האם פעילות "ועדת הריכוזיות" משפיעה על מניות הטייקונים?
מה עשו מניות החברות שבשליטת הלווים הגדולים של המשק מאז תחילת השנה ומרמות השיא?

האם פעילותה של "ועדת הריכוזיות" פוגעת במניות הטייקונים? בחינת ביצועי מניות החברות המוחזקות על ידי הלווים הגדולים במשק מתחילת השנה מלמדת שייתכן שהתשובה על השאלה היא חיובית. מאז חודש ינואר רשמו מניות חברות האחזקה שתחת שליטתם של הטייקונים (או חברות בקבוצות העסקיות שלהם) ירידות של עשרות אחוזים בערכן, בעוד מדד תל אביב 100 רשם ירידה של כ-11% בלבד.
כך למשל, מתחילת השנה מניית אידיבי אחזקות - חברת האחזקות שבאמצעותה שולט נוחי דנקנר בקבוצת אי.די.בי - רשמה ירידה של 43%. באופן דומה, מניית קבוצת דלק - העומדת בראש הפירמידה העסקית של יצחק תשובה - רשמה נפילה של 19%; חברה לישראל - חברת האחזקות שבשליטת משפחת עופר - נפלה ב-16%; פרטנר שבשליטת אילן בן דב רשמה ירידה של 31%, ושיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון רשמה גם היא נפילה של 19%.
בהשוואה לרמות השיא בהן נסחרו בעבר המניות, מדובר אף בנפילה משמעותית ועמוקה יותר: כך, מניית אי.די.בי מסכמת ירידה של 44% מהשיא שרשמה בספטמבר 2010; קבוצת דלק - ירידה של 27% משיאה; החברה לישראל רשמה ירידה של 22%, ועוד.
ייתכן כי הסיבה לירידות החדות במניות נעוצה בפעילותה של הוועדה להגברת התחרותיות ("ועדת הריכוזיות"), שהוקמה באוקטובר 2010 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ. הוועדה פועלת בין השאר לבחינת סוגיית ההפרדה של נכסים פיננסיים (בתי השקעות, חברות ביטוח או בנקים) מנכסים ריאליים (חברות תעשייתיות או טכנולוגיות), סוגיית שליטתם של הלווים הגדולים על פירמידות עסקיות גדולות, וסוגיית ההשלכות הכלל-משקיות של מיזוגים ורכישות.
צפויים להיפגע מהגבלות אלה במיוחד: דנקנר, תשובה, אריסון ומשפחת עופר
הקבוצות העסקיות הגדולות במשק עשויות להיפגע מהחלטותיה של ועדת הריכוזיות בשני היבטים. ראשית, הן עלולות להיפגע מהחלטת הנוגעות לעצם קיומה של הפירמידה העסקית - בהן פירוק הפירמידות, מיסוי על דיבידנדים בין חברות או אי הכרה לצרכי מס בהוצאות למימון רכישת חברות על ידי הון עצמי נמוך ומינוף גבוה. מי שצפויים להיפגע מהגבלות אלה הם במיוחד דנקנר, תשובה, אריסון ומשפחת עופר, המחזיקים בפירמידות העסקיות הגדולות בישראל.
שנית, מספר קבוצות עשויות לספוג זעזוע נוסף, כתוצאה מהחלטה אפשרית על הפרדה בין נכסים פיננסיים לבין עסקים ריאליים. מי שייפגעו מהחלטה שכזו הם דנקנר, שייאלץ להיפרד מחברת הביטוח כלל (שנמצאת כבר היום על המדף); תשובה, שייאלץ לוותר על חברת הביטוח הפניקס ובית ההשקעות אקסלנס-נשואה; אריסון, שעלולה להתבקש למכור את בנק הפועלים; ומשפחת עופר ומוזי ורטהיים - המחזיקים בבנק מזרחי-טפחות.
מעבר לכך, הגברת התחרותיות בענפי המשק השונים בהם פועלות הקבוצות העסקיות הגדולות עשויה להיתרגם לשחיקה ברווחים ולפגיעה בתוצאות הכספיות. ייתכן שכבר עתה המשקיעים מתחילים לתמחר פגיעה עתידית בקבוצות בשל פעילות הוועדה, שצפויה להציג את מסקנותיה בסוף החודש.



