"תוצאות המחאה כבר מגולמות במחירי המניות"

רונן מטמון, מנהל ההשקעות הראשי של קופות הגמל והפנסיה של אקסלנס נשואה, סבור שהירידות האחרונות מבטאות את הפגיעה במונופולים בעקבות ועדת הריכוזיות ■ הוא ממליץ על איזון בתיק עד שתחלוף האי ודאות, ומעדיף את מניות הבנקים וחיפושי הגז

>> השווקים הפינננסיים בעולם אינם מתנהלים בימים אלה בצורה חופשית. התערבות גסה במשק של בנקים מרכזיים וממשלות משפיעה באופן מהותי על המחירים בכל סחורה שרק אפשר לדמיין: מחירי מניות, אג"ח, סחורות ונכסי נדל"ן ואפילו מחיר הכסף נתונים לשינויים חדים כתוצאה מכל תוכנית הרחבה או צמצום במדיניות המוניטרית או הפיסקלית של מדינות.

עובדה זו מביאה את רונן מטמון, מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס נשואה גמל ופנסיה, להתמקד במאפיין אחד בלבד של תיק ההשקעות שלו: איזון. "זו תקופה של אי ודאות שחייבים להיות בה עם תיקים מאוזנים, בלי פינות. זה לא הזמן להיות אגרסיביים לשום כיוון. אני לא הייתי מציע לאף אחד להיות חשוף בצורה משמעותית למרכיב מסוים בתיק", אומר מטמון.

כמנהל השקעות, אומר מטמון, הוא עובד מול תרחישים אפשריים כשלכל תרחיש, במצב רגיל, ניתנת הסתברות. בתקופה האחרונה, הוא מעיד, בלתי אפשרי לעשות זאת. "כל הודעה גוררת קפיצות משמעותיות או נפילות חדות. אובמה מציע משהו והשווקים קופצים. סוכנות דירוג מוציאה הודעה לעיתונות ומפילה את השווקים. הבנק המרכזי באירופה רומז לתוכנית כלשהי ושוקי האג"ח מזנקים".

ומכיוון שאי אפשר לצפות את פעולותיהם והצהרותיהם של כל קובעי המדיניות בעולם, קשה מאוד לדעת מה עומד לקרות בשווקים בתקופה הקרובה. במקרים רבים לא רק שקובעי המדיניות עצמם לא יודעים מה יעשו בחודש הבא - הם גם אינם בטוחים מה יהיו ההשפעות של פעולותיהם על השווקים. "כיום לא רק שאי אפשר לתת הסתברות לתרחישים שונים, כל תרחיש בפני עצמו כולל אי ודאות הרבה יותר גדולה מפעם", אומר מטמון.

זריקת הרגעה לחולה

את הבעיה החמורה ביותר מזהה מטמון באירופה. שם עשויות כל תוכניות ההצלה והסיוע למיניהן להיגמר ברע. "הבנקים האירופיים במצב לא טוב, ותוכניות הסיוע מאפשרות להרוויח זמן - אבל זה לא יכול להימשך לנצח. יכול להיות שבסופו של דבר זה ייגמר ברע. זה כמו לקחת בן אדם חולה ולתת לו זריקת הרגעה. פעם, פעמיים או שלוש זה יכול לעבוד, אבל בסופו של דבר צריך לפתור את הבעיה מיסודה", אומר מטמון.

הפחד הגדול, לדבריו, הוא שקובעי המדיניות יאבדו את אמון הציבור. "אם הציבור לא יאמין שבמקרה של נפילה של בנק גדול יהיה מי שיאסוף את השברים, זה יביא לבריחה מיידית של כסף ולקריסה. עד כה נראה שיש נכונות מצד המוסדות לתמוך בשוק כשצריך, אבל אי אפשר לדעת איך זה ייגמר".

שוק ההון בישראל, אומר מטמון, נפגע עד כה יותר מהשווקים בעולם בשל הצטרפות של כמה גורמים: "בכלכלה גלובלית מובן שיש השפעות הדדיות. כשאירופה וארה"ב יורדות גם ישראל יורדת. יותר מכך, אפשר לראות שהמרווחים בין התשואות, אג"ח קונצרניות מול אג"ח מדינה, נפתחים ונסגרים בעיתוי דומה בישראל ובארה"ב. זה אומר שהסיכונים הם גלובליים".

ובכל זאת, מציין מטמון, השוק בישראל נפגע יותר בשל החמרת המצב הגיאופוליטי והמחאה החברתית. "המחאה החברתית היתה ממוקדת בעיקר בנושא המונופולים, וכשאני מסתכל על רשימת החברות במדד המעו"ף (ת"א 25), כולו מורכב ממונופולים או אוליגופולים. בתחום התקשורת פרטנר וסלקום נפגעו ועוד ייפגעו, בתחום הגז היו לנו את מסקנות ועדת ששינסקי, שופרסל וחברות המזון נמצאות גם הן על הכוונת ובמלחמות נמשכות מול הצרכנים".

עם זאת, מטמון סבור שלאחר הירידות החדות שראינו בשבועות האחרונים, השוק כבר מגלם את הפגיעה במונופולים בעקבות תוצאות ועדת הריכוזיות והמחאה החברתית. "רוב המחאה כבר מתבטאת במחירי המניות בשוק. בעבר נזהרנו מלהשקיע בחברות בעלות רנטה מונופוליסטית, וזה מתברר כהחלטה נכונה. כיום אנחנו עושים התאמות", אומר מטמון. בתחום האג"ח, הוא מדגיש, הניתוח שונה - עיקר הדגש שם הוא על תזרים המזומנים. הבנקים המסחריים הגדולים, הוא מעריך, לא יפשטו רגל, וחברות עם תזרים מזומנים יציב לא יוכלו להתחמק מלהחזיר את החובות שלהן.

תיק ההשקעות המומלץ של מטמון מפוזר ומאוזן מאוד. בתיק אין אפיק השקעה הזוכה ליותר מ-15% מהתיק, וההמלצה כוללת פיזור גם בתוך כל אחד מהאפיקים בין ניירות ערך שונים.

מרכיב המניות בתיק מכיל 15% מניות בישראל ו-15% מניות בחו"ל. "רמת המכפילים כיום בישראל ובעולם היא אטרקטיבית", אומר מטמון. "במדד ת"א 100 ובמדד MSCI All Country רמת המכפילים היא 10 לעומת מכפילים היסטוריים של 14. הסיבה העיקרית היא התשואות הנמוכות יחסית באג"ח הממשלתיות". המניות המועדפות על מטמון בישראל הן מניות הבנקים, הנסחרות ברמות מכפילים של כ-0.7 על ההון העצמי, ומניות חיפושי הגז, שאת המסחר בהן מגדיר מטמון "תנודתי, אך עם פוטנציאל גבוה".

הפיזור בין ישראל לחו"ל מחייב הגנה מטבעית. את החשיפה שלו למט"ח מגדר מטמון באמצעים שונים, אולם עבור מי שמבקש להיחשף למדדים בחו"ל ללא החשיפה המטבעית ממליץ מטמון על תעודות סל שקליות על מדדי חו"ל: "בתעודות אלו אפשר להרוויח מעליות במניות ולא להיפגע אם הדולר נחלש אל מול השקל".

חלק דומה של התיק מקצה מטמון לאג"ח קונצרניות: 15% בישראל ו-15% בחו"ל. בישראל ממליץ מטמון על אג"ח של חברות תזרימיות שפועלות בשוק המקומי ושל חברות המשקיעות בנדל"ן מניב בחו"ל. כדוגמה הוא נותן את חברת הסלולר סלקום, חברת אמות המשקיעה בנדל"ן באזור המרכז וחברת גזית גלוב המשקיעה בנדל"ן מניב בארה"ב. בחו"ל ממליץ מטמון להתמקד בחברות תקשורת עם הון עצמי גבוה כמו ברזיל טלקום ובענף הבנקאות. הבנקים המסחריים הגדולים, מניח מטמון, לא יפשטו רגל.

5% מהתיק המומלץ מושקעים בסחורות. לדברי מטמון, רכיב הסחורות בתיק משפר את יעילות התיק ביחס הסיכון-תשואה שלו. ב-17 השנים אחרונות, הוא מציין, סחורות עשו תשואות עודפות של כ-2% מול מדד המניות, ברמת סיכון שוק ומטה.