איפה הסיכון?
קרנות הון הסיכון זועקות לסיוע מהממשלה, ובמקביל ראשיהן נהנים ממשכורות גבוהות, מניבים תשואות בינוניות ומתקשים להשיב את הכסף למשקיעים
בזמן שהיי-טק הישראלי סופג מהלומות מהמשבר הפיננסי ואיגוד קרנות ההון דורש מהממשלה לסייע לענף, מנהלי קרנות הון סיכון, שרובן רושמות תשואות בינוניות ומטה, מרוויחים עד מיליון דולר בשנה - כך עולה מבדיקת TheMarker בעניין.
שותף מייסד או שותף בכיר בקרן הון סיכון גדולה (המנהלת כמה מאות מיליוני דולרים) מרוויח בין 250 אלף דולר עד מיליון דולר בשנה. שותף בכיר בקרן הון סיכון בינונית (המנהלת ב-150 מיליון דולר) יקבל שכר בסיס של 250-500 אלף דולר בשנה, אך יקבל פחות עודפי ניהול (בונוסים), שמסתכמים במאות אלפי דולרים עד מיליוני דולרים בשנה. שותף בכיר בקרן קטנה (המנהלת 70-80 מיליון דולר) יקבל משכורת בסיס של 200-250 אלף דולר בשנה, אך לא מקבל עודפי דמי ניהול.
כך עובד התגמול בקרנות ההון סיכון הישראליות - מספר מצומצם של שותפים מייסדים מגייסים קרן הון סיכון ממשקיעים מוגבלים - בדרך כלל משקיעים מוסדיים אמריקאים. השותפים בקרן גובים מהמשקיעים דמי ניהול של 1.5%-2.5%. כלומר, אם המייסדים גייסו קרן של 300 מיליון דולר, הם יגבו דמי ניהול של 6 מיליון דולר בשנה.
מושכים כסף במקביל
תוחלת חיים של קרן הון סיכון ממוצעת היא 10-12 שנה. עם זאת, יש לזכור כי רוב קרנות ההון סיכון מנהלות כמה קרנות, שכן כל כמה שנים יוצאות לגייס קרן חדשה. לכן, נוצר מצב שבו הקרן מושכת דמי ניהול משתי קרנות במקביל.
בנוסף, דמי הניהול לא נשארים קבועים. לרוב נהוג לחלק את אורך חייה של קרן הון סיכון לשתי תקופות: תקופה ראשונה, שבה היא מבצעת השקעות חדשות ושבה היא גובה דמי ניהול בשיעור מסוים מהיקף נכסי הקרן (למשל 2% מ-300 מיליון דולר).
לאחר כמה שנים היא נכנסת לתקופה השניה, של השקעות המשך. בתקופה זו תמשוך הקרן שיעור דמי ניהול מהיקף נכסיה בניכוי מחיקות (חברות שנסגרו) ומימושים (אקזיטים), או במלים אחרות, נכסים שכבר לא בניהול הקרן. במקביל, תגבה הקרן דמי ניהול גם מקרנות חדשות שגייסה בפרק הזמן שבין שתי התקופות.
גם העודפים הולכים לשותפים
דמי הניהול משמשים לשכר בסיסי וכיסוי ההוצאות השוטפות. עם זאת, גם כשקרן גובה דמי ניהול מכמה קרנות, היא לא מוסיפה כוח אדם, כך שנוצרים עודפי דמי ניהול - מונח שקיים בעיקר בקרנות הון סיכון גדולות ובינוניות, כי הקטנות זקוקות לכל הכספים שמגיעים מדמי ניהול.
עודפים אלה נקראים גם בונוסים, והם מתחלקים בעיקר בין השותפים המייסדים והבכירים. הבאים בתור שיקבלו בונוסים הם שותפים מנהלים או שותפים כלליים, שותפים רגילים ומנהלי השקעה או אנליסטים. שותף בדרגת ביניים יקבל כ-180 אלך דולר בשנה. גורם בהון סיכון העריך שאין שותף בקרן שמרוויח פחות מכך. מנהל השקעות או אנליסט יכול לקבל עשרות אלפי דולרים בשנה - 50 אלף דולר בשנה להערכת גורם בענף.
משכורת בסיס בתוספת עודפי דמי ניהול יכולה להביא את המשכורת הכוללת של מנהל בכיר בקרן הון סיכון למיליון דולר לשנה ואף יותר לעתים. כמובן שבנוסף הוא מקבל את כל ההטבות הסוציאליות שמקבל כל עובד בכיר אחר במשק. בנוסף, החיים בהון סיכון כוללים לא רק את העבודה הקשה הכרוכה בליווי חברות (12 שעות ביום ויותר), אלא גם טיסות רבות לחו"ל במחלקות עסקים, בילוי בכנסים מקצועיים ותנאי עבודה משופרים הכוללים משרדים מפוארים, לרוב בהרצליה פיתוח.
רוב הקרנות מציגות תשואות שליליות
כל קרן הון סיכון שמצליחה להחזיר את הכסף למשקיעים מקבלת 20% מכל הרווחים שאחרי ההחזר. למשל, אם קרן של 300 מיליון דולר הצליחה להחזיר את כל הכסף למשקיעים, 20 סנט מכל דולר נוסף שהשקעות הקרן יניבו יילך אליה. ברווחים אלה מתחלקים כל העובדים ולא רק השותפים הבכירים.
על פניו, זה טוב, אבל יש בעיה: כמעט כל קרנות ההון סיכון בישראל לא מצליחות להחזיר את הכסף למשקיעים. אפשר ללמוד על כך מדו"ח קלפרס, קרן עובדי הפנסיה של מדינת קליפורניה. רוב הקרנות שבהן היא מושקעת, חוץ מכרמל 1 וג'מיני 3, מציגות תשואות שליליות. לנוכח המשכורות הגבוהות והעובדה שהקרנות מציגות ביצועים בינוניים ומטה, נראה שיש מקום לקצץ בדמי הניהול של הקרנות - אם המוסדיים נפגעים והקרנות מבקשות מהחברות שבהן השקיעו לקצץ, מדוע שהן עצמן לא יקצצו?
עורך דין המתמחה בהיי-טק והון סיכון אמר: "למשקיעים המוסדיים האמריקאים לא אכפת אם קרן תחליט לקצץ בדמי הניהול שלה. מדובר בסכומים זניחים עבור גופים שמנהלים עשרות מיליארדי דולרים. זה לא מספיק חשוב להם. את ההחלטה שלהם לגבי הקרן הם יבצעו אחר כך ויקבעו אם להמשיך להשקיע בה או לא, אבל לא ממש יזיז להם אם קרן ישראלית תאמר שהיא רוצה לקצץ בהוצאותיה".
התשואה שלילית - אבל עדיין מגייסים עוד
ועדיין, אנו עדים לתופעה מוזרה בתעשיית ההון סיכון הישראלית: קרנות שמציגות תשואות שליליות בכל זאת מצליחות לגייס קרנות המשך. איך ניתן להסביר את זה? מנהל ישראלי בקרן הון סיכון גלובלית אמר כי הגופים המוסדיים מבצעים הקצאה וכל עוד אין מקום אחר בעולם שמציע השקעות טכנולוגיות, ישראל תישאר על המפה.
"צריך להבין שהשקעות הון סיכון בישראל הן רק פרומיל מהיקף ההשקעות הכולל של המוסדיים", אמר הבכיר. "הם מקצים אחוזים בודדים להשקעות אלטרנטיביות ורק אחוזים בודדים מתוכם להון סיכון. המצב יישאר על כנו כל עוד הטרנד להשקיע בטכנולוגיות ישראליות יימשך, וכשהטרנד ייגמר זה ישתנה". כלומר, דמי הניהול יקוצצו כשהשקעות ההון סיכון יופנו לסין, הודו ואירלנד.
בקרנות הון סיכון נוהגים לומר שדמי הניהול גבוהים כי המשקיעים רוצים שהקרנות הישראליות ישכרו את כוח האדם הטוב ביותר, שדורש שכר גבוה. ואולם, האמת היא שגם אם דמי ניהול היו 1% או פחות, כנראה שהיו קופצים על הסחורה בהתלהבות.
הדוגמא הטובה לכך היא קרנות מנוף - קרנות השקעה משותפות למגזר הפרטי ולמדינה שמוקמות במסגרת יישום תוכנית ההאצה. שם דמי ניהול הם 0.8%, ולא %2. אחד המעורבים במכרז קרנות המנוף אמר כי קביעת דמי הניהול הנמוכים התבססה על הערכה שזה בהחלט מספיק כסף כדי לגייס מנהלים טובים.
500-600 אלף דולר - שכר שנתי של מייסד או שותף בכיר. יכול להגיע עד מיליון דולר בתוספת עודפי ניהול (בונוסים)
180 אלף דולר - רצפת השכר השנתי לשותף בקרן
50 אלף דולר - רצפת השכר השנתי למנהלי השקעות ואנליסטים
