בר-און: בעוד חצי שנה נשנה את מבנה החסכונות הפנסיונים
שר האוצר הודיע על תוכנית חדשה שמגבש משרדו לשינוי אופי הפעולה של החסכונות הפנסיונים, שישתנו אוטומטית עם גיל החוסך
"בעוד שישה חודשים תוצג תוכנית לפיה החסכונות הפנסיוניים יעברו שינוי אמיתי - שינוי אשר יהווה טיפול שורש בעיקר ביחס לחוסכים העומדים לפני גיל הפרישה. לא מענה נקודתי אלא טיפול מערכתי. נוביל רפורמה רגולטורית מקיפה שתגדיר מסלולי השקעה תלויי גיל, מסלולי השקעה שיביאו להקטנת הסיכון הגלום בתיק ההשקעות באמצעות הגדלת משקלם של הרכיבים הסולידיים בתיק ההשקעות של עמיתים בני 60 ומעלה, ובכך ניצור מסלול עם רמת סיכון ותנודתיות נמוכה יותר" - כך אמר שר האוצר, רוני בר-און, בכנס איגוד החברות הציבוריות במגדלי עזריאלי שבתל אביב. מדובר בתכנית חדשה שמציג שר האוצר.
"בראייה ארוכת טווח, הרפורמה היא הבסיס להגנה על כספי החיסכון הפנסיוני", הדגיש בר-און. "המשבר יחייב תיקון עולמי עמוק וגם בישראל יידרש תיקון במבנה ובמודל הרגולציה, במודל ניהול הסיכונים, בתפישת תפקידה של המדינה ובכללים שבהם תונהג כלכלת השוק".
רשת הביטחון היא פתרון זמני
בכך ממשיך בר-און את דבריו של סטנלי פישר שאמר מוקדם יותר כי רשת הביטחון הפנסיוני עליה הוכרז אתמול היא פתרון נקודתי וזמני בלבד. נכון להיום, קיימים מסלולים שונים בתחום הפנסיה הנבדלים זה מזה ברמת הסיכון וכל חוסך רשאי לבחור את מסלול ההשקעה שלו. באוצר מציעים למעשה כי כל חוסך יעבור באופן אוטומטי מתוכנית לתוכנית בהתאם לגילו כאשר ככל שהוא מתבגר, הוא יועבר למסלול סולידי יותר.
בר-און סקר את מצבה הכלכלי של ישראל וניצל את הבמה בעיקר כדי להציג שוב את תכנית הסיוע למשק שגיבש משרד האוצר ואת חשיבותה בעיניו. "חשוב שלא ינסו למכור כאן אשליות: ברור לכל כי חזית ההתמודדות האמיתית עם המשבר הכלכלי והפגיעה בחיסכון הפנסיוני מצויה בהפעלה של כלי מדיניות הן בשדה הריאלי והן בשדה הפיננסי" ציין בר-און.
כלים להתמודדות עם כשלי שוק
בין היתר, הוא דיבר על כלים המיועדים להתמודד עם כשלי שוק, כלים להתמודדות עם כשלי הרגולציה הקיימים, כלים להתמודדות עם ההאטה בפעילות הגלובלית, כלים להרחבת מצאי האשראי בשוק וכלים המספקים פתרון למיחזור חובות במגזר העסקי.
בר-און דיבר שוב על התכניות המעשיות, ובכללן מינוי קציני אשראי שייצגו את מחזיקי איגרות החוב מול החברות. כיום, המשקיעים המוסדיים מהווים קבוצה לא מגובשת ולכן כוחם מול החברות קטן יותר.
עוד דיבר שר האוצר על התוכנית להרחבת היצג האשראי בשוק באמצעות העמדת ערבויות בהיקף של 6 מיליארד שקלים לרשות הבנקים - מהלך שיאפשר לבנקים לגייס כסף בריבית נמוכה יותר ובכך להעניק יותר אשראי. מהלך שלישי הוא להקים קרנות השקעה שירחיבו את מתן האשראי החוץ בנקאי. מדובר בקרנות לטיפול במיחזור של אגרות חוב בהיקף של 5 מיליארד שקל. הקרנות הללו יבחנו את החברות העסקיות ויחליטו למי מהן ראוי להעניק אשראי. הכלי של האוצר כולל סעיף לפיו המדינה היא הראשונה שתישא בהפסד והיא האחרונה שתיהנה מהרווח.
בתחום המיסוי, מציגים באוצר תכנית לעידוד פעילות משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי וכן צעדים שנקט האוצר בתחום הכלכלה הריאלית כמו השקעות ענק בתחום התשתיות.
