כך תזיק המלחמה לכיס שלנו
בניגוד למלחמת לבנון השנייה שהתקיימה בתקופת גאות, המלחמה בעזה עלולה להעמיק את הגירעון בתקציב המדינה. התוצאה האפשרית: עליית תשואות באג"ח הממשלתיות, פיחות בשקל ופגיעה באפיקי השקעה
כשחיי אדם מוטלים על הכף במלחמה שניטשת ברצועת עזה, העיסוק בהשלכות הכלכליות של המלחמה נדחק לקרן זווית. זו כמובן תגובה טבעית ומובנת. ואולם כשמשקיעים נדרשים לקבל החלטות בזמן מלחמה, הם אינם יכולים להתעלם מקיומה ומהשפעותיה.
למעשה, כבר עכשיו ברור שהתמשכות הלחימה ברצועת עזה והשיתוק הכלכלי שאוחז באזור הדרום צפויים להשפיע על תקציב הממשלה בשנה הקרובה, ולהוביל כנראה להגדלה של הגירעון התקציבי. שלא כמו מלחמת לבנון השנייה, שפרצה בתקופה של גאות כלכלית בישראל ובעולם, כאשר הקופה הממשלתית תופחת - המלחמה הנוכחית תופסת את הקופה הממשלתית במצב של משיכת יתר.
בצד ההוצאות, המשבר הכלכלי מחייב את הממשלה לשריין סכומי כסף גדולים כדי לממן את תוכנית ההאצה של האוצר, שתכלול השקעה ממשלתית גבוהה מהמתוכנן. במקביל, בצד ההכנסות, צפויות ב-2009 דעיכה במגזר הפרטי עקב הפיטורים, הפחתות שכר וירידה ביצוא ובהשקעות פרטיות. דעיכה זו תגרום לירידה משמעותית בהכנסות המדינה ממסים.
שני התהליכים האלה לבדם אמורים להגדיל בשנה הקרובה את הגירעון הממשלתי באופן דרמטי. לתרחיש הלא נוח הזה מצטרפת כעת המלחמה בעזה, שעלותה נאמדת עד כה ב-2.4 מיליארד שקל. התמשכות הלחימה תגבה כמובן מחיר נוסף.
מסתמן: הגירעון התקציבי - הגבוה מאז 2003
התחזית הרשמית של האוצר בתקציב 2009 דיברה על גירעון מקסימלי של 1% תוצר. לאור המשבר הכלכלי ופתיחת המלחמה בעזה תחזית זו אינה רלוונטית יותר. מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל פיננסים, העריך בשבוע שעבר כי הגירעון התקציבי עלול להיות גבוה מהשיא של 2003, שהיה 5.3% מהתוצר.
באוצר עדיין אין תחזית רשמית חדשה, אבל בשיחות לא רשמיות כבר מדברים שם על גירעון ממשלתי גבוה של 5% תוצר ויותר ב-2009. התוצר של מדינת ישראל מוערך ב-2008 בכ-715 מיליארד שקל, ומכאן שגירעון כזה בתקציב הממשלה יחייב אותה לגייס כ-35-40 מיליארד שקל מעבר למתוכנן. המשק הישראלי לא חווה רמות כה גבוהות של גירעון מאז שנות ה-80 המוקדמות, לפני תוכנית הייצוב הממשלתית.
לגירעון ממשלתי גדול יש בדרך כלל השלכות מרחיקות לכת על הכדאיות של אפיקי השקעה שונים. ההשפעה הראשונה היא על איגרות חוב ממשלתיות - הכלי שדרכו מגייסת הממשלה את ההון הדרוש לפעילותה. מכיוון שבשוק ההון מתקיימת מערכת של כלים שלובים, ההשפעה משוק איגרות החוב הממשלתיות תזלוג הלאה גם לנכסים פיננסיים אחרים.
כיצד, אם כן, ישפיע גירעון ממשלתי גבוה על אפיקי ההשקעה השונים? הנה כמה אפשרויות:
1. איגרות חוב ממשלתיות
גירעון עמוק בתקציב משמעו צורכי גיוס הון גבוהים של ממשלת ישראל. בשנים האחרונות נהנתה מדינת ישראל מגבייה גבוהה של מסים בעקבות הצמיחה הכלכלית, וצורכי הגיוס הממשלתי היו נמוכים.
כתוצאה מכך, הגירעון הממשלתי התכווץ והלך והממשלה היתה יכולה להנפיק פחות אג"ח ממשלתיות (צמודות ולא צמודות), כשהריבית שנדרשה ממנה פחתה והלכה. תקבולי המסים איפשרו לממשלה להקטין את יחס החוב-תוצר לרמה של פחות מ-80%, לעומת רמה של כ-101% בסוף 2003. מצב זה צפוי להתהפך ב-2009, כשהממשלה תחזור לגייס סכומי כסף גדולים בהנפקת איגרות חוב חדשות.
למרות המצב הלא נוח, לטובת הממשלה משחק עדיין גורם אחד חשוב - המשקיעים בישראל ובעולם נרתעים עדיין מנכסים מסוכנים ומאג"ח קונצרניות ונוהרים לאג"ח ממשלתיות. תופעה זו גרמה לירידה חדה בתשואות האג"ח הממשלתיות לכל הטווחים ובכל העולם. הריבית על אג"ח שקליות של ממשלת ישראל שנפדות בעוד חמש עד שבע שנים היא כיום כ-4.5%, והריבית על אג"ח צמודות לאותה התקופה היא פחות מ-3%. היתרון מבחינת הממשלה הוא שהגיוסים הקרובים יבוצעו על ידיה בזול, כלומר בריבית נמוכה יחסית.
אבל לא בטוח שמצב זה יימשך עוד זמן רב. צורכי גיוס גבוהים של הממשלה עלולים לגרום לעודף היצע של אג"ח ממשלתיות, והדבר יגרום לעלייה בריבית שידרשו עליהן המשקיעים. בנוסף, אם משקיעים זרים שגם הם רוכשים אג"ח ממשלתיות ישנו את יחסם לישראל ויעריכו אותה כמדינה מסוכנת יותר - הן מבחינת היציבות הפיננסית והן מבחינה ביטחונית - הם ידרשו פרמיית סיכון גבוהה יותר מהממשלה, שמשמעותה ריבית גבוהה יותר.
גירעון ממשלתי גבוה משמעותו כמעט תמיד עלייה בתשואות על אג"ח ממשלתיות, והנקודה הנמוכה שבה נמצאות התשואות כיום ממילא תומכת בתרחיש של עליית תשואות כזו. מבחינת המשקיעים באג"ח ממשלתיות, אם כן, קיים סיכון - לפחות בטווח הקצר - להפסדי הון. ירידת מחירים באג"ח ממשלתיות, האפיק היחיד שעלה ב-2008, עלולה גם לפגוע בשווי חסכונות הציבור בקופות הגמל וקרנות הפנסיה.
2. תוכניות חיסכון בנקאיות ופיקדונות לטווח ארוך
הריבית על פיקדונות בנקאיים או תוכניות חיסכון נגזרת בעיקר מהתשואות שמציעות איגרות החוב הממשלתיות. הסיבה היא שהבנקים חיים מהמרווח שבין הריבית שהם משלמים על תוכניות החיסכון לבין הריבית שהם מקבלים על אג"ח ממשלתיות.
הריבית שמוצעת כיום בפיקדונות בנקאיים ותוכניות חיסכון נמוכה בגלל התשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות. בהנחה שמצב זה ישתנה במשך השנה, סביר לצפות לעלייה גם בריביות שיציעו תוכניות החיסכון והפיקדונות הבנקאיים. מי שהריבית הנוכחית שמציעים לו הבנקים אינה מספקת אותו יכול אפוא להמתין. עליית תשואות באג"ח ממשלתיות בהמשך השנה עשויה לגרום גם לעלייה בריבית שמציעים הבנקים לחוסכים ולמפקידים.
3. אפיקים קצרים
אפיקי ההשקעה לטווחים קצרים - קרנות כספיות, פק"מ ומק"מ - אינם צפויים להיות מושפעים במיוחד מצורכי הגיוס של הממשלה. אלה אמנם אפיקים שנותנים כיום תשואות נמוכות מאוד, כ-1.5% בשנה ופחות, אבל אלה גם אפיקים שנפדים בתוך זמן קצר, ולכן התנודתיות שלהם מוגבלת. אם מקבלים את ההנחה שהאינפלציה בשנה הקרובה תהיה נמוכה, אלה אפיקים שלא אמורים להניב הפסד ריאלי.
4. צמודי מט"ח
בתקופות רגילות, ציפייה לגירעון ממשלתי גבוה היתה מובילה לפיחות חד בשקל מול מטבעות אחרים בעולם. אבל כיום אנחנו בתקופה לא רגילה מסיבה פשוטה: רוב מדינות העולם אמורות להיכנס לגירעונות גדולים ב-2009 במטרה להמריץ את הכלכלה. מכיוון שרוב מדינות העולם סובלות מאותה מחלה (מיתון) ומטופלות באותה תרופה (הגדלת הוצאות ממשלתית), קשה לדעת מי מהמטבעות בעולם יתחזק מול מי.
ועדיין, סכנת הפיחות בישראל קיימת, הן בגלל המתיחות הביטחונית בגבול הדרום, והן בגלל אי היציבות הפוליטית שעלולה להיווצר בעקבות תוצאות הבחירות. מי שחושש מפיחות בשקל צריך אפוא לשים חלק מתיק ההשקעות שלו בנכסים צמודי מט"ח.
בעניין זה כדאי לשים לב שתחזיות הגירעון בארה"ב חמורות אף מבישראל. בארה"ב מצפים בשנה הבאה לגירעון של כ-1.2 טריליון דולר, כמעט פי שלושה מגירעון השיא שנרשם ב-2008. הגירעון הגבוה בארה"ב עלול לגרום להיחלשות הדולר בעולם, וייתכן שגם השקל הישראלי ימשיך לגלות עוצמה מול המטבע האמריקאי.
5. מניות ואג"ח קונצרניות
דווקא האפיקים המסוכנים יותר בשוק - מניות ואג"ח קונצרניות - עשויים שלא להיות מושפעים במידה ניכרת מהיגרעון הממשלתי. הסיבה פשוטה: שני אפיקים אלה ספגו מהלומה קשה ב-2008, והמחירים בהם עדיין נמוכים מאוד - ולכן פחות רגישים לשינויי המחירים באפיקים הבטוחים יותר.
פערי התשואות בין אג"ח קונצרניות בדירוג גבוה לאג"ח ממשלתיות הם עדיין כ-2%-4%, והפער מול אג"ח לא מדורגות נמצא בשיאים היסטוריים. האג"ח הקונצרניות הלא מדורגות נסחרות בתשואות של 15%-30%, הרחק מעל האג"ח הממשלתיות. הפערים הגבוהים נובעים מהסנטימנט השלילי החזק נגד השקעות מסוכנות, ולא מתמחור רציונלי שמשווה תשואה על נכס מסוכן לעומת נכס לא מסוכן. לכן, הסיכוי שאפיקים אלה ייפגעו עוד יותר עקב זחילת תשואות כלפי מעלה באג"ח ממשלתיות אינו נראה גבוה.
עוד בשוק ההון
תוכנית הייצוב הממשלתית: תוכנית שנועדה להתמודד עם ההיפר אינפלציה של תחילת שנות ה-80, שהגיעה בשיאה ל-400% בשנה