בזק תרוויח גמישות - אך תשלם בתחרות מוגברת

>> בזק אמנם אינה מרוצה מכך, אך מסקנות הוועדה בראשות אמיר חייק שבחנה את ההסדרה בשוק התקשורת הנייחת, צפויות להסיר מעליה את מרבית המגבלות שמנעו ממנה להתמודד עם מתחרותיה על בסיס של תנאים שווים. מצד אחד תקבל החברה גמישות שמעולם לא היתה לה, אך מנגד רמת התחרות בשוק התקשורת צפויה לעלות מדרגה - מה שצפוי לפגוע בכיסי השומן המונופוליסטיים שמהם עדיין נהנית בזק.

מקורבים לוועדה מציינים כי מאז פרסום עיקרי המסקנות, חברי הוועדה נתונים למכבש לחצים מצד מרבית החברות, כולל בזק, לשנות את ההמלצות לטובתן. כפי שפורסם בסוף השבוע שעבר, בזק ו-HOT יחויבו לפתוח את התשתיות הקוויות שלהן בפני מתחרותיהן ולמכור אותן במחיר מפוקח באמצעות שוק סיטוני של תשתיות. בתמורה יוסר מעל בזק פיקוח התעריפים הנוקשה שממנו היא סובלת, וכן יורשה לה למזג כל אחת מהחברות הבנות שלה מלבד yes. ביטול ההפרדה המבנית ופיקוח התעריפים ישווה בין המגבלות החלות על בזק לבין אלו שחלות על מתחריה, כך שיבוטלו כל ההגנות הרגולטוריות שהיטיבו עם HOT, פרטנר וסלקום.

מקור בוועדה מציין כי הרגולציה הנוכחית אינה שמה במרכז את טובת הצרכן, אלא ממוקדת ביצירת יתרונות מלאכותיים למתחרות הגדולות של בזק, וכי פרטנר, סלקום ו-HOT יציבות וחזקות מספיק כדי להתמודד מול בזק כשוות, כלומר ללא הגנה. לטענתו, מדיניות זו פגעה בציבור צרכני התקשורת, שכן החברות שהתחרו בבזק לא באמת הורידו מחירים, אלא התאימו את המחירים למחיר המפוקח של בזק ונתנו לצרכן הנחה נמוכה יחסית.

לטענת המקור, יישום מסקנות הוועדה עשוי לגרום לירידה של 20%-30% במחירי הטלפון הקווי הפנים-ארציים. ייתכן מאוד כי עבור בזק ההקלות דווקא יפגעו ברווח התפעולי הגבוה - יותר מ-50% - של החברה ממכירת שירותי טלפון ואינטרנט קוויים. זאת בשל פיקוח התעריפים, שמונע מבזק את הפחתתם.

הסרת הפיקוח ויצירת שוק סיטוני צפויים להאיץ את התחרות בתחום ולהפחית מחירים, ולפיכך לפגוע ברווחיות המונופוליסטית של בזק בתחום זה.

עוד מציין המקור בוועדה כי מדיניות ההסדרה הנוכחית לא עודדה השקעות: "היקף ההשקעות בכל תחומי התקשורת נמצא בירידה בעשור האחרון. בתחום הנייח היה גידול בהשקעות בחמש השנים האחרונות בעקבות פרישת הרשתות החדשות, אך מדובר בגידול זמני שאינו מלמד על מגמה של שדרוג תשתיות עתידי, בעקבות חוסר התחרותיות והמבנה הדואופולי בתחום".

לפי הדו"ח, "בבואנו לבחון את השקעות קבוצות התקשורת, קבוצת בזק נמצאת גבוה מעל לשאר הקבוצות. מ-2007 ועד 2010 גדלה ההשקעה של קבוצת בזק בקרוב ל-70%. גם קבוצת אי.די.בי וקבוצת HOT הגדילו את השקעותיהן בשנים אלה. היחידה שהורידה את השקעותיה במידה ניכרת היא קבוצת פרטנר".

חייק וחברי הוועדה מנתחים גם את התנהגות מחירי התקשורת בישראל בשנים האחרונות. למעשה, חייק מציג תמונה עגומה שלפיה מחירי השירותים בתחומים שבהם יש לכאורה תחרות דווקא עלו: "התנהגות המחירים במגזרי השוק השונים משקפת בדרך כלל את עוצמת התחרות המתקיימת במגזרים אלה. מתוך הנתונים עולה כי ב-2000-2010 המחיר הריאלי במגזרי התקשורת הניידת, הטלוויזיה הרב-ערוצית והשיחות הבינלאומיות עלה באחוזים בודדים, ואילו מחירי הטלפוניה הנייחת ושירותי האינטרנט ירדו בעשרות אחוזים בתקופה זו.

"ענף הטלפוניה הניידת נחשב בעבר לתחרותי מבין ענפי התקשורת. טענה זו אינה נתמכת על ידי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם עלו תעריפי השירותים הניידים ב-2005-2010 בשיעור ריאלי של כ-8%.

"לסיכום, הפיקוח על מחירי הטלפוניה של בזק כמחירים קבועים (Fix) מאבד מיעילותו וגורם לרמת מחירים גבוהה. הבעייתיות במנגנון זה היא שלמתחריו של המונופול אין כל אינטרס להוריד מחירים בצורה משמעותית מתחת למחיר המפוקח, גם אם עלויות הייצור בפועל מאפשרות זאת", נכתב בדו"ח חייק.

חלק ניכר מהסברי הוועדה לגבי נחיצות ההקלות על בזק מסתמך על הנעשה בתחום בעולם. "הרגולציה בישראל קפדנית ומפורטת בהשוואה לזו בעולם. במדינות המפותחות לא קיימת הפרדה מבנית בין שירותים כדוגמת זו הנהוגה בישראל. רק מדינות ספורות בחרו לבצע צעד זה, מאחר שהוא נתפש כאגרסיבי ביותר ובעל עלויות רבות שרובן מגולגלות אל הצרכנים", נכתב בדו"ח.

באשר לפיקוח התעריפים כותבת הוועדה כי "בישראל קיים פיקוח על מחירי הטלפוניה הקמעוניים של חברת בזק בצורה של מחירים קבועים (Fix). לא קיימת אף מדינה בעולם שבה נקבע תנאי מסוג זה. עם ההתפתחויות הטכנולוגיות, הירידה בנתח השוק של בזק והתחזקות הקבוצות המתחרות, נוצר צורך לבחינה מחודשת של נחיצות מנגנון הפיקוח הנוכחי על המחירים הקמעוניים".