המתקפה האמריקאית-אירופית נגד "המאפיה הספקולטיבית" יוצאת לדרך

>> בנאום שנשא ביוני בפני קובעי המדיניות האירופאים קרא נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, לעמיתיו להפגין נחישות במה שכינה "המלחמה במאפיה". הוא לא התכוון לבני דמותו הצרפתים של טוני סופרנו אלא לספקולנטים בשוקי הסחורות - שפוליטיקאים רבים משני צדי האוקייאנוס האטלנטי רואים בהם אחראים לזינוק הדרמטי במחירי הנפט והמזון ולעלייה בתנודתיות בשווקים.

ארה"ב מובילה את המתקפה. כחלק מחוק הרפורמה הפיננסית החדש מציעה נציבות המסחר בחוזים עתידיים של סחורות (CFTC) לקבוע מגבלה על היקף האחזקה בחוזי נגזרים על 28 סחורות - בהן נפט, תירס וזהב. לפי ההצעה, אף גורם לא יורשה לשלוט ביותר מ-25% מההיצע האמריקאי המיידי של סחורות אלה, אלא אם מדובר בגידור למטרות מסחריות.

השיח סביב הגבלת הפוזיציות סוער. אחרי שה-CFTC פירסמה את טיוטת החוק מוקדם יותר השנה היא קיבלה יותר מ-13 אלף מכתבי תגובה. אף שישנו קשר ברור בין מחירי הסחורות לעוצמת הגינוי של הספקולנטים בפי הפוליטיקאים, ההשפעה של הספקולציות על מחירי הסחורות אינה כה ברורה.

כמויות כסף עצומות אכן נכנסו לשוקי הסחורות בשנים האחרונות. לפי נתוני ברקליס קפיטל, 431 מיליארד דולר מושקעים כעת בסחורות, לעומת 141 מיליארד ב-2006. משקיעים משתמשים בסחורות כדי לגוון תיקי השקעות, לגדר מפני אינפלציה ולהרוויח מהתיאבון של השווקים המתפתחים לחומרי גלם. אך בכמה מחקרים שערכו התקשו החוקרים למצוא עדות חד-משמעית לכך שזרם משקיעי מדדי הסחורות גרם לעלייה בתנודתיות.

את תנודות המחירים - גם את המהירות והגדולות שבהן - ניתן לייחס לכללי ההיצע והביקוש. בדו"ח של ג'יי פי מורגן שפורסם באחרונה נטען גם כי לזינוק החד בתשומות הייצור יש השפעה ניכרת על מחירי הסחורות.

החשש: החקיקה דווקא תחריף את התנודתיות

עם התקדמות החקיקה, הגבלת הפוזיציות מושכת מבקרים רבים, גם מבין שורות ה-CFTC. "בהיעדר עדות מוצקה, החשש שלי הוא שהגבלת הפוזיציות במקרה הטוב ביותר היא תרופה למחלה שכבר אינה קיימת. במקרה הגרוע ביותר, מדובר בתרופת פלצבו למחלה קיימת", אמר בינואר מייקל דאן, נציב ב-CFTC.

יש סיבה טובה לחשוש שהגבלת הפוזיציות תפגע בשווקים יותר משהיא תסייע להם. יצרני הסחורות נכנסים לחוזים העתידיים כדי לגדר את הסיכון שלהם, אך הם זקוקים למשקיעים מהצד השני. כתוצאה מההגבלות, המשקיעים ייהפכו לבררנים יותר לגבי החוזים שהם רוכשים, מה שעשוי לפגוע בנזילות בשווקים, להחריף את התנודתיות במקום להפחית אותה.

הסיכון יהיה גדול במיוחד לגבי חוזים ארוכי-טווח, שם פחות משקיעים יהיו פעילים, משום שיהיה קל יותר להגיע לתקרת ה-25%. יתר על כן, יש שצופים כי הפוזיציות המותרות ייתכווצו מדי שנה על רקע נסיגת המשקיעים.

אחרים חוששים כי אם החוקים לא יהיו כרוכים בתיאום בינלאומי, המשקיעים עשויים לעבור לנגזרי סחורות במקומות כמו דובאי וסינגפור, שם הפוזיציות שלהם אינן מוגבלות. מהלך כזה יפגע בנזילותו של השוק האמריקאי.

סוחרים המתמחים בעסקות החלף עשויים להיות הנפגעים העיקריים של החקיקה המוצעת. על חלק מהסחורות החקלאיות מוצבות מגבלות כבר שנים, אך סוחרים שעוסקים בעסקות החלף הצליחו בדרך כלל להשיג פטור מהתחשבות במגבלות אלה כדי לגדר את הסיכון שלהם לאחר שגיבשו עסקות. הם לא יוכלו לעשות זאת עם החקיקה החדשה. המצב החדש יהפוך אותם לבררנים יותר לגבי עסקות ההחלף שהם מגבשים, יפגע ברווחיהם ויצמצם את הנזילות בשווקים.

גם חלק מקרנות הגידור - בייחוד אלה שמתמחות בסחורות ושפועלות לפי אסטרטגיות השקעות מונעות-חוקים וממוחשבות לרוב - ייאלצו להתאים את המדיניות שלהן לחוקים החדשים. ישנן גם כמה השמטות מוזרות. החוקים החדשים מתמקדים בנגזרים בלבד, ואינם כוללים מגבלות על סחורות פיסיות - מה שאומר שכל אחד שירצה לאגף שוק יוכל באופן תיאורטי לפעול בתחום הסחורות כאוות נפשו, כל עוד לא יעשה זאת דרך חוזים עתידיים.

הפוליטקאים להוטים לנצח

למרות כל המהומה, לא כולם צופים תוהו ובוהו. "הניחוש שלי הוא שכשהחוקים יוצבו בפועל, זה יהיה כמעט בלתי מורגש מדי", אומר בריאן הרסט מקרן הגידור AQR קפיטל מנג'מנט.

עבור פוליטיקאים הלהוטים להכריז ניצחון על הספקולנטים, "בלתי מורגש" יהיה בלתי מספיק. אם מגבלות הפוזיציות החדשות לא יעשו מאום לריסון נסיקת מחירי הסחורות, הם עשויים פשוט להציע חוקים חדשים. מרגע ההכרזה על המלחמה נגד המאפיה, יהיה קשה לסגת.