ההמלצה הנועזת ביותר: הגבלת השליטה של הפירמידות בחברות נכדות

>> בין שלל ההמלצות של ועדת הריכוזיות, נראה כי ההמלצה לאחד את השליטה בהצבעה ובהון בחברות פירמידה היא המרחיקת לכת מכולן. כה מרחיקת לכת, עד שחברי הוועדה חששו לאשר אותה, ולכן היא נשארה בגדר המלצה הדורשת עיון נוסף במסגרת השימועים הציבוריים שייערכו להמלצות הוועדה. אם ההמלצה תתקבל, היא עשויה לחולל מהפך במבנה חברות האחזקות בישראל, עד כדי פירוק הפירמידות.

על פי ההמלצה, האחזקה המשורשרת של חברת אחזקות בחברות-הבנות שלה (מבנה הפירמידה) תפגע בשליטה שלה. כך, חברה ששולטת ב-51% בחברה-בת, ושולטת שוב ב-51% בחברה-הנכדה, בפועל מחזיקה בשליטה מלאה בחברה-הנכדה - אף שהאחזקה שלה בהון היא רק של כ-26% (51% כפול 51%). המצב הפרדוקסלי כיום הוא שהחברה בקודקוד הפירמידה שולטת שליטה מלאה בחברה-הנכדה, באמצעות החזקה של כרבע בלבד ממניותיה.

על פי ההמלצה החדשה, השליטה העודפת של החברה-האם מעבר לאחזקתה בהון - תימחק. כלומר, לחברה-האם ייספרו מעתה רק אחזקותיה בכ-26% מהון המניות של החברה-הנכדה. מכיוון שהציבור מחזיק ב-49% נוספים, סך כל הון המניות של החברה ימנה כביכול 74 מניות, מתוכן מחזיק בעל השליטה ב-25. משמע, חלקו של בעל השליטה בשליטה בחברה ידולל מ-51% (שליטה מלאה) ל-33% בלבד.

הדילול של השליטה הופך את כל המבנה של הפירמידה למוטל בספק. היתרון היחסי של הפירמידה הוא היכולת להשתלט על הרבה מאוד חברות באמצעות מעט מאוד הון. כאשר הפער בין ההון לשליטה מבוטל, או לכל הפחות קטן מאוד - לא ברור אם יש טעם בכלל להמשיך ולהחזיק בפירמידות שליטה. זאת הסיבה כי חלק מחברי ועדת הריכוזיות מעריכים כי אימוץ ההמלצה הזו משמעה בפועל פירוק הפירמידות.

עם זאת, אחרים סבורים כי גם עם אחזקה של 33%, בעל השליטה עדיין נשאר בעל המניות הגדול ביותר בחברה וכדאי לו להמשיך להחזיק בה. שליטה זו כמובן תהיה פחות מבוצרת מבעבר, ובעל השליטה יהיה חייב לרכוש עוד מניות, או לחלופין להקפיד על ניהול איכותי מאוד של החברה כדי שהוא ייהנה מתמיכה של הציבור בעלי המניות. בכל מקרה, הציבור יוצא נשכר.

ההמלצה הועלתה בפני הוועדה על ידי פרופ' אריה בבצ'וק מאוניברסיטת הרווארד, שנחשב אחד המומחים המובילים בעולם להגנה על זכויות המיעוט. מאחר שמדובר בהצעה חדשנית ונועזת יחסית, חברי הוועדה חששו לאמץ אותה, ובתקופה הקרובה היא תעמוד לשימוע של הציבור.

בפועל, כל המלצות הוועדה פתוחות לשימוע, עד לפרסום הדו"ח הסופי של הוועדה בעוד שלושה חודשים, כך שאין הבדל מהותי במעמדה של המלצה זו משאר ההמלצות. עם זאת, ברור כי ההחרגה שלה נועדה לאותת כי מדובר בהמלצה שנויה מאוד במחלוקת, שהוועדה רוצה לשמוע את תגובות הציבור לגביה לפני שהיא תחליט לאמץ אותה באופן סופי.