"הגשנו לאישור שורה דרמטית של צעדים להגנה על החוסכים"

"הגשנו לאישור שורה דרמטית של צעדים להאצת הצמיחה במשק, לפתרון כשל השוק בתחום האשראי, ולחיזוק מחזיקי האג"ח", אמר הבוקר בישיבת הממשלה שר האוצר, רוני בר-און. "צעדים אלה מהווים טיפול שורש באתגרי המשבר, ובראש ובראשונה יגנו על ציבור החוסכים. צריך לתת לכלים אלו לפעול ומהר".

שר האוצר הציג בישיבת הממשלה סקירה אודות המצב הכלכלי ותוכנית ההאצה של משרד האוצר. לדבריו, החרפת המשבר העולמי והמיתון בחלק ממדינות העולם משפיע גם על ישראל ובעיקר באפיקים מוטי היצוא במשק. עם זאת, לא הועלה שום נושא להצבעה, כך שטרם התקבלה החלטה כלשהי בנושא.

לדבריו, "משבר האשראי העולמי שמקורו בטלטלה שפוקדת את המערכות הפיננסיות, מציב גם בפני ישראל אתגר מרכזי של הגדלת מצאי האשראי חרף התכווצותן של מערכות האשראי הבנקאיות והחוץ בנקאיות". בר-און ציין כי "הפגיעה בצמיחה, העלייה באבטלה ועצירת ההשקעות בצד הירידה ברמת העושר של הפרטים, עלולה להחריף את השפעות המשבר באם לא יופעלו מנועי צמיחה נוספים וללא הפעלת תמריצים לחיזוק הצריכה הפרטית".

לא סוף פסוק

לטענת שר האוצר, "החרפתו של המשבר הגלובלי אינה מאפשרת לממשלה זו, הגם שהיא ממשלת מעבר, שלא לנקוט בשורה של פעולות מיידיות לחיזוק המשק". בר-און הדגיש את חשיבות אישור תוכנית ההאצה שגיבש משרד האוצר, ולדבריו "המשק זקוק לסיוע שגיבשנו".

"איננו טוענים שחבילת צעדים זו היא סוף פסוק", ציין שר האוצר. "אני שב ומבהיר כי אנו ממשיכים לעקוב ולהיערך וקיימת הסתברות גבוהה שנצטרך לנקוט בצעדים נוספים לסיוע למשק".

"הגשנו לאישור שורה דרמטית של צעדים להאצת הצמיחה במשק, לפתרון כשל השוק בתחום האשראי, ולחיזוק מחזיקי האג"ח – וצעדים אלה מהווים טיפול שורש באתגרי המשבר, ובראש ובראשונה יגנו על ציבור החוסכים. צריך לתת לכלים אלו לפעול ומהר", אמר.

פעולות מחוללות צמיחה

במהלך דבריו פירט בר-און את עיקרי תוכנית ההאצה, הכוללת לדבריו "שורה של צעדים חיוניים בתחום הריאלי והפיננסי שתכליתם לפעול כתנועת מלקחיים לחיזוק המשק, לצמצום פגיעת המשבר הכלכלי הגלובלי, ולסיוע לאלפי עסקים ועובדים בישראל. על פי התוכנית יקודמו בתקופה הקרובה, במהירות, שורה של פעילויות מחוללות צמיחה שיסייעו למשק בטווח הזמן המיידי ויאפשרו לו לצאת לצמיחה מואצת לאחר המשבר; במקביל מטפלת התוכנית בכשלי שוק שהתפתחו בשוק האשראי – שמענה מוקדם ומהיר, כפי שהצענו, ימנע את החרפתן בעתיד".

"חבילת הצעדים גובשה על יסוד ההנחה כי שיעור הצמיחה במשק יהיה נמוך משמעותית מהערכות שקדמו להחרפת המשבר, ועל ההנחה כי הגירעון הממשלתי בשנת 2009 צפוי לגדול באופן משמעותי", ציין בר-און. "למרות זאת, וכדי לתת מענה למשק, אנו נוקטים במדיניות אנטי מחזורית מידתית – ממשיכים במתווה הורדות המס, ומרחיבים את ההשקעות בתחומים מחוללי צמיחה; זאת, מבלי להעלות, בשלב זה, מיסים או להקטין את הוצאות הממשלה".

בר-און ציין כי נשמרת מדיניות פיסקאלית אחראית, כי הממשלה ותאגידיה מגדילים את סך ההשקעות במשק בתחומים מעודדי צמיחה ותעסוקה, וכי יושקעו סכומים גדולים בעידוד תעסוקה ובהגדלת הביקוש לעבודה.

מחנק האשראי - כשל שוק המחייב התערבות מהירה

בר-און אף התייחס לצד הפיננסי של המשבר הגלובלי, וציין כי הוא משפיע על ישראל ובראש ובראשונה בתחום האשראי: "שוק האשראי מתכווץ, המערכות הבנקאיות, בתי ההשקעות והגופים הפיננסיים – חוששים, ופועלים, בשל אי הוודאות, מתוך תפיסת שנאת סיכון מובהקת. זיהינו נושא זה כאתגר מרכזי שעומד בפני הממשלה – וככשל שוק שמחייב התערבות מהירה וברורה".

במסגרת המלחמה במחנק האשראי ציין בר-און הקמת קרן לעסקים בינוניים והרחבת הקרן לעסקים קטנים, העמדת סיוע מימוני ליצואנים ושחרור אשראי משועבד במסגרת ערבויות במכרזי מנהל מקרקעי ישראל. עוד ציין בר-און בהקשר זה את העמדת האשראי בגובה 6 מיליארד שקלים לגיוס הון למערכת הבנקאית, והעמדת 5 מיליארד שקלים להקמת קרנות השקעה בשותפות מוסדית לטיפול באשראי חוץ בנקאי.

"אנחנו בתקופה של ממשלה שעומדת לסיים את תפקידה – זו לא העת לשינוי סדרי עולם ולהטמעה של אידיאולוגיות חלופיות", סיכם בר-און. "אני סבור שהמשבר יחייב תיקון עולמי עמוק; וגם בישראל יידרש תיקון. במבנה הרגולציה ובמודל הרגולציה; במודל ניהול הסיכונים וברמות הסיכון באפיקי חיסכון שונים ובגילאים שונים; בתפקידה של המדינה ובכללים שבהם תונהג כלכלת השוק. הצעדים שנקטנו – כבר עתה – מבטאים שינוי עמוק בתפיסה והכרה בחובת הממשלה – אולם את השינוי הגדול, נידרש לעשות כולנו לאחר שתוקם ממשלה שתדון בדברים מתוך ראייה ארוכת טווח וכובד ראש. בינתיים – חובה להתקדם בצעדים הדחופים, כי המשבר הכלכלי לא עומד מלכת".

עוד בשוק ההון