היכונו לירידה באינפלציה
המחאה החברתית, הירידה במחירי הסחורות והתמתנות העליות במחירי הנדל"ן - כל אלה תרמו לירידה בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה. כך זה משפיע על תיק האג"ח שלכם
>> באחרונה החליט נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להשאיר את הריבית במשק לספטמבר על כנה ברמה של 3.25%. ההחלטה על שינוי במדיניות העלאות הריבית של פישר התקבלה בעקבות סימנים ראשונים לירידה בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה. מטרת ההעלאות היא להכניס את האינפלציה לתחום היעד הממשלתי, 1%-3%, ובהיעדר עליית מחירים לא מצא הנגיד סיבה להעלאה נוספת. בהתחשב בהאטה בצמיחה ובהתרחבות פער הריביות בין ישראל למדינות רבות במערב, נראה כי התקבלה ההחלטה הנכונה.
ואכן, בחודש האחרון חלה ירידה ניכרת בציפיות האינפלציה, לאור התגברות ההשפעה של המחאה החברתית על המחירים במשק והירידה במחירי הסחורות. הוכחה לכך היתה מדד המחירים לצרכן ליולי, שירד ב-0.3% בעקבות הירידה של מחירי ההלבשה וההנעלה ב-8%, ירידת מחיר הדלק ב-3% והירידה של 2% במחירם של מוצרי החלב. מחירי הדיור עדיין ממשיכים להציג עלייה, אך היא מתונה יותר מזו שחלה בשנים האחרונות.
בשל כל אלה, ציפיות האינפלציה כפי שהן עולות מעקומי התשואה הנוכחיים הצטמצמו. גם הציפיות לגובה הריבית ירדו באופן משמעותי, וההערכות כיום הן לריבית דומה ואפילו נמוכה מהרמה הנוכחית בעוד 12 חודשים.
בעקבות הירידה בציפיות האינפלציה, התשואות של השחרים השקליים, הן הקצרים והן הארוכים, ממשיכות לרדת. גם האג"ח הצמודות מושפעות מכך כמובן, והשבוע ראינו הצטמצמות של המרווח ביניהן לבין האג"ח השקליות. כיום, מרווח התשואות בין העקום השקלי לצמוד הוא כ-2% בטווח הקצר וכ-2.5% בטוחים הבינוניים והארוכים.
האם לחצה של המחאה להורדת יוקר המחיה בישראל ימשיך להוריד את האינפלציה בעתיד? להערכתנו זה צפוי לקרות, ולכן כדאי להכין את תיק האג"ח לתרחיש כזה כבר עכשיו.
מי שעדיין מטיל ספק בהצלחת המחאה, מוזמן להתרשם מהמהלכים שמבצע משרד האוצר כבר עתה, עוד לפני שוועדת טרכטנברג מסיימת את עבודתה. אחת הדוגמאות העדכניות היא הורדת מרווח השיווק של חברות הדלק ב-19 אגורות. הורדת המרווח נועדה להחליף את ההפחתה החד-פעמית של מס הבלו ב-30 אגורות שבוצעה באוגוסט. ועדיין, גם לאחר הורדת מרווח השיווק, צריך לזכור כי הבלו מהווה כ-40% ממחיר הדלק הנוכחי, ולכן ייתכן שהתגברות הלחץ הציבורי על הממשלה תוביל להוזלה נוספת של הדלק.
דוגמה נוספת היא האיום בחרם צרכני על החברות הקמעוניות הגדולות, מה שהוביל אותן להוזיל מגוון מוצרי יסוד. לא רק מוצרים בסיסיים צפויים לחוות ירידות מחירים - כמה מהנושאים שבהם דנה הוועדה קשורים לעלויות החינוך לגיל הרך, הנסיעה בתחבורה הציבורית ועוד. גם במגזרים אלה עשויות להיות הוזלות מסוימות. גם המשך הירידה של מחירי הסחורות בעולם, כפי שמתרחש באחרונה, עשוי לתת רוח גבית נוספת למגמת ירידת המחירים הזאת.
בהנחה שתהליך זה אכן יתממש, העלייה במחירי הדיור תישאר הגורם המתנגד היחיד לירידת האינפלציה. ואולם גם בענף זה כבר מתרחשת התמתנות מחירים באחרונה בעקבות העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, במקביל להמשך הגידול במספר התחלות הבנייה. יישום פתרונות דיור מקיפים כגון הגדלת מספר המעונות לסטודנטים, הפשרת קרקעות והקמת דיור בר השגה באזור המרכז ובפריפריה יבלמו בסופו של דבר את עליית מחירי הנדל"ן - והם ישובו לרמה שפויה וכלכלית יותר.
להערכתנו, המדד השלילי שראינו ביולי הוא רק יריית הפתיחה של ההתכווצות האינפלציונית בישראל בשנים הקרובות. אל תתנו לעליית המדד החריגה של אוגוסט להטעות אתכם. בארבעת החודשים האחרונים מצביעה מגמת העלייה במדד על אינפלציה שנתית של 0.6% בלבד. ללא סעיף הדיור הבעייתי וללא סעיף הפירות והירקות הנתון לתנודות עונתיות חריפות, נותרה האינפלציה כבר בתקופה זו ללא כל שינוי.
המחאה החברתית תמשיך להלחיץ את הממשלה ותוזיל מוצרים רבים, או לפחות תעצור את העלייה במחיריהם. מגמת הירידה באינפלציה בפועל, ובעקבותיה בציפיות האינפלציה לעתיד הרחוק יותר, תקבל משנה תוקף ככל שיתמתנו מחירי הסחורות בשל העיכוב בהתאוששות כלכלת העולם. גם בתחום הדיור אנו סבורים שעברנו את השיא, וכבר עתה מסתמנת האטה בהתייקרות וירידה במספר הדירות החדשות שנמכרות.
המסקנה שלנו היא שצפויה ירידה, או לכל היותר עלייה מתונה בלבד, של מדד המחירים לצרכן בעתיד הקרוב, כך שהוא יתמקם בחזרה בתחום היעד הממשלתי, מתחת ל-3%, כבר השנה. כיום, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק האג"ח הישראלי לשנים הקרובות הן לכ-2%.
תחת הנחות הצטמצמות האינפלציה, נראה כי האג"ח הממשלתיות השקליות הן האפיק המתאים לחלק הקצר של תיק האג"ח. לטווחים ארוכים יותר, הציפיות של שוק ההון מגלמות אינפלציה של כ-2.5% - שיעור הגיוני, בתחום היעד הממשלתי. לכן, לדעתנו אפשר לחלק את החלק הארוך של התיק שווה בשווה בין אג"ח שקליות ארוכות לאג"ח צמודות.
-
הכותב הוא בעלים ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם