דש ניירות ערך: "הסינדול" של העלאת הדירוג

חברות הדירוג באמת מפתיעות לאחרונה. מי היה מאמין שבעיצומו של המשבר העולמי יעלה דירוג האשראי למדינה שכה תלויה בצמיחה הכלכלית בעולם, שעומדת לקראת אירועים לא פשוטים בזירה הגיאופוליטית, ובנוסף לכך מדיניותה הכלכלית, אשר הובילה לשיפור בדירוג, מאותגרת על ידי מחאה חברתית!

לנו כאזרחי המדינה, לא נותר אלא להיות גאים על הצעד בו נקטה חברת הדירוג S&P. למתבונן מהצד, לעומת זאת, הכרזתה עשויה להיות לא מובנת, בדומה לשיקוליה מאחרי ההחלטה להוריד את דירוגה של ארה"ב בתחילת אוגוסט, שלא זכו להבנה מצד משקיעים רבים.

באופן כללי השפעותיה של העלאת הדירוג על המשק אמורות להיות חיוביות. דירוג גבוה יותר אמור להוריד את עלויות המימון לממשלה ולפירמות, להגביר את זרימת ההשקעות אל תוך המדינה ולהעלות את רווחת אזרחיה. יחד עם זאת, כעת, בנסיבות הקיימות בכלכלה העולמית, ההשפעות החיוביות של העלאת הדירוג ימתינו עד אשר תחזור היציבות.

מדינת ישראל אינה עומדת לגייס כספים בחו"ל, וגם אם הייתה מגייסת, אף על פי העלאת הדירוג הייתה משלמת פרמיית סיכון - ריבית מעבר לתשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב - בין הגבוהות ביותר בחמש השנים האחרונות. כמו כן, לא נראה שזרם ההשקעות אל ישראל יגבר בתקופה הקרובה, על רקע הרעה במצב הכלכלי בעולם והסיכונים הגיאופוליטיים עימם עומדת ישראל להתמודד.

בטווח הקרוב העלאת הדירוג אף עלולה ליצור סיבוכים. מדיניותה של הממשלה בעשור האחרון הממוקדת להקטנת הסקטור הציבורי, אותה משבחת חברת הדירוג, מסמלת בעיני מובילי המחאה החברתית את "הקפיטליזם החזירי".

אומנם תמיכתה של חברת הדירוג מעניקה גיבוי למדיניות הממשלה, אך היא גם "מסנדלת" את חופש הפעולה שלה ביכולתה לתת פתרונות לדרישות המחאה.

בהודעתה מציינת חברת הדירוג שהיא מבינה שמענה לדרישות ההמחאה יחייב קצת יותר מאשר שינוי במבנה הפנימי של התקציב מבלי לשנות את גודלו, אך מנגד מעניקה דרגת חופש מאוד קטנה על ידי ציון גובה הגירעון שהיא מצפה לו בדיוק כפי שנקבע בתקציב המקורי.

חופש הפעולה של הממשלה יוגבל גם בגלל ההתרחשויות הכלכליות. לאור ההרעה במצב המאקרו-כלכלי בעולם, הצמיחה בישראל בשנה הבאה תהיה ככל הנראה נמוכה מן התחזית של 4% העומדת בבסיס התקציב הדו-שנתי. כתוצאה מכך הכנסות ממסים יהיו נמוכות מן המתוכנן.

בסופו של דבר, הממשלה צועדת למצב מאוד לא פשוט שניתן לסכמו בשלוש נקודות:
1. יהיה פחות כסף אפילו ממה שתוכנן לנצל בתקציב המקורי.
2. יהיו דרישות להגדיל את ההוצאות מעבר למתוכנן.
3. הממשלה תהיה "מסונדלת" מצד חברות הדירוג. דירוג אשראי גבוה יותר מחייב סטנדרטים גבוהים יותר. במידה ותראה חברת הדירוג שינויים לא רצויים מבחינתה במדיניות הממשלה, היא עלולה בשלב ראשון להוריד את תחזית הדירוג ובשלב הבא גם את הדירוג. לא נשכח שבעולם של היום במיוחד, ההשפעות הטובות של העלאת דירוג הרבה פחות משמעותיות מאשר אלה של הורדת דירוג.

משרד האוצר מקווה להשתמש בדירוג האשראי הגבוה כמגן מפני דרישות המחאה, אך העלאת הדירוג עלולה להכניס את הממשלה למלכוד פוליטי שבו היא תצטרך לבחור בין אובדן פופולאריות והתמודדות עם גל מחאה חזק עוד יותר מהקודם, ובין הסיכון שתיענש על ידי חברות הדירוג.

הכותב הוא אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בדש ניירות ערך והשקעות.