התחרות מחייבת ניתוק של נכסים ריאליים מפיננסיים

אבל הוועדה לא הלכה עד הסוף כדי להבטיח תחרות מלאה במשק

>> המלצות ועדת התחרותיות בראשות מנכ"ל משרד האוצר הפורש, חיים שני, תוארו על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל כנועזות ופורצות דרך ברמה עולמית.

ההמלצות אכן אמיצות וצפויות לקדם את התחרות במשק וחלקן אכן חסרות תקדים. עם זאת, מקריאת הדו"ח שפורסם השבוע, עולה תחושה שהסופרלטיבים נועדו לא רק לפרגן אלא גם להסתיר את העובדה שהוועדה לא הלכה עד הסוף כדי להבטיח תחרות מלאה במשק.

בתחום הפרדת נכסים ריאליים מפיננסיים, ההיגיון של הוועדה היה שצעד בכיוון יפתור בעיות של תחרות מוגבלת באשראי, הנובעת משיקולים זרים של בעל שליטה ומחשש של מתחרים מחשיפת סודות עסקיים. לכן, ראוי היה שהוועדה תמליץ על הפרדה מלאה בין אחזקות ריאליות לאחזקות בבנקים ולגופים חוץ-בנקאיים נותני אשראי (מוסדיים). במקום זה, בחרה הוועדה ללכת רק חלק מהדרך, ולאפשר לבעלי אחזקות ריאליות קטנות יחסית להחזיק בבנק. כך, לדוגמה, מסתמן שמשפחת עופר תוכל להמשיך להחזיק בבנק מזרחי טפחות, שרי אריסון תוכל להמשיך להחזיק בבנק הפועלים וצדיק בינו יוכל להמשיך להחזיק בבנק הבינלאומי, אם ימכור אחזקותיו בבית הזיקוק אשדוד או בפז.

בתחום הממשל התאגידיהיו לוועדה המלצות פורצות דרך, גם ברמה העולמית. ההמלצה להוריד את שיעור ההשפעה של בעלי שליטה בחברה במורד הפירמידה לשיעור האחזקה הישירה בה, היא יצירתית וחסרת תקדים. זו המלצה שתשקף בצורה נכונה את ההשפעה הראויה של בעל שליטה ותשמור טוב יותר על בעלי מניות המיעוט מפני בעל השליטה.

חלק מהמלצות ועדת התחרותיות אמורות להקשות על עסקות בעלי עניין. למשל, הצורך להוכיח ניסיון מכירה של החברה לגורם שלישי לפני ביצועה, ולא להסתפק בהערכת שווי או מינוי דירקטורים חיצוניים שלא על ידי בעל השליטה.

בהתחשב במציאות הישראלית, שבה כולם מכירים את כולם, ובהתחשב בכך שיש לא מעט דירקטורים חיצוניים או מטעם המיעוט שמשמשים חותמת גומי של בעל שליטה - נדרש לגבות את ההמלצות ברגולציה מוקפדת. יש לפעול לחיזוק הרגולטורים בשוק ההון ולדרבן אותם להפגין יותר נחישות באכיפת הסדר התחרותי החדש. בנוסף, יש להבטיח שהחוליה האחרונה בשרשרת, המערכת המשפטית, לא תירתע מענישה מרתיעה.