ת"א לא מתרגשת מהנכסה: "אחד הימים הכי משעממים שהיו לנו השנה"

מחזור המסחר בבורסה נמוך מאוד - 560 מיליון שקל; עידו אמריליו מפסגות: "הזרים מוכרים מניות בנקים, ובמיוחד הפועלים ולאומי"

איש מול מחשב עם גרפים
איש מול מחשב עם גרפים | צילום: GettyImages/אימג'בנק

העימותים בין חיילי צה"ל לבין מפגינים בגבול הסורי התחדשו היום במסגרת אירועי "יום הנכסה" (יום אסון מלחמת 67') אך המשקיעים בבורסה בתל אביב מגיבים באדישות לאירועים. הטלוויזיה הסורית דיווחה על 4 מפגינים הרוגים מירי צה"ל. כוחות היבטחון אישרו כי בוצע ירי לעבר פלג גופם התחתון של מפגינים שניסו להתקרב לגדר במג'דל שמס.

 

"זהו אחד הימים הכי משעממים שהיו לנו השנה", אמר היום עידו אמריליו, מנהל דסק מניות בבבית ההשקעות פסגות. "נכון לשעה 14:00, מדובר במחזור מאוד נמוך של 560 מיליון שקל - חצי מהממוצע היומי, וזאת לאחר שהממוצע היומי כבר צנח מתחילת השנה. המכירות היום נובעות מהמצב הגיאו-פוליטי ואירועי הנכסה. הזרים שאלו מה תהיה מידת ההשפעה על המסחר, ויש חשש מסויים. אפשר לראות זאת דווקא במניות הבנקים, שמגלמות את המצב הכללי במשק. המניות יורדות מאז הבוקר, ובמיוחד מניות הפועלים ולאומי".

 

בתגובה לאירועים, רושמים המדדים המובילים בשעה זו ירידות. מדד ת"א 25 מאבד 0.5% ומדד ת"א 100 יורד בערך דומה. ת"א בנקים נחלש ב-1.1%, ואילו נדל"ן 15 משיל 1% מערכו. מדד מניות הגז והנפט עולה בכ-0.7%, בהובלת קבוצת דלק שמתקנת היום בכ-0.6%. מאז תחילת השנה מדד ת"א 25 רשם תשואה שלילית של 8%, ובחודש מאי לבדו השיל המדד 3.1%.

 

בולטת במסחר - מניית NY אלביט הדמיה שעולה כעת בכ-1% במחזור גבוה לאחר שהבוקר ירדה בעד 5%. המניה נסחרת על רקע מכתב ההרגעה למשקיעים שפירסם הבוקר בעל השליטה, מוטי זיסר, ובו הוא מסביר שהשקעותיו הפרטיות נפרדות מאלו הציבוריות, כך שלא קיימת סכנה כלשהי למשקיעים. גם איגרות החוב של החברה שינו כיווון, ונסחרות כעת בעליות של 1%, כשהתשואה מגיעה לכ-13% (ראה הרחבה להלן).

 

"למרות המכתב שהוציא הבוקר זיסר, אין עדיין אמונה גדולה מצד המשקיעים במניה ובאג"ח. הדבר היחיד שהצליח המכתב לעשות הוא לעצור את זרם המוכרים מהבוקר", הסביר אמריליו.

 

גם בשוק הסולידי נרשמות ירידות. מדדי איגרות החוב הקונצרניות (תל בונד, 20,40 ו-60) יורדים בעד 0.1%. איגרות החוב הממשלתיות נסחרות בעליות שערים, כשהתשואה שלהן יורדת. איגרת חוב מסוג שחר (לא צמודה ובריבית קבועה) לפירעון בינואר 2022 נסחרת בעליה של 0.1% והתשואה עליה יורדת ל-5.22%.

 

רבים בשוק ייחסו את הירידות בתקופה האחרונה לשינויים הגיאופוליטיים המתרחשים בחודשים האחרונים באזור, ובהם ההפיכות במצרים ובתוניס, המהומות במדינות ערב וההכרזה הצפויה על מדינה פלסטינית באו"ם בספטמבר. כלכלני פועלים העריכו בסוף השבוע כי אי הודאות בשוק ההון תימשך ככל שנתקדם לקראת ההכרזה על המדינה הפלסטינית.

 

"הלחץ השלילי בבורסה נובע בעיקרו מגורמים שאינם כלכליים, קרי הסביבה הגיאופוליטית", הסבירו בבנק. "המשקיעים עשויים להמתין לדיון באו"ם ולהשלכותיו האפשריות על הסביבה המדינית-ביטחונית והכלכלית", הוסיפו. גם בלאומי היו שותפים לעמדה שהציג בנק הפועלים וטענו שהסביבה הגיאופוליטית ותוואי עליית הריבית במשק עלולים להביא להמשך הסנטימנט השלילי בטווח הקצר.

פקטור נוסף: ריח משבר החובות באירופה

אך דאגות המשקיעים באחד העם בשבועות האחרונים אינן מסתכמות רק בשינויים הגיאופוליטיים באזור. ריח משבר החובות המתחדש באירופה מעיק על הסוחרים, שמביטים בחשש אחר ההתפתחויות במדינות היבשת שנאנקות תחת חובותיהן, ובראשם יוון שדירוג האשראי שלה נחתך ב-3 רמות. נתוני מקרו שליליים שהצטברו בארה"ב במהלך השבוע האחרון ונתוני התעסוקה הגרועים בסוף השבוע, הוסיפו לאווירת הדכדוך הכללית ולחששות מפני פגיעה בקצב התאוששותה של הכלכלה הגדולה בעולם. גם אזהרת מודי'ס מפני אפשרות להורדת תחזית דירוג האשראי של ארה"ב העצימה את גל המכירות.

 

ואכן, גם ביום שישי ננעל המסחר בוול סטריט בירידות שערים, כשהבורסות מסכמות את רצף הירידות הארוך זה 7 שנים. מדד דאו ג'ונס ירד ב-0.8% ואיבד 2.3% בסיכום שבועי. מדד  S&P 500 נסוג ב-1% ואיבד בסיכום שבועי 2.3%. מדד נאסד"ק איבד 1.5% והשלים ירידה שבועית של 2.4%. מאז שמדד S&P 500 הגיע לשיא של כמעט שלוש שנים ב-29 באפריל, נחתך שווי שוקי המניות בארה"ב ביותר מ-650 מיליארד דולר. שוק האג"ח הממשלתיות האמריקאיות נסגר בעליות, והתשואה על האג"ח ל-10 שנים ירדה ב-0.03% לרמה של 3%.

 

בתוך כך, ממשלת יוון התחייבה בסוף השבוע להאיץ את תוכנית ההפרטה שלה ולגייס כ-50 מיליארד יורו עד שנת 2015, כחלק מהסכם הסיוע שהיא מקבלת מהאיחוד האירופי, הבנק המרכזי של אירופה (ECB) וקרן המטבע הבינ"ל (IMF). יוון תקצץ בנוסף עוד 28 מיליארד יורו מהתקציב שלה, כל זאת בתמורה להמשך קבלת הסיוע, וכדי לעמוד בתנאים לקבל סיוע נוסף - אותו מתכנן עתה האיחוד האירופי, שיצטרף לחבילת חילוץ של 110 מיליארד יורו שקיבלה יוון כבר לפני שנה.