משרד רה"מ: או רשת ביטחון, או אמצעי אחר שירגיע את הציבור
במשרד ראש הממשלה כבר לא מתעקשים על רשת ביטחון לחסכונות הפנסיונים - אך דורשים פיתרון כלשהו שירגיע את חששות הציבור. האוצר ואנשי רה"מ עודם חלוקים בשאלת הצורך בהפעלת רשת ביטחון כלשהי, ובוחנים חלופות אחרות במטרה למנוע בהלת משיכות
משרד ראש הממשלה - בהובלתו של ראש המועצה הכלכלית חברתית, מנואל טרכטנברג - אינו מתעקש עוד על הפעלתה של רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה. עם זאת, במשרד ממשיכים להתעקש כי חייב להתחולל שינוי מהותי בחיסכון הפנסיוני - כזה שירגיע את חששות הציבור, וישפיע לטובה על הציפיות שלו. מנגנון כזה עשוי להיות סוג של הבטחה של החוסכים לפנסיה מפני הפסדים, באמצעות כרית הון או באמצעות ביטוח תשואה כלשהו.
אתמול נערכה פגישה בין ראשי האוצר, נציגי בנק ישראל ואנשי המועצה הכלכלית-חברתית. בתום הפגישה התברר כי העמדות של אנשי המקצוע בשלושת הגופים הן קרובות מאוד. חילוקי הדעות בנוגע לפרטים של רשת הביטחון הם קטנים, וניתנים לגישור.
כך, ההצעה של משרד רה"מ לרשת הביטחון היא מכמה בחינות זולה יותר לתקציב המדינה מההצעה שמעלה האוצר. הנקודות העיקריות הקובעות את עלות הרשת - העובדה שהיא תשולם רק לחוסכים עניים יחסית, רק בגילאים מבוגרים, שהיא תותנה במעבר לפנסיית קצבה בלבד (ללא פגיעה בהטבות המס של מי שחוסך לפנסיה הונית) - מקובלות על כל הצדדים.
למעשה, גם בתוך משרד האוצר אין קול אחיד בנוגע לרשת הביטחון, ולצד המתנגדים לה באופן עקרוני יש מי שסבורים כי בתנאים מוגבלים ניתן להפעילה.
מחלוקת בסיסית על צורך ברשת ביטחון
עם זאת, נותרה המחלוקת הבסיסית בין משרד האוצר ובין משרד רה"מ על עצם הצורך בהפעלת רשת הביטחון. במשרד האוצר גורסים כי הסכנות הטמונות בהפעלת רשת ביטחון כזו הן עצומות, וכי איש אינו יכול לחזות אותן לאשורן.
כך, הבטחת רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה, המבטיחה אותם מפני הפסדים, עלולה להביא לכך שהחוסכים יעבירו את כל כספם למסלולי השקעה מסוכנים מאוד - ביודעם כי סיכויי הרווח הם שלהם, ואילו סיכון ההפסד נופל על כתף המדינה.
כדי למנוע זאת, עלתה ההצעה כי חוסכים שנכנסים לרשת הביטחון לא יוכלו מאותו רגע להזיז את כספם בין מסלולי חיסכון, וגם לא בין מנהלים. הצעה כזו למעשה "כולאת" את העמיתים בתוך החיסכון הפנסיוני הקיים שלהם, ומעקרת לחלוטין כל לחצים תחרותיים על גובה דמי הניהול.
חשש מהתנהלות מנהלי ההשקעות
סיכונים נוספים עולים בנוגע להתנהגות של מנהלי ההשקעות. כך, ההצעה שעלתה כי הפעלת הרשת תעלה למנהלים בהקטנת דמי הניהול שלהם, עלולה להביא לכך שמנהלי ההשקעות ישקלו רק את שיקול דמי הניהול שלהם - ולא את טובת החוסך.
לצורך זה, הם עשויים למשל להתבצר רק בהשקעות לא מסוכנות (אג"ח ממשלתיות), כדי להבטיח ביטחון מירבי אבל מבלי להניב תשואות ראויות לחוסכים שלהם. מכיוון שהחוסכים "כלואים", הם גם לא יוכלו להגיב על כך באמצעות מעבר לגוף חיסכון אחר.
העברת מסר כזה כרגע עלולה להביא לבריחה של גופים מוסדיים ממניות ומאג"ח חברות, ומעבר לאג"ח ממשלתיות, דבר שרק יחריף בעיתוי הנוכחי את המשבר בשוק ההון.
"אף אחד לא מאוהב ברשת הביטחון"
המסר, כי הפעלת רשת הביטחון היא מורכבת מאוד מבחינה מקצועית, התקבל על כל הנוכחים בפגישה - לרבות אנשי המועצה הכלכלית-חברתית. אחד ממשתתפי הפגישה הגדיר זאת אתמול כשאמר ש"אף אחד לא מאוהב ברשת הביטחון, אפילו לא הפוליטקאים שדוחפים לה".
לפיכך, אנשי המועצה אינם מתעקשים עוד על הפעלת רשת הביטחון בכל מחיר, עם זאת הם דורשים כי ינקטו פעולות כלשהן על מנת להשפיע לטובה על ציפיות הציבור - ולמנוע בהלת משיכות. "אי העשייה היא המסוכנת ביותר" הם קובעים.
החלופות לרשת הביטחון
מה הן אותן פעולות? בשלב זה אין לכך תשובה ברורה. אפשרות אחת היא הפעלת "מודל צ'ילה" - התאמת המסלול הפנסיוני לגיל החוסך. הבעיה היא שהפעלת מודל כזה באמצע המשבר, עלולה להביא לגל של מכירת נכסים, ולהגדלת ההפסדים של חוסכים צעירים ובגילאי הביניים, כתוצאה מזה להחרפת המשבר בשוק.
אפשרות אחרת היא שינוי בכל מודל ההשקעות הפנסיוניות, כך שההשקעות הללו תקבלנה הבטחה חלקית מפני הפסדים מהגופים המהנלים - באמצעות צבירת כריות הון, או באמצעות ביטוח תשואה כלשהו. גם זהו מודל מסובך, שאין לו תקדים בעולם, ושעלולות להיות לו השלכות רוחב לא פשוטות.
לפיכך, במשרד ראש הממשלה מצפים כי משרד האוצר יצליח לגבש בשבוע הקרוב הצעה מוסכמת לרשת ביטחון, או לתחליף כלשהו לה. הצוותים התחייבו להגיש לראש הממשלה הצעת החלטה מסוכמת עד ליום שני הקרוב.
