אפריקה מנפיקה אופציות למנהליה על "הצלחות עבר"

>> מניות אפריקה ישראל נסחרות בימים אלה בשפל, ומתנדנדות במסחר במחירים של 10-12 שקלים למניה. מדובר במחירים הריאליים הנמוכים ביותר שבהם נסחרה המניה. מתחילת השנה איבדה אפריקה 46%, מאז הסדר החוב איבדה אפריקה 66.6% ומאז השיא במאי 2007 איבדה אפריקה 98% משוויה.

בעיתוי האומלל הזה, כשהמניות נסחרות בשפל, דירקטוריון החברה מצא לנכון לצאת בהנפקת אופציות לעובדים. אפריקה כנראה מודעת לכך שבעיתוי של משבר חריף בשווקים עלולים להיות עיוותים שייצרו פער מלאכותי בין מחיר המניה בשוק לבין השווי הכלכלי של החברה, ולכן בחרה במחיר מימוש לאופציות של 24.76 שקל למניה, שהוא קצת יותר מכפול ממחיר המניה בשוק.

אפריקה קבעה מחיר מימוש זה בנוסחה הבאה: מחיר המניה הממוצע ב-90 ימי המסחר האחרונים בתוספת 25%. אפריקה לא מסבירה מדוע בחרה להוסיף למחיר הממוצע שהתקבל 25% ולא כל מספר שרירותי אחר. היעדר הסברים של החברה עלול ליצור הרושם כי דירקטוריון החברה סימן מחיר מימוש שנראה לו סביר, ורק אחר כך הציג נוסחה שתוביל למחיר המימוש שעליו הוחלט.

לפי דו"חות הרבעון השני, ההון עצמי של אפריקה הסתכם ב-4 מיליארד שקל, הון עצמי של 33.85 שקל למניה. מחיר המימוש שקבע הדירקטוריון, 24.76 שקל למניה, מייצג לחברה הון עצמי של 2.92 מיליארד שקל. כך, מחיר המימוש שנקבע לאופציות שיוענקו למנהלים משקף מכפיל הון של 73%, כלומר נמוך מההון העצמי של החברה. לאורך זמן מחיר מניה במסחר הנמוך מההון העצמי יכול לשקף בעיקר את חוסר אמון הציבור בהון העצמי החשבונאי בדו"חות אפריקה. העובדה שהיא בוחרת לתגמל את מנהליה בתרחיש שהמניה תיסחר במחיר הגבוה מ-73% מההון העצמי, ולא בוחרת במחיר מימוש שזהה להון העצמי, מעלה את השאלה מדוע הדירקטוריון אינו מתייחס להון העצמי החשבונאי. האם הנתון הזה אינו מייצג?

אם הדירקטוריון סבור שההון העצמי שהחברה מציגה בדו"חות כן מייצג את השווי האמיתי של נכסי החברה בניכוי ההתחייבויות, ובכל זאת בוחר להעניק למנהלים אופציות במחיר מימוש הנמוך מההון העצמי, הוא בוחר למעשה לתגמל את המנהלים על "הצלחות העבר". זאת אף שמכשיר הנפקת האופציות למנהלים נועד לתגמל אותם על הצלחות העתיד.