מחקר: תשואות הבנקים יותר גבוהות מהמקובל בשוק האפור
למרות שריבית בנק ישראל ירדה לרמתה הנמוכה מעולם, הבנקים לא מורידים את הריבית על אשראי. התוצאה: הבנקים רושמים תשואות שיא הגבוהות יותר מהמקובל בשוק האפור. כך עולה מנתוני שגיא חישובי ריבית
הבנקים בישראל רושמים בימים אלה את התשואה הגבוהה ביותר בכל הזמנים על הריביות שהם גובים מלקוחות בחשבונות עו"ש וחח"ד, כך מתריע אמנון שורץ, מנכ"ל "שגיא חישובי ריבית", המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי, במכתבים ששלח לשר האוצר, נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים ויו"ר ועדת הכספים.
מבדיקה שערכה קבוצת שגיא עולה, כי התשואות של הבנקים בגין מתן אשראי ללקוחותיהם גבוהות מהתשואות על האשראי של חברות בשוק האפור המלווות כספים עפ"י חוק הלוואות חוץ בנקאיות (הורידו את הטבלה ההשוואתית).
אמש נזף נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בבנקים על כי לא תרגמו את ירידת ריבית בנק ישראל בעלויות האשראי שהם מעמידים והתרעם על כך שהכסף הפך זול יותר עבור הבנקים – אך לא עבור הלקוחות.
תשואות גבוהות יותר מבשוק האפור
לדברי שגיא, בעקבות הפחתת הריבית האחרונה שביצע בנק ישראל לכדי 2.5%, הנמוכה אי פעם במשק, נוצר מצב בו הבנקים גובים מלקוחותיהם את מרווחי הריבית הגבוהים ביותר ביחס לעלות הכסף לבנק.
גיא אורן, סמנכ"ל מקצועי בשגיא, אומר כי בעבר תשואות הבנקים על האשראי ללקוחותיהם נעו בין 30% ועד ל-100%. עם יישום החוק להסדרת מסגרות האשראי עלו תשואות הבנקים בהדרגה ועומדות נכון להיום על למעלה מ-300%, שכן מחד, הופחתה ריבית בנק ישראל ומאידך עלו בצורה דרמטית מרווחי הריבית בעקבות הרפורמה שהנהיג המפקח על הבנקים בשנת 2006, שאסרה על חיוב בריבית חריגה.
תשואות אלו דומות ואף גבוהות מהתשואות שגובות חברות בשוק האפור המלווות את כספן על-פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, לפיו ריבית ההלוואה תעמוד בשיעור של פי 2.25 מהריבית הממוצעת של בנק ישראל. לדוגמה: תשואת בנק לאומי בחשבונות חח"ד (חשבונות עסקיים) נעה ברמה של 332% ובחשבונות עו"ש ברמה של כ-450% , בעוד שתשואות חברות בשוק האפור נעות ברמה של 300%-250% בלבד.
גם לקוחות טובים נפגעים
על-פי שורץ, במצב שנוצר במשק כיום אין הצדקה גורפת למרווחים גבוהים ועולים של הבנקים. לדבריו, מרווחי הריבית מהפריים מסמלים את תוספת הסיכון שהבנקים גובים מהלקוחות. לכן, אין לטענתו כל הצדקה לגבות מרווח של 3%-5%, בזמן שעלות הכסף לבנק (ריבית בנק ישראל) היא 2.5% בלבד. כמו כן, יש לזכור כי נוסף לעלות הריבית, מחויבים לקוחות עסקיים בעמלת הקצאה שנתית שנעה בבנקים המסחריים בין 1.5% ל-2.5% לשנה.
שורץ מוסיף כי בעוד שנגיד בנק ישראל פעל להפחתת הריבית הרי שהבנקים פעלו נמרצות להעלאת הריבית בכלל והמרווחים בפרט. לדבריו, מרווחי הריבית שהבנקים גובים כיום עלו ורק השם שונה מריבית חריגה לריבית חובה. בפועל, שיעורי הריבית כיום גבוהים מריבית החריגה שגבו הבנקים בעבר. באופן זה, גם לקוחות טובים שבעבר לא חרגו ולא שילמו ריבית חריגה, מחויבים כיום במרווחים גבוהים יותר הכוללים בפועל ריבית חריגה שרק נקראת ריבית חובה.
שורץ פונה במכתבו לנגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים וקורא להם, לאור המשבר הקיים במשק העולמי, להתערב באופן מיידי להפחתת ריבית אמיתית וכוללת אשר בסופו של דבר תגרום לנו הצרכנים לשלם פחות בגין האשראי שאנו צורכים.