האם נוצרה הזדמנות להרוויח מהדולר ההונג-קונגי

קיבוע המטבע המקומי בהונג קונג לדולר האמריקאי גרר תנודות קיצוניות במחירים; קרן גידור אחת החליטה שזה הזמן להמר נגד הקיבוע

>> שוק הפירות והירקות ברחוב רקלמיישן בהונג קונג מושך את התושבים שעדיין מעדיפים את הדוכנים הפתוחים על פני קניוני הענק. מתחת לסככות בצדי הדרך, הסוחרים מציעים פיטאיות, תפוחי עץ, גבעולי כרוב סיני ועוד. המחירים כולם משורבטים על לוחיות קרטון כדי להקל על שינוי המחיר.

וטוב שכך, שכן המחירים בהונג קונג משתנים במהירות. עד יולי השנה עלו המחירים ב-7.9%, הקצב המהיר ביותר זה 16 שנה. בכלכלות אחרות היה הבנק המרכזי מגיב לעלייה שכזו בהעלאת שער הריבית. אבל להונג קונג יש שליטה מועטה במדיניות המוניטרית שלה. ב-28 השנים האחרונות היה המטבע המקומי מקובע לדולר בשער של 7.8 דולר הונג קונגי לדולר אמריקאי.

בקיבוע זה הותירה הונג קונג את גורלה המוניטרי בידי הבנק הפדרלי האמריקאי, שהוריד את שערי הריבית לרצפה והבטיח לא להעלותם בתקופה הקרובה. כך נותרה הונג קונג עם כלכלה עירנית, שיעור אבטלה נמוך ובועת נדל"ן מדאיגה כששער הריבית הריאלי הגיע ל-7.7%.

ביל אקמן מקרן הגידור פרשינג סקוור קפיטל טוען כי המצב הנוכחי אינו בר קיימא. במצגת של 140 שקפים שערך השבוע הסביר אקמן את ההימור שלו נגד הקיבוע של הונג קונג. הוא קנה אופציות CALL, שאיפשרו לו לרכוש דולרים הונג קונגיים במחיר של, נאמר, 7.5 לדולר אמריקאי. אם הקיבוע יימשך, איך כל ערך לאופציה. אך אם המטבע ההונג קונגי יתחזק באופן משמעותי לפני שהאופציה תפוג, פרשינג תרוויח בגדול.

אם תנטוש את הקיבוע לדולר, הסמכות המוניטרית בהונג קונג תוכל להעלות את שערי הריבית מספיק כדי לרסן את האינפלציה ולהרגיע את שוק הנדל"ן. אך בכלכלה פתוחה שכזו, גמישות שערי המט"ח אינה ערובה ליציבות כלכלית. הונג קונג ניסתה לתת למטבע לרוץ לבדו בשוק בשנים 1974-1983, אך זו לא היתה חוויה חיובית. האינפלציה היתה 2.7%-15.5% והצמיחה היטלטלה בין 16.2% ל-0.3%. בספטמבר 1983, חודש לפני הקיבוע, נפל הדולר ההונג קונגי ב-13% ביומיים.

כדי שההימור של אקמן ישתלם, הדולר ההונג קונגי לא צריך להיות חופשי בשוק. אקמן ירוויח גם אם הוא יקובע מחדש בשער חזק יותר עבורו. שער שכזה יעזור ליישר את שער החליפין בהונג קונג, שלפי פרשינג הוא תחרותי מדי. עם זאת, יישור שכזה כבר מתרחש למעשה, והמחירים העולים עוזרים לרסן את הפיחות בדולר ההונג קונגי והדולר האמריקאי כנגד מטבעות אחרים.

אף ששער החליפין של הונג קונג מקובע, השכר והמחירים ידועים בגמישותם - לשני הכיוונים. גמישות זו מסייעת לדולר ההונג קונגי להתאים את עצמו לעליות ולירידות של הדולר האמריקאי בלי לשנות את הקיבוע הנומינלי שלו. בעבודתו מ-2009 כתב ג'יימס יטמן, העובד כיום בבנק להסדרים בינלאומיים, כי המחירים בהונג קונג משקפים רק חלק מהמתחולל בתוך הכלכלה. מוצרים מסוימים, כמו עיתונים באנגלית, נותרים באותו מחיר במשך חודשים, ולעומתם מחיר פרחי כרוב סיני יכול להכפיל את עצמו ואז לצנוח לחצי ממה שהיה תוך כמה חודשים. שוקי הרחוב בהונג קונג אולי מתמעטים, אבל גמישות המחירים היא כנראה זו שתשמור על הקשר לדולר.