למטבע מוביל דרושה הנהגה כלכלית

הדעה המקובלת אצל רוב הכלכלנים היא שאמנם לאירופה בעיות כלכליות ופיננסיות קשות, אך לארה"ב בעיות כלכליות-פיננסיות קשות ומורכבות אף יותר, כשבראש ובראשונה היא נושאת על גבה חוב עצום שאין לו אח ורע בעולם.

עם זאת, בניגוד לנעשה באירופה, לארה"ב יש יכולת לקבל החלטות ולהתמודד עם בעיות מרכזיות, כאשר תוכנית אובמה לעידוד התעסוקה מהווה דוגמא לכך. באיחוד האירופי לעומת זאת אפשר למקד את הבעיה לנקודה עיקרית אחת – חוסר הנהגה.

אם לאיחוד היה היום שר אוצר אחד, הנהגה אחת שהייתה מקבלת החלטות, הנהגה שיודעת לבצע את השינויים המבניים הנדרשים והיה לה את מלוא הסמכות בקרב המדינות החברות באיחוד לבצע שינויים אלו, אזי האיחוד היה יכול להתגבר על המשבר הנוכחי.

החלטות כמו גובה הסיוע לכל מדינה, הטלת סנקציות על מדינות שלא עמדו בקריטריונים המהותיים מהאיחוד, שינויים פיסקאליים שמדינות חייבות לבצע – פשוט לא מתקבלות. האיחוד האירופי עסוק ב"משחקי כבוד" ובמצב כזה אין מי ש"ירים את המושכות" ויוציא אותו מהבוץ.

אי היציבות הכלכלית באירופה נובעת ממשבר החובות של המדינות הסוברניות ומנסיקה בהיקף האשראי הפרטי שעלה בחדות במהלך 3 השנים האחרונות, תומך בחשש ליציבות גוש מדינות היורו.

בנוסף, חשש מפני התפשטות משבר החובות למדינות נוספות מחוץ לקבוצת ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה אירלנד יוון וספרד) ובראשם מדינות כבלגיה והולנד, תומך בהמשך היחלשות היורו אל מול המטבעות העיקריים בזירה הגלובלית בטווח הקצר-בינוני.

משבר אמון בגוש היורו

פעילותן הערה של גרמניה וצרפת - מובילות המדיניות המוניטארית בגוש - נתקלת בהתנגדויות ובהערמת קשיים מצד מדינות חברות בגוש היורו הנדרשות לסייע למדינות שבמשבר. דרישת ממשלת פינלנד להפקדת ביטחונות ראויים כתנאי לסיוע הכלכלי הנרחב נתקלו בהתנגדות עזה מצד הממשל היווני, שנמצא על סף פשיטת רגל.

אי הוודאות באשר ליכולת יישום הצעדים הנדרשים לפיקוח ושליטה מרכזית לא רק על המדיניות המוניטרית (כפי שקורה כיום באמצעות ה-ECB הבנק המרכזי האירופי) אלא ובמיוחד גם על זו הפיסקלית תומכים בהערכתנו כי המסחר באירו צפוי להמשיך ולהיות תנודתי בטווח הקצר-בינוני.

היורו צלל בשבוע החולף מרמות של 1.4250 יורו לדולר לעבר רמת 1.3650, וצפוי להמשיך ולהיחלש פריצת רמת 1.3480 עשויה לפתוח את הדרך להמשך התנועה לעבר רמת 1.3060 ואף יותר. היחלשות זו של היורו מול הדולר, שתלווה בתנודתיות גבוהה במסחר, צפויה להתבצע במהלך הימים/שבועות הקרובים.

להערכתנו, בראייה לטווח ארוך צפויה גרמניה ליטול את המושכות הכלכליות, בגיבוי צרפתי, מהלך שיוביל להגבלת היקף ההנפקות העצמאיות לכל אחת מחברות הגוש בהתאם למכסה אשר תיקבע במוסדות הגוש.

הכוונה במהלך היא ליצור מנגנון לפיו החריגה מתקרת נפח האשראי המוקצה תוחרג ולא תחסה תחת מטריית ערבות הגוש האירופאי. מהלך כזה עשוי להשיב את האמון בגוש היורו וביורו.

בשלב הנוכחי ביקושים מובנים מצד בנקים מרכזיים, מוסדות וגופים פיננסיים בינלאומיים הפועלים לגיוון הרכב אחזקותיהם תומכים בשער האירו וממתנים את היחלשותו.

מה ההשפעה על השקל?

היחלשותו של היורו בעולם/התחזקות הדולר צפויה לתמוך בהיחלשות היורו גם אל מול השקל. אמנם התחזקותו של הדולר בעולם צפויה להשפיע על התחזקותו גם בשוק המקומי, אך יש לזכור כי בשוק המקומי קיימים כיום גורמים רבים המושכים לכיוונים מנוגדים.

מצד אחד העלאת דרוג האשראי של ישראל ל-A+, הנתונים הכלכליים הטובים המצביעים על כלכלה משגשגת ויציבה לצד היצעי המט"ח תומכים בייסוף מחודש של השקל.

מנגד, אי היציבות הגיאו-פוליטית (המשבר עם טורקיה, הכרזה על מדינה פלסטינאית, חוסר יציבות במצרים) וכן המאבק החברתי ותוצאותיו הינם גורמים העשויים לתמוך בהחלשות השקל.

לסיכום, התחזקות מוגבלת של הדולר בשוק המקומי לצד היחלשות משמעותית של היורו בעולם עשויה לתמוך בירידת השער המוצלב יורו/שקל אף אל מתחת לרמת ה-5 שקלים, כאשר לפני שבועיים נסחר סביב רמת 5.24.

עם זאת, לא מדובר בגזירה משמים. אם המדינות החברות באיחוד האירופאי, בעיקר גרמניה וצרפת, יתאוששו וייקחו כמה החלטות קשות והכרחיות, נוכל לראות את האיחוד ואת היורו מטפסים בחזרה למקומם הטבעי כאחד מאבני היסוד של הכלכלה הבינלאומית המודרנית.

הכותבת היא ורד יצחקי – מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים.