10 סיבות למה השוק צריך לעלות
מנכ"ל בקווב הסתפק ב-2001 במשכורת של 144 א' ד' אך ב-2002 קיבל 281 א' ד'; לאחר הפיטורים התפנה לחברה מקום במשרדיה בר"ג ובקליפורניה והיא מנהלת מו"מ לשינוי החוזה;
אלי ברקת, שקיצץ חצי משכרו ב-2001 לאור ביצועיה של חברת בקווב (BWEB: NASDAQ) שבראשה הוא עומד, חזר לקבל שכר מלא ב-2002 - כך עולה מהדו"ח השנתי המורחב (10-K) שהגישה אתמול בקווב לרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC). בשנת 2002 שכרו השנתי של ברקת היה 281.3 אלף דולר, והוא לא זכה למענקים ובונוסים. ברקת מחזיק ב-11.3% מהחברה בצורה ישירה ועקיפה.
ברקת קיבל ב-2002 אף 725 אלף אופציות במחיר מימוש של 1.32 דולרים - פי כמעט 6 ממחירה הנוכחי של המניה, כך שאינן במחירים ריאליים. בשנת 2001 שכרו השנתי היה, כאמור, מחצית מזה הנוכחי - 144 אלף דולר, וב-2000 הוא קיבל 261.3 אלף דולר לשנה. בסה"כ, ב-3 השנים האחרונות, קיבל ברקת 687 אלף דולר. יצוין כי בידי מנהלי החברות אין כיום כלל אופציות בנות מימוש - בין אם הן מחוץ לכסף ובין אם טרם הובשלו.
מנהלים נוספים בחברה: מייקל מורגן, סמנכ"ל הכספים של החברה שהצטרף לשורותיה באוגוסט 2002, קיבל על 4 החודשים האחרונים 69.9 אלף דולר כשכר ו-13 אלף דולר כבונוס. בנוסף, הוא זכה להקצאת 250 אלף אופציות במחיר מימוש ריאלי של 24 סנט למניה - גבוה בסנט ממחירה הנוכחי. ארז לורבר, סמנכ"ל מכירות עולמיות של בקווב קיבל ב-2002 שכר של כ-200 אלף דולר, בונוס של כ-6,000 דולר ותשלומים נוספים של 19.4 אלף דולר. ב-2001 הוא זכה לבונוס של 143 אלף דולר ומשכורת של 215 אלף דולר.
בקווב מספקת את טכנולוגית ה-Proactive Portal לארגונים והיא נסחרת בבורסת הנאסד"ק לפי שווי שוק של כ-9 מיליון דולר - וזאת לעומת 23.8 מיליון דולר ששוכנים בקופתה. דירקטוריון החברה כולל את ברקת, שפרט להיותו מנכ"ל מכהן כיו"ר הדירקטוריון; צ'ארלס פדרמן; ג'וזף גלברמן; וויליאם לארסון; איזבל מקסוול; וגיל שויד.
פיטורים של 44% מכוח האדם
לאחר פיטורי 44% מעובדיה שביצעה בקווב בספטמבר 2002, סיימה את השנה עם 84 עובדים מתוכם 36 מועסקים במחקר ופיתוח, 15 במכירות, שיווק ופיתוח עסקי, 15 בשירותים מקצועיים ותמיכה טכנית ו-18 במחלקות הכספים והאדמיניסטרציה. החברה החלה ברבעון הרביעי של השנה בתוכנית רה ארגון חדשה (הקודמת היתה ביולי 2001), ובמסגרת קיצוצי העובדים התפנה לה מקום במשרדיה בסן חוזה, קליפורניה וברמת גן. החברה מציינת כי היא במו"מ לשינוי החוזים במקומות הללו במטרה לחסוך בהוצאות.
עוד עולה מהמסמך כי בשנת 2002 כ-20% מהכנסות החברה נבעו מ-SAP ו-11% מהיולט פקארד. יצויין, כי כפי שפורסם כאן בעבר, הסכם ה-OEM בין בקווב ו-SAP פקע ב-2002 אך באחרונה היא חתמה עימה על הסכם חדש. יחד עם זאת, היה זה הסכם חזק פחות עבור בקווב, שכן הוא אינו מחייב את SAP לרכוש ממנה מוצרים כלשהם ולכן היא מזהירה כי אין לדעת אל נכון מה יהיו ההכנסות מ-SAP בעתיד. בינתיים, גם פקיעת ההסכם לא הורידה אותן כאחוז מההכנסות.