופים המוסדיים.
רוב הפתרונות שהציגה הוועדה קשורים לחיזוק הממשל התאגידי - כלומר לאופן שבו מנוהלות החברות הציבוריות באמצעות הדירקטוריון. כמו כן, הוועדה ממליצה על הגבלת שכר הבכירים (בהתאם להמלצות ועדת נאמן); על הגברת כוחם של המשקיעים המוסדיים (המחזיקים בעבור הציבור את מניות המיעוט) אל מול בעלי השליטה; ועל הגברת חובת גילוי הצבעתם באסיפות.
לטיוטת המסקנות מצורפת חוות הדעת שהגיש פרופ' אריה בבצ'וק, מומחה מוביל בתחום הממשל התאגידי, בנושא הריכוזיות. לדבריו, כלכלת ישראל מאופיינת בנוכחות גבוהה של קבוצות עסקיות גדולות ברמת ריכוזיות גבוהה. הוא מעריך כי המבנה הפירמידלי של חלק מקבוצות אלו מאפשר שליטה נרחבת בנכסים שלא היתה מתאפשרת אחרת.
בבצ'וק מציין כי המבנה הפירמידלי מאפשר פער בין כמות הון קטנה בבעלות בעל ההון, לעומת שליטה נרחבת בזרועות רבות. מבנה זה יכול לגרום להפרעות בשיקולי הדעת ובקבלת ההחלטות בקבוצה.