7 ההשפעות של ועדת הריכוזיות על החיים שלכם

>> השבוע פורסם דו"ח הביניים של ועדת הריכוזיות, שבו הוצגו שורה של המלצות לשינויים מבניים במשק הישראלי. בין השאר, הומלץ על חיזוק הממשל התאגידי, פיקוח על הפרטת תשתיות לאומיות ונקבעו צעדים שונים לעידוד התחרות במשק. המלצות הוועדה מורכבות ורחוקות, אך הן עשויות להשפיע על חיי האזרחים במדינה ברמה מעשית - גם בטווח הקצר והבינוני, וגם בטווח הארוך יותר.

1. שכר העובדים

מחקר פנימי שנערך במשרד האוצר בחודשים האחרונים, שנחשף ב-TheMarker, ניפץ כמה מיתוסים בקשר להשפעה של הטייקונים על שוק העבודה בישראל. המחקר מצא כי 13 הקבוצות הגדולות אחראיות ל-7.8% מהשכירים במשק. אלא שהקבוצות הגדולות דווקא מגייסות פחות עובדים בהשוואה לחברות רגילות, הן משלמות שכר נמוך יותר לעובדיהן ורוב הרווחים בקבוצות הגדולות כלל לא מגיעים לעובדים - אלא לבעל ההון השולט בקבוצה ולמנהלים הבכירים. אגב, זו דרך מצוינת לשמר את האינטרסים של בעלי ההון - באמצעות מנהלים המרוויחים מיליונים בלי קשר הכרחי לביצועי החברה.

כעת, ועדת הריכוזיות קבעה שורה של המלצות שעשויות להביא להתפרקותן העצמאית של הפירמידות בישראל במשך השנים (בין השאר על ידי הצעת רכש כפויה, מניעת רכישות ממנופות וחיזוק בעלי מניות המיעוט). פירוק הקבוצות הגדולות והורדת שכר הבכירים עשויים להקטין את פער חלוקת ההכנסות בין ההנהלות ובעלי השליטה לבין העובדים בדרגים הנמוכים יותר.

מחקרים כלכליים כבר הראו בעבר שברגע שהתחרותיות במשק עולה - גם מחירו של העובד מטפס, שכן התחרות על העובדים גוברת והשכר המשולם לעובדים המחוזרים יעלה.

2. החשבון בסופר

אחת הקביעות המרכזיות של ועדת הריכוזיות היתה שרמת התחרותיות במשק נמוכה, כתוצאה ממספרן המצומצם של קבוצות עסקיות גדולות במשק. קיומן של הקבוצות מונע תחרות בכמה צורות: ראשית, הוא גורם לכך שהקבוצות לא יתחרו ביניהן בענף מסוים, במטרה שקבוצה אחרת לא תתחרה בהן בענף אחר שבו הן חולקות את השוק; שנית, הוא גורם לכך שהקבוצות העסקיות ימנעו כניסה של מתחרים חדשים על ידי שליטה במקורות האשראי במשק (בנקים וגופי חיסכון); ושלישית - קיומן של הקבוצות הגדולות מונע כניסתם של מתחרים מחו"ל, בשל החשש שלא יוכלו לעמוד בתחרות עם הגופים המקומיים המקושרים היטב בשוק. כתוצאה מכך, אנחנו נאלצים לשלם יותר על מוצרי מזון, בנייה, הובלה ומוצרים פיננסיים.

החלטות ועדת הריכוזיות אמורות לשחרר את הפקק: ההמלצה על הפרדה בין נכסים ריאליים לפיננסיים היתה חלקית מדי, אך בטווח הארוך היא עשויה לסייע לחברות חדשות לקבל אשראי ולהיכנס לשוק ביתר קלות; ייתכן גם שמתחרים קטנים יוכלו לצמוח ולהתחרות במי שסגר להן את ברז האשראי; ושלישית - ההקלות בהעברת השליטה על חברות (על ידי הצעת רכש) עתידות להכניס בעלי הון נוספים לענפים לא תחרותיים, ולהתניע אותם מחדש.

3. מחירי המכוניות והדיור

אחד הסעיפים המעניינים בהמלצות ועדת הריכוזיות נוגע להגדלת כוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים במשק. כיום, הממונה רשאי למנוע מיזוגים ורכישות שעלולים לפגוע בתחרות רק בתחומי הענף שבו קיימת הבעיה. עם זאת, הוא אינו מוסמך לטפל ברמת תחרותיות בעייתית המתפרשת על פני כמה ענפים, כמו למשל במקרה של השפעה רוחבית של קבוצת ענק במשק. ועדת הריכוזיות המליצה להגביר את כוחו של הממונה (בהמשך לחוק המקודם כעת בכנסת) ולאפשר לבית המשפט לכפות שינויים מבניים - כלומר פירוק, מכירה והעברת בעלות - שיאפשרו להפחית את הריכוזיות בתוך ענפים הסובלים מחוסר תחרות ("קבוצות ריכוז").

במשק קיימות כמה "קבוצות ריכוז", בהן ענפי הסלולר, הבנקאות, הרכב, הדלק והמזון. באמצעות ההחלטה הנוכחית, בית המשפט יוכל בעתיד לכפות שינויים מבניים באותן קבוצות שיגבירו את התחרות. כך למשל, ועדה שהוקמה לאחרונה בראשות פרופ' ירון זליכה, בוחנת אם ניתן להגביר את התחרותיות בענף הרכב על ידי הפרדת הבעלות על מותגי הרכב השונים.

מה שהצית את המחאה החברתית בחודשי הקיץ היה העלייה הדרמטית במחירי הדיור בשנים האחרונות. העלייה מיוחסת בעיקר למחסור בהיצע דירות מוכנות אל מול היקף הביקושים, אך מחירי הדיור תלויים גם בגורמים נוספים - אחד מהם הוא מחיר המלט. שוק המלט בישראל הוא שוק מונופוליסטי המוחזק בידי חברת נשר.

לפי דו"ח מ-2007 של מרכז המחקר של הכנסת, נשר ניצלה את מעמדה המונופוליסטי כדי לגבות מחיר גבוה עבור המלט.

לפי המחקר התשלום העודף על המלט, שלו מיוחסים 10% ממדד התשומות לבנייה, מתגלגל בצורה ישירה לאזרח בעת רכישת דירה או בצורה עקיפה דרך תשלום מסים גבוהים בגין מימון תשתיות ומבנים ממשלתיים.

4. השקעה בבורסה

השקעה בבורסה כבר מזמן אינה פעולה ששמורה לספסרי כספים או גאוני כלכלה. כיום, כל האזרחים במדינה משקיעים בבורסה בצורה ישירה דרך אחזקה במניות או באג"ח, ובצורה עקיפה דרך כספי החסכונות (קרנות ההשתלמות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה).

פרק נרחב בהמלצות הוועדה נוגע ל"ממשל תאגידי" - כלומר, לאופן שבו מנוהלות החברות הציבוריות בישראל.

בעניין זה, הוועדה פעלה להקטין את כוחם של בעלי השליטה בפירמידות העסקיות, ולהגדיל את כוחו של הציבור. הוועדה המליצה ליישם את המלצות ועדת נאמן להגבלת שכר הבכירים בחברות והגדילה את משקלם של בעלי מניות המיעוט (הציבור).

כתוצאה מכך, ניהול הכספים בתוך החברות הציבוריות צפוי להיות מאוזן ונקי יותר.

5. כספי הפנסיה

כיום חלק מהגופים המנהלים את כספי החוסכים נשלטים בידי הטייקונים (כמו חברות הביטוח כלל ביטוח והפניקס או בית ההשקעות אקסלנס).

ההפרדה המבנית עשויה להטיב ולייעל את ניהול הכספים, כך שהקצאת האשראי תיעשה רק על בסיס האינטרס של החוסך.

בנוסף לכך, חיזוק הממשל התאגידי עשוי להגדיל את כוחם של הגופים המוסדיים מול הלווים הגדולים בעת ביצוע הסדרי חוב, ולהקטין את ה"תספורות" (הפחתות בהחזר החוב) של כספי הפנסיה.

ההגבלות שהטילה הוועדה על הלוואות לתאגיד בודד ולקבוצת לווים עשויה לשמור על כספי הפנסיה יציבים ופחות רגישים לזעזועים במשק או לנפילתו של אחד הטייקונים.

6. טיב התשתיות והשירות לצרכן

אחת ההגבלות החמורות שהטילה ועדת הריכוזיות בדו"ח המסקנות נוגעת לביצוע עסקות עם מינוף ענק. עסקות ממונפות הן עסקות שבהן הרוכש נוטל היקפי אשראי גדולים - מכספי הפנסיה או מהבנקים - לשם השגת השליטה על חברה.

שתי דוגמאות לעסקות כאלה מהתקופה האחרונה הן רכישת השליטה בחברת התקשורת פרטנר על ידי אילן בן דב ורכישתה של חברת התקשורת בזק על ידי שאול אלוביץ'.

רכישה באמצעות היקף מינוף גבוה מביאה לכך שבעל השליטה נאלץ להיעזר בהון שצברה החברה הנרכשת לטובת תשלום ההלוואה שנטל על עצמו.

כלומר כדי לעמוד בהחזרים הנדרשים ממנו, בעל השליטה מושך מהחברה מזומנים. המשמעות של זה היא שדילול האמצעים שבידי החברות עשוי למנוע השקעה אלטרנטיבית של הכספים בתשתיות ובמחקר ופיתוח, שיכולים לשפר את שירותי החברה.

7. המערכת הפוליטית

אחד הטיעונים המרכזיים שהועלו בנוגע לכוחם של הטייקונים היה קשרי ההון-שלטון והיכולת שלהם לשלוט בנציגי ציבור באמצעות תרומות, לובי בכנסת ויצירת דעת קהל על ידי כלי התקשורת המוחזקים על ידם.

ביזור מוקדי הכוח וחלוקת האמצעים עשויים להקטין את הלחץ על המערכת הפוליטית בישראל ולהגדיל את עצמאותם של חברי הכנסת, ובכך גם את משקלו של האינטרס הציבורי - בהפרטות, בחלוקת העושר, בקביעת השירותים החברתיים או בסדר היום הממשלתי. גם ההחלטה כי בעת הפרטה של נכסים ציבוריים תחול חובת התייעצות עם הממונה על ההגבלים, ויילקחו בחשבון שיקולי תחרות ענפית וביזור השליטה בתשתיות, עשויה למנוע יצירת מונופולים על תשתיות החיוניות לאזרח.