מנהלי אורד משכו שכר במיליונים - והשאירו את בעלי האג"ח מודאגים

הדו"ח הרבעוני האחרון והורדת דירוג האשראי מעידים על קשיים חמורים בחברה ■ הדירקטוריון מיישם תוכנית התייעלות שמקצצת את שכר הבכירים, ובחברה הבת ממתינים לפרויקט שעשוי להפוך לחיוב את התמונה

>> המצב הסבוך בשווקים מגביר את הערנות של משקיעים רבים למצב החברות שבהן השקיעו או הם שוקלים להשקיע. דוגמה לכך מהימים האחרונים יכולה לשמש חברת אורד, הנשלטת בידי משפחת אדורם (43%) וקרן שמרוק (42%).

בסוף ספטמבר החליטו בעלי איגרות החוב של אורד (סדרות א' ו-ב') להתכנס כדי לדון במצבה הפיננסי והעסקי של החברה, ולהעריך את יכולתה לפרוע התחייבויות בעתיד. זאת כחצי שנה לפני מועד תשלום החלק השלישי של הקרן מתוך ארבעה, המתוכנן למאי 2012.

בדו"חות לרבעון השני, רואי חשבון המבקרים את הדו"חות הפנו את תשומת הלב לגירעון בהון שגדל ל-16.3 מיליון שקל, ולהפסד חצי-שנתי של 57.7 מיליון שקל. בנוסף, רשמה החברה במחצית הראשונה של השנה תזרים מזומנים שוטף שלילי של 25.4 מיליון שקל. באסיפה החליטו בעלי האג"ח אף למנות נציגות בעלי האג"ח.

אורד היא חברת אחזקות הפועלת בתחום הפרויקטים למערכות חשמל, בקרה, ביטחון וגילוי אש. החברה מעסיקה כ-460 עובדים, ופועלת באמצעות שלוש חברות בנות עיקריות: אורד מערכות בקרה, ר.ס. תעשיות ואפסק.

הסיבה הנוספת לדאגת בעלי חוב היתה הורדת דירוג האשראי של אורד בידי חברת S&P מעלות מ-BBB ל-B.

חובות בהיקף של 155 מיליון שקל

החוב של אורד מסתכם בכ-155 מיליון שקל, מתוכם כ-60 מיליון לבעלי אג"ח, כ-50 מיליון לקרן פלנוס וכ-45 מיליון הנותרים לקרן המנוף אוריגו. ההלוואה שהעמידה קרן פלנוס מובטחת במניות אפסק, וקו האשראי של אוריגו מובטח במניות אורד מערכות בקרה.

להבדיל מבעלי האג"ח, הנושים המובטחים מודאגים הרבה פחות. אוריגו מלכתחילה בחרה להשקיע בחברה הבת אורעד מערכות בקרה העוסקת בתחום הביטחון היציב יותר. הקרן השקיעה ב-20% ממניות אפסק בתמורה ל-20 מיליון שקל, וכן סיפקה אשראי לחמש שנים, המנוצל כיום רק במחציתו (21 מיליון שקל). זאת תמורת שיעבוד כל המניות לטובתה. בנוסף, בקרן פלנוס החליטו להמתין ולדחות בינתיים את הפירעון החלקי של קרן ההלוואה שהעמידה בסך 10 מיליון שקל עד להתבהרות התמונה הפיננסית של אורד.

מה שסיבך את אפסק הוא כישלון פרויקט מפתח בקולומביה, שנמצא כלא יעיל והתבטל. בגין כך, רשמה החברה בדו"חות הרבעון השני מחיקת מוניטין של 17 מיליון שקל שהיתוספו להפסדים השוטפים. "החברה הלכה למדינה רחוקה בחו"ל בלי להכיר את הסביבה, בגלל היקפו של הפרויקט. ואולם אחר כך גילו כי להגיע לג'ונגל במסוק כדי להתקין לוח חשמל זה לא ממש כדאי", ציין אחד הפעילים בתחום.

עם זאת, אפסק מפגינה חולשה לא מהיום, וכבר בעבר ביצעה פריסה מחודשת של האג"חים שלה. אף שהבעיה קיימת זה תקופה ארוכה, גודלה השתקף בדו"ח הכספי האחרון. אורד רכשה את החברה ב-2008 בתמורה לכ-50 מיליון שקל, כש-20 מיליון שקל נוספים הוזרמו בהמשך. העניין הנוסף שכביד על בעלי אג"ח הוא גידול בסעיף הוצאות הנהלה וכלליות, הנובע בין היתר משכר הבכירים בחברה. ב-2010 הסתכם סעיף זה ב-38.6 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה של 2011 בלבד הוא כבר הגיע ל-23.5 מיליון שקל.

עלות שכרם של חמשת בכירי החברה הסתכמה בכ-7.5 מיליון שקל ב-2010, מתוכם 2.6 מיליון הם עלות השכר של המנכ"ל, אריאל אדורם, ומיליון שקל הם עלות שכרו של היו"ר ומייסד החברה, אמנון אדורם.

בפני החברה עומדות שתי אפשרויות לצאת ממצבה הקשה. הראשונה היא "לחתוך את הרגל החולה", כלומר למכור את האחזקה באפסק. משמעות האופציה הזו, שגם נשקלה בקרב בעלי השליטה באורד, היא להכיר בהפסד על ההשקעה ולוותר על פרויקט מהותי.

בחברה ציינו כי היא נמצאת בשלבים הסופיים של שניים-שלושה מכרזים בהיקף של יותר מ-245 מיליון שקל. יש פעילים בשוק הנוקבים מספרים אף גבוהים מכך. להערכתם, ההיקף של פרויקט בקרת הובלה של נפט או גז בקזחסטאן בלבד מסתכם בכ-80 מיליון יורו. זכייה בפרויקט כזה צפויה להפוך את תמונת החברה לגמרי ולהרגיע סופית את מרבית הנושים. זהו השיקול העיקרי שלא להתפטר מאפסק בדרך זו או אחרת.

הדרך השנייה, הקשה יותר ליישום, אך בה בחרה הנהלת אורד כעת, היא יישום תוכנית התייעלות. ב-2 באוקטובר פירסם דירקטוריון החברה הודעה, שעל פיה החל יישום השלב הראשון של תוכנית התייעלות והחיסכון בהוצאות בחברה ובחברות הבנות הפרטיות. להערכת החברה, החיסכון השנתי בהוצאות צפוי להגיע לכ-6 מיליון שקל. במסגרת שלב זה הודיע הדירקטוריון על הפחתת שכר לדרג ביניים ונושאי משרה ב-10%-15%. יש גם חשש שתוכנית ההתייעלות כוללת פיטורי עובדים.