חברות האשראי מרחיקות את הדיון בעמלת הסליקה מהציבור

ישראכארט וכאל הגישו לבית הדין להגבלים עסקיים בקשה להטלת חיסיון על הדיון ■ החברות גם דורשות להשאיר את העמלה הצולבת מעל השיעור שקבע הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים

>> החברות בקרטל כרטיסי האשראי הגישו בשבוע שעבר חוות דעת מטעמן, בניסיון להפריך את חוות הדעת שהגיש הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, שלפיה החברות גובות עמלת סליקה צולבת בשיעור הגבוה בהרבה מהראוי.

החברות בקרטל הגישו את חוות הדעת במעטפות חתומות, ודורשות כי בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים יטיל חיסיון על תוכנן - כך שרק נציג רשות ההגבלים העסקיים והשופטת נאוה בן אור, הדנה בתיק, ייחשפו אליהן. בכך למעשה מבקשות החברות לנהל את הדיון הרחק מעיני הציבור המשלם את העמלות.

חברות כרטיסי האשראי מסרו לשאר הצדדים בתיק - בתי עסק המתנגדים לגובה העמלה - חוות דעת שבה צונזרו הנתונים המספריים, שהם ליבת התיק. הסתרת הפרטים צפויה להקשות על המתנגדים לבקר את נאותות חוות הדעת.

עמלת הסליקה הצולבת משולמת על ידי חברת הסליקה למנפיק כרטיס האשראי. שיעור העמלה, המתואם בין החברות, הוא 0.975% מכל עסקה המתבצעת בכרטיס אשראי, והעמלה נגבית מבית העסק. הלקוח המחזיק בכרטיס אשראי בדרך כלל אינו מודע לכך שבמחיר העסקה מגולמת עמלה זו.

הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים קבע כי שיעור העמלה הראוי הוא 0.634%. חברות כרטיסי האשראי ביקשו לפני כחודשיים מבית הדין להגבלים עסקיים היתר להגיש חוות דעת נגדית. את חוות הדעת הגישו ישראכרט וכאל בשבוע שעבר במעטפות חתומות. ישראכרט וכאל הסבירו בבקשתן לבית הדין כי "חוות הדעת מכילה נתונים מסחריים רגישים ביותר אשר מהווים סוד מסחרי", ועל כן מתבקש החיסיון. לאומי קארד צפויה גם היא להגיש חוות דעת בימים הקרובים.

עמלת הסליקה הצולבת לבדה (ללא עמלות נוספות של חברות כרטיסי האשראי) מניבה לחברות כרטיסי האשראי, ולבנקים השולטים בהן, הכנסה שנתית של כ-1.9 מיליארד שקל. סכום זה נגבה מכ-100 אלף בתי עסק המכבדים תשלום בכרטיסי אשראי. בעקיפין, העמלה מגולגלת על ידי בתי העסק לבעליהם של 5.73 מיליון כרטיסי האשראי הפעילים בישראל.