מחירי הסחורות צונחים: חברות שרכשו מלאים גדולים ירשמו הפסדים

מחירי הסחורות רשמו אתמול ירידות חדות על רקע תכנית ההתערבות המצומצמצת יחסית עליה הכריז הבנק המרכזי של ארה"ב. בעוד שהדולר רשם התחזקות של 1.5%, מחירי החיטה, התירס והסויה רשמו ירידות של 2%-3% בעקבות ההכרזה. החוזים לנפט מסוג "קרוד" ירדו בשיעור חד יותר של 3.7% ומחיר הכסף והנחושת איבדו 4%-5%.

מעבר להפסדים של משקיעים שחלק מתיק ההשקעות שלהם מורכב מסחורות, ישנן חברות שסחורות אלו משמשות אותן כחומרי גלם. בטווח הארוך, מדובר על שינוי חיובי אשר יקטין את עלויות הייצור של החברות. עם זאת, עבור אלה מהן שהצטיידו במלאים גדולים במחירים גבוהים ולא גידרו את החשיפה שלהן לסחורות, מדובר על הפסד בטווח הקצר.  

"ההשפעה של הירידה במחירי הסחורות על החברות היא השפעה סלקטיבית. יש תעשיות שבאופן מובנה מסתמכות על מלאים קטנים יחסית. שם ירידת המחירים תביא לפגיעה נמוכה. עם זאת, מי שמילא את המחסנים ולא רכש הגנות יספוג הפסדים ואף אחד לא יפצה אותו על זה", אומר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו המתמחה בגידור סיכונים בשוק המט"ח והסחורות.

"השאלה הגדולה שהשוק שואל את עצמו היום היא האם אנחנו הולכים להאטה, כמו שמצהירים כל קובעי המדיניות, או שהעולם גולש למיתון", אומר פריימן. "זה גורם לתנודתיות חדה במחירי הסחורות שנמשכת כבר חודשים ארוכים. כעומק ההאטה, כך יהיה עומק ירידת המחירים".

התנודתיות במחירי הסחורות, מדגיש פריימן, גבוהה הרבה יותר מזו של שוק המט"ח. שערי החליפין, הוא אומר, יכולים לנוע ב-10% לכאן או לכאן. לעומת זאת, במחירי הסחורות ניתן לראות בשנה האחרונה תזוזות של 30% תוך זמן קצר. כך למשל, החוזים על התירס לחודש דצמבר נעו מרמה של 600 דולר לחוזה ביולי לרמה של 770 דולר בסוף אוגוסט. היום עומד מחיר החוזה על 670 דולר.

מי שחשוף בישראל למחירי הסחורות הוא בין השאר תעשיית המזון הישראלית, שספגה מהלומות קשות בלי קשר למחירי הסחורות החקלאיות. שטראוס-עלית מחזיקה מלאים גדולים של קפה וסוכר, אסם משתמשת בכמויות גדולות של חיטה ודגנים. בנוסף, מפעלי הייצור של תעשיית ההיי-טק עושים שימוש רב במתכות היקרות. חברות האנרגיה, ובעיקר חברות הדלק פז, דלק וסונול, חשופות מידי חודש למלאי הנפט שהן מחזיקות, וחברות הבניה מחזיקות מלאים של מתכת ופלדה.

"החברות הגדולות במשק ערוכות לשינויים", אומר פריימן. "השחקנים הגדולים העלו מאוד את סף הרגישות שלהם לשינויים במחירי הסחורות ורוכשים יותר הגנות. הם עובדים בצורה שיטתית ומבטיחים לעצמם רמה מסויימת של רווחיות מתוך אחריות לעובדים שלהם. הבעיה היא דווקא בחברות הבינוניות והקטנות שדווקא הורידו את היקף ההגנות שלהם".